ב שנים האחרונות זוכים כתביו של הרמב"ם לעדנה מחודשת, בעקבות לימוד הפרק היומי ברמב"ם שהתפשט בכל המגזרים. אחת הסיבות לכך היא שהרמב"ם תפס את עבודת ה' כהוליסטית, הכוללת לצד תרי"ג מצוות גם את עבודת המידות ושמירת הבריאות. העיסוק בבריאות תופס מקום נכבד בכתביו ההלכתיים והרפואיים, ובעיקר יסוד אחד בולט בו – מאות שנים לפני שהרפואה הקונבנציונלית הגיעה לאותה מסקנה, מדגיש הרמב"ם את חשיבות התזונה כתנאי לבריאות הגוף.
נדהם בטכניון
"הרמב"ם מאמין בכח הגוף לרפא כל מחלה, אבל הריפוי יתרחש רק אם האדם יאפשר לו לקרות, ולתזונה יש חלק חשוב בכך", אומר ד"ר גיל יוסף שחר (38), מנהל "המרכז לרפואת הרמב"ם". "אם התזונה לא נכונה – הגוף לא יוכל להירפא. הוא מדגיש בכתביו הרפואיים וההלכתיים שאלות כמו כמה, מה ואיך לאכול ובאיזה שילובים, ונותן כללים מהם אפשר להרכיב תפריט".
ד"ר שחר למד רפואה בטכניון, ותוך כדי הלימודים נחשף לכתבי הרמב"ם. "נדהמתי לגלות את הרלוונטיות שלו לחיים המודרניים. הוא דיבר כבר אז על גילויים שמוכרים לנו היום במדע – ההבדל בין שומן מן החי לשומן מן הצומח, העובדה שדגים גדולים מכילים יותר רעלים, שלילת האכילה לפני השינה, הסיוע של יין לתהליך העיכול וההבחנה שדבש מתאים דווקא למבוגרים ולא לתינוקות מתחת לגיל שנה, מה שאכן הוכח מדעית. הגישה שלו מאפשרת לחיות עם מגבלות מסוימות, אך ללא סגפנות".
הרפואה התפתחה בצורה אדירה מאז ימי הביניים. האם יכול להיות שנשארנו עם אותו ידע מפעם?
"כמו שההלכה לא נשארה מאובנת בזכות כללים שמתאימים את עצמם לחיים המשתנים, גם דיאטת הרמב"ם מתאימה עצמה לתפריט שלנו. הרמב"ם עצמו לא הכיר חלק מהמזונות אותם אנו צורכים היום, כמו קוקוס ואבוקדו למשל. לגבי כל מאכל בודקים לעומק, ואם הוא מתאים לעקרונות של הרמב"ם הוא יכול להיכנס לתפריט".
שאלה שמטרידה רבים היא היחס לבשר. מעניין לגלות שהרמב"ם סבר שלאדם בריא מספיק לאכול בשר פעם בשבוע, מערב שבת לערב שבת, ורק אם הוא עשיר הוא יכול לאכול כל יום. "עם זאת צריך לזכור שהבשר של ימיו גדל באחו, לא קיבל זריקות, הורמונים ואנטיביוטיקה. אני משוכנע שאם הוא היה חי היום היה ממליץ על מקסימום פעם בשבוע", מציין ד"ר שחר.
האם הדיאטה שלו מתאימה לכולם?
"לצערנו רוב האנשים מבצעים את השינוי רק לאחר שהם נאלצים להגיע לכך בעקבות מחלה. כשהם רוצים להבריא – אין להם ברירה. הרמב"ם מטיף לכיוון של מניעת הצרה לכתחילה, מה שנקרא 'רפואה מונעת'. ראוי להבין כבר עכשיו, כשאנו בריאים, שהתזונה שלנו בעייתית ושעלינו לשנות אותה. שתהיה בלי חומרים משמרים, ללא סוכר וללא שמנים שאינם יציבים. החכמה היא לא להמתין למחלה אלא להקדים תרופה. יהודי שלא מניח תפילין זה דבר נורא, אבל אם יהודי חס ושלום עוזב את העולם מבעוד מועד, כמה מצוות הוא לא יזכה לקיים?".
הקוגל של היום
היסוד המרכזי עליו ממליץ ד"ר שחר הוא ללמוד, ללמוד וללמוד. כדי לבחור בטוב ולהתמיד לאורך זמן צריך מוטיבציה, וזו מתעוררת רק כשמבינים את השפעת המזונות התעשייתיים הבעייתיים. להבין מה קורה לגוף כשאוכלים רוגלעך או שותים קולה.
איך לומדים?
אני ממליץ לחפש קורס מעמיק ברפואה תזונתית ולאדם עם דתי עם זיקה ליהדות במקום שמלמד את גישת הרמב"ם בצורה מעמיקה ומובנת העולם המודרני מציע בפנינו המון פיתויים קולינריים, אך אחרי שלומדים כמה ולמה זה מזיק, אפשר לנצח את התאווה. בספר התניא כתוב שהמוח שליט על הלב – הלב רוצה את השוקולד אבל כשהמוח מבין מה גורם האוכל, ההתלהבות יורדת. צריך לזכור שכמו שמקיימים מצוות כי כך ריבונו של עולם ציווה, צריך גם לשמור על התזונה כי גם על כך ציווה אותנו ריבונו של עולם. לפי הרמב"ם, הכיוון הוא שמירה על הבריאות כדי לעבוד את ה'. לאכול בריא זה לא ניו אייג' – זה לחזור ליהדות באופן האמיתי שלה, לשמור על חדות מחשבה, ריכוז, להתגבר על עייפות. בשולחן־ערוך יש חלק על שמירת הבריאות שרובו לקוח מהרמב"ם והתקבל בכל קהילות ישראל".
ומה לגבי מאכלים מסורתיים?
"השאלה מה הכוונה במאכלים מסורתיים… פעם בהחלט יתכן והם היו בריאים, אך כיום, לרוב, הם נעשים בצורה קלוקלת, עם שמנים זולים ולא איכותיים, עם תוספת רבה של סוכר ועוד ועוד חומרים מזיקים".
למרות פריחת הטרנד, רופאים קונבנציונליים ומדענים רבים מתנגדים לרפואה טבעית ואינם שמים את הפוקוס על תזונה.
"אני לא נגד רפואה קונבנציונלית", מדייק ד"ר שחר. "נהפוך הוא, יש בה הרבה דברים טובים, כמו למשל טיפול במצבי טראומה. אבל במחלות כרוניות הרפואה לא נותנת תשובות טובות. הטיפולים הרגילים לא מרפאים את המחלה ודווקא הרפואה הטבעית מתמודדת איתן בצורה טובה יותר. רוב המחלות הכרוניות נובעות גם מתזונה לקויה במשך שנים רבות, אך רופאים לא מבינים בזה. הם למדו כירורגיה, לא ייעוץ תזונתי. למעשה אין תחרות ביניהן – הן משלימות אחת את השניה. לפעמים צריך לבחור ברפואה הקונבנציונלית, אבל לעתים קרובות הפתרון הרפואי טמון בשילוב".
תחנות בדרך
לד"ר שחר עצמו סיפור חיים מרתק. "גדלתי בבית לא דתי, אך לאחר תהליך ארוך של חיפוש, זכיתי להתחזק ולהתקרב. תהליך החזרה בתשובה שלי נע בