ק ניות בלתי פוסקות של מוצרים לחג, ניקיונות בכל פינה ברחבי הבית וכל זה בשילוב העבודה וחופשת פסח של הילדים… אך מה קורה כשלרשימת המטלות מתווספת עוד מטלה אחת – להיות זמין כל הזמן ולהדריך בסבלנות אנשים לקראת החג? איך מתנהלים חייהם של המו"צים בימים הלחוצים האלה שלפני החג, שבנוסף לעיסוקיהם האישיים, מקבלים טלפונים מאנשים בכל שעות היממה? ניסינו לברר זאת עם ארבעה מו"צים רבי ניסיון, שבכל שנה מתמודדים עם האתגר הזה מחדש.
ארבעת הרבנים איתם שוחחנו הם הרב יוסף צבי רימון, ראש מכון הלכה והוראה וראש בית המדרש במרכז האקדמי לב, הרב אפרים רובינשטיין, הפוסק של ישיבת כרם ביבנה, הרב אברהם וסרמן, רב קהילה בגבעתיים ור"מ בישיבת רמת גן, והרב שלמה קליין, מו"צ בחסידות ויז'ניץ בבני ברק.
בימים האלה שלפני פסח, באיזה שאלות אתם נתקלים הכי הרבה?
"שואלים אותי במגוון תחומים, החל מבדיקת חמץ לאור פנס ועד לדיני תערובות” פותח הרב וסרמן, "יש גם שאלות מיוחדות לאנשים ספציפיים”, מוסיף הרב רימון, "כמו למשל חולי צליאק. מה מינימום המצה שהם חייבים לאכול או אילו תחליפים יש להם. יש גם חיילים שצריכים מענה ייחודי, כמו למשל חיילים שאין להם את הזמן או היכולת להיות נוכחים בסדר כי הם צריכים לצאת לסיור, שמירה או מארב, או כאלה שצריכים לפצל את הסדר. אלה שאלות שאין לאדם הרגיל וצריך לתת להם פתרונות”.
"יש גם שאלות שהיו רלוונטיות לפני עשרים שנה והיום הן כבר לא רלוונטיות" אומר הרב קליין. "בעבר היה צריך ללבן תנורים וסירים, אבל היום כמעט לכל אחד יש סירים וכלים מיוחדים לפסח".
אז איזה שאלות כן מגיעות לרב?
"אליי מגיעות בעיקר שאלות כמו איזה מוצרים שאינם מזון זקוקים להכשר לפסח, האם אבקת מרק כשרה לפסח שהשתמשו בה במטבח החמץ ניתנת לשימוש גם בפסח, ועוד שאלות דומות”.
"אני עדיין נתקל לא פעם בשאלות שקשורות לכלים של פסח. נכון שזה לא איך מלבנים סיר, אבל שאלות כמו איך מכשירים מדיח כלים או מיקרוגל הם דברים שבשגרה" אומר הרב רובינשטיין.
הרבנים נשאלים גם שאלות שאינן קשורות ישירות להלכות פסח. הרב רימון מספר שלפני מספר שנים פנתה אליו אישה שהתגרשה סמוך לפסח: "הבעל אמר לילדים שהם חייבים להיות אצלו בליל הסדר כי עליו מוטלת מצוות 'והגדת לבנך'. האישה התקשרה אליי בפניקה. היא שאלה אותי אם עכשיו היא לעולם לא תוכל להיות עם הילדים שלה בפסח כי הם חייבים להיות אצלו".
מה באמת עונים לשאלה כזו?
"עניתי לה שהעובדה שהבעל מחויב במצוות 'והגדת' לא אומרת שהיא לא תוכל להיות עם הילדים. תמיד אפשר למצוא פתרונות, אבל חייבים רצון טוב. במקרה הזה למשל אפשר לפצל את הילדים וחלק יהיו עם האב וחלק עם האם".
"יש גם מקרים של משפחות מעורבות, זוגות שאחד מבני הזוג אשכנזי והשני ספרדי", אומר הרב רובינשטיין. "כשהאישה היא אשכנזייה שמתחתנת עם ספרדי, זה פשוט, מכיוון שהיא מאמצת את מנהגיו ויכולה לאכול קטניות, אבל המקרה ההפוך יוצר לא מעט בעיות".
איזה בעיות?
"לא תמיד הצד של האישה מבין או מקבל את העובדה שכאשכנזי אסור לחתן לאכול קטניות. פעמים רבות הם לוקחים את זה למקום אישי. נוצרת אצלם תפיסה שהבעל האשכנזי חושב שהם לא דתיים מספיק ולכן הוא לא יכול לאכול את האוכל שלהם. גם עם הכלים יש לו לא מעט בעיות. רוב הפוסקים סבורים שאשכנזי יכול לאכול בכלי שבושלו בו קטניות רק אם הכלי הוא לא בן יומו".
אז איך הרב מדריך חתן בסיטואציה שכזו?
"זה בהחלט מסובך" אומר הרב. "אני לא יכול להתיר לחתן לאכול שם בפסח כדי לא לפגוע בהורים. זה לא עובד ככה. גם אי אפשר לעשות לזה התרת נדרים, כי זה נדרים שלא ניתנים להתרה. צריך להסביר להורים של האישה שאם הם מעוניינים שהחתן יבוא אליהם בחג, הם לא יכולים לבשל קטניות, ולא כולם מסכימים לכך”.
"חשוב לומר שזה עובד באותה צורה גם הפוך" מדגיש הרב רובינשטיין. "אותם הורים שיגיעו לאכול אצל בתם, כשהחתן האשכנזי לא בהכרח מקפיד על בשר חלק, לא יהיו יכולים לאכול אצלם, כי הרב עובדיה פסק שבשר לא חלק הוא טרף. זה מטבע שיש לו שני צדדים".
מן הסתם לא תמיד נוח לענות על שאלות מהסוג הזה. יש שאלות שאתם לא מוכנים לענות עליהן?
"בוודאי" אומר לי הרב וסרמן. "רוב השאלות מגיעות בשיחת טלפון, ועל חלק מהשאלות אי אפשר לענות בטלפון, חייבים להיפגש פנים אל פנים ולשוחח. חוץ מזה, יש גם שאלות שרק גדולי ישראל יכולים לענות עליהן, בעיקר מדובר בשאלות של חיים ומוות, כמו הריונות מסובכים או השתלת איברים. כאשר שאלות כאלה מופנות אליי, אני מודיע לשואל שאני לא יכול לענות על זה. כך גם ברגע שמישהו מחפש לעשות טריקים עם ההלכה אני לא מוכן לענות. פנה אליי מישהו בשאלה על מנהג הקטניות לאשכנזים, הוא רצה לבטל אותו ורצה שאמצא לו דרך להתיר את הנדר" אומר הרב וסרמן. "אמרתי לאותו אדם שאני יכול לענות לו רק לפי מה שכתוב בשולחן ערוך, אני לא יכול להמציא הלכות".
הרב רימון מספר על סוג אחר של שאלות שהוא מעדיף שלא לענות עליהן. "לפעמים אנשים שואלים אותי שאלות שלא קשורות לתחום ההלכתי. שאלות כמו אצל מי להיות בליל הסדר. זה סוג שאלות שהפתרון שלהן הוא בהסכמה ובשיח בין האנשים, ואין לזה קשר לעולם ההלכתי" הוא אומר. אך גם אם השאלות אינן הלכתיות, מדגיש הרב רימון שלעתים אין מנוס מלתת מענה כלשהו. "במקרים כאלה אני משתדל לייעץ לשואלים אבל מדגיש להם שזה לא פסק הלכה" הוא אומר.
"יש שאלות בעייתיות שקשה לענות עליהן באופן ישיר" אומר הרב רובינשטיין. "כשמישהו שואל אותי על כשרויות ואם כשרות מסוימת טובה או לא, אני מעדיף שלא לענות לו ישירות. במקום זה אני מכוון אותו לכשרות שנחשבת טובה יותר".
קורה לכם ששואלים אתכם שאלה ואין לכם תשובה?
"תראה", אומר לי הרב וסרמן בחיוך. "רוב השאלות שאנשים שואלים הן שאלות פשוטות יחסית, ומי שבקי בחומר יודע אותן. אך כמובן שיש שאלות מורכבות שלא תמיד אנחנו יודעים את התשובה באופן מיידי ויש צורך לעיין. למשל, כשזוג דתי הולך להתארח אצל אחד הצדדים שהם פחות דתיים, לפעמים מסורתיים או חילונים, שלא שומרים על כל העניינים הקשורים לפסח. זאת שאלה רגישה שמצריכה חשיבה ובדיקה מעמיקה יותר. זוג כזה ניגש אליי וישבנו הרבה זמן למצוא פתרונות. בסוף הגענו למסקנה שצריך להזמין את כל האוכל מוכן, ואז נותר רק להכשיר את הכלים שבהם חיממו את האוכל, וזה היה כבר יותר פשוט לביצוע".
"רוב השאלות שמגיעות אליי הן השאלות היום-יומיות, ואת התשובות אפשר לתת במיידיות" אומר הרב קליין. "אצלנו מופנות השאלות המורכבות לוועדת הכשרות, והם אלה שמטפלים בנושאים כמו בתי חולים וכדומה".
"יש שאלות שגם הפוסקים עצמם לא הכריעו, כמו למשל כיריים קרמיות, שלא ברור שבכלל אפשר להכשיר אותן" אומר הרב רובינשטיין. "יש גם שאלות שהן מאוד ספציפיות" מוסיף הרב רימון. "כל מיני שאלות שיש בהן המון פרטים שחייבים לראות בעיניים. במפעלים למשל, אתה צריך לראות את המכונה כדי לענות לשאלות שצצות, וזה תהליך שלוקח זמן. במקרים כאלה אני מבקש שישלחו לי את כל הפרטים, כולל תמונות של המכונה, ורק אחר כך אני יכול להתחיל בכלל לענות".
איך מגיבים השואלים כשאתם אומרים להם שאין לכם את התשובה ב'שלוף'?
"בדרך כלל מי ששואל את השאלות המורכבות הם אנשים שמבינים עניין, אז הם גם מבינים שיש שאלות שצריך לחשוב ולחפש את התשובות לפני שעונים" אומר הרב וסרמן.
באמת? גם בעידן שלנו בו הכל צריך להיות מהיר?
"בשאלות המורכבות אנשים מבינים" אומר הרב רימון. "דווקא במקרים היום-יומיים יש מקרים שזה בהחלט נכון. אנשים לא תמיד מבינים שיש לנו עיסוקים נוספים ואנחנו לא תמיד פנויים לענות באופן מיידי".
יש לרב דוגמה?
"בהחלט", אומר הרב רימון בצחוק קל. "לפני זמן לא רב מישהו שלח לי שאלה בהודעה. הייתי באותו זמן באמצע שיעור, אז כמובן שלא עניתי. אחרי חמש דקות בערך הוא שלח לי הודעה נוספת. הפעם עם סימן שאלה. עשר דקות מאוחר יותר כבר קיבלתי ממנו הודעה עם שלושה סימני קריאה…".
מגיעות אליכם שאלות של אנשים ששייכים לקהילות אחרות?
"בעיקרון לכל אחד יש את הרב שלו שאותו הוא שואל את השאלות היום-יומיות" אומר הרב קליין. "לפעמים אני מקבל שאלות גם מספרדים, ובאופן טבעי התשובות שאני נותן להם מתאימות לפסיקה שלהם".
בעצם, כאשר מקבלים שאלות ממגוון של אוכלוסיות זה מצריך לעשות התאמות של התשובות.
"אפילו יותר מזה. שני אנשים ישאלו אותי את אותה שאלה, אבל האחד גר בבני ברק והשני בקריית שמונה, לכל אחד אתן תשובה אחרת. סטטיסטית, כנראה ההוא מבני ברק מקפיד על יותר חומרות מהאחר" אומר הרב קליין.
זה מוביל אותי לשאלה הבאה, מה דעתכם על תפיסת "כוחא דהיתרא עדיף"?
"זה מאוד תלוי באוכלוסייה”, עונה הרב קליין. "יש חברות שבהן לא שייך לחפש 'קולות', אבל יש מקומות שהדבר נצרך. אתה רואה לפי הניסוח של השאלה והפרטים שאומרים לך מה מתאים לאותו אדם ששואל".
"זה בהחלט תלוי סיטואציה" אומר הרב רובינשטיין. "אני אספר לך סיפור בנושא על הרב ז'ולטי זצ"ל, רבה הראשי של ירושלים, ועל הרב אלישיב: הרב ז'ולטי העריץ מאוד את הרב אלישיב. הוא תמיד אמר שכל גדלותו בתורה מגיעה בזכות הרב אלישיב. הוא סיפר שבמשך עשרות שנים הוא שאל את הרב אלישיב שאלות ותמיד הרב החזיר לו תשובות באופן מיידי ואף פעם לא טעה או חזר בו. וחשוב להבין, הרב ז'ולטי ישב שנים ארוכות בבית הדין הרבני הגדול לצדו של הרב אלישיב. היה לו שיקול דעת גדול מאוד”.
"פעם אחת שאל אותו הבן שלו למה הוא כל כך מעריץ את הרב אלישיב, הרי גם הוא עצמו תלמיד חכם מאוד גדול. הרב ז'ולטי אמר לבן שלו 'תן לי לספר לך סיפור. פעם אחת הייתה בבית מלון מסוים בירושלים בעיה כשרותית. הנזק הוערך בשישים אלף דולר. מדובר היה בסכום עצום באותם ימים. אני ישבתי על המדוכה, חיפשתי תשובה בכל השו"תים אבל לא מצאתי. מסברה רציתי לומר שצריך להקל אבל לא רציתי להכריע בעצמי. הלכתי עם השאלה לרב אלישיב, והוא מיד אמר לי שפשיטא שאפשר להקל. שאלתי אותו 'האם הרב אומר זאת מסברה', והוא ענה לי: 'מה פתאום מסברה? זו 'הוה אמינא' של סוגיה במסכת חולין". הרב ז'ולטי אמר לבנו שהוא למד את מסכת חולין יותר ממאה ואחת פעמים, ובכל זאת לא עלתה בדעתו להוכיח את סברתו מן הסוגיה ההיא. ודאי ש'כוחא דהתירא עדיף', אבל כל היתר צריך להיות מבוסס".
יש גם שאלות מוזרות שמגיעות אליכם לקראת החג?
"שנה אחת קרה לי מקרה די מיוחד" אומר הרב רימון בצחוק. "ערב אחד אני מקבל טלפון ממישהו. לא זיהיתי את המספר, אבל הנחתי שהוא רוצה לשאול אותי שאלה לקראת החג, אז עניתי לו. האיש התחיל לספר לי שאצלו בחצר הבית יש דשא, והוא חושש שנפלו פירורים לדשא. שאלתי אותו 'מה הבעיה? תנקה את הפירורים שיש שם'. הוא חשש לפירורים שהוא לא רואה. אמרתי לו שלא צריך לחשוש לכך, ואז הוא הגיע עם השאלה שהדהימה אותי. הוא שאל אותי אם כדאי לשפוך אקונומיקה על הדשא. אמרתי לא שהוא רק יהרוס לעצמו את הדשא בלי שום סיבה. כמה ימים מאוחר יותר התקשר אליי מישהו אחר ושאל איך מנקים את ידיות הדלתות. לא הבנתי מה השאלה, אם יש לכלוך – שינקה. הוא שאל אותי אם לשפוך מים רותחים על הידיות בשביל להכשיר אותן. הסברתי לו שאין שום צורך לכך. אחרי פסח הגיע אליי מישהו ואמר לי שהוא זה ששאל אותי את השאלות האלה לפני החג, ואמר לי שמגיע לי כל הכבוד. שאלתי אותו על מה, כי באמת לא הבנתי. הוא אמר לי שזה היה מבחן לראות אם יש לי סבלנות לאנשים ששואלים שאלות מציקות לפני החג".
וזה היה הזמן המתאים לבחון את זה? ערב פסח?
"אני מסכים" אומר הרב בחיוך, "התזמון היה לא מוצלח כל כך".
לקראת סוף השיחה אני מבקש לחשוף, לקראת שבת הגדול, חלק מסודות המתכון לדרשה מוצלחת. הרב וסרמן מסביר לי את העקרונות שמנחים אותו: "חשוב להבין שלכל סוג אוכלוסייה צריך לתת דרשה אחרת. אם הציבור הוא יותר למדני הוא יבקש גם דרשה למדנית יותר. אבל גם הציבור הכללי רוצה לשמוע בדרשה שאלה טובה ותירוץ מוצלח. יש קהילות שאיתן עדיף להתמקד בפן האמוני וכאלה שיעדיפו לשמוע דרשה בתנ"ך שקשורה לפסח. אבל הכי חשוב, וזה מה שכל הפוסקים אומרים, חייבים לדבר בהלכות הפסח. לשם כך נועדה הדרשה".
"יש משהו שאני אומר בדרשה בכל שנה, בנוסף לפן ההלכתי" אומר הרב רימון. "הבעלים צריכים להבין שערב פסח זה לא הזמן להתחיל לעשות 'לומד'ס' במטלות שהאישה מבקשת ממנו. אם זה חשוב לה – צריך לעשות את זה. אז נכון שאבק זה לא חמץ, אבל אם האישה רוצה שהבעל ינקה את האבק – שינקה. אסור להגיע לפסח אחרי ריבים בגלל הניקיונות. לדעתי חשוב להזכיר את זה בכל שנה".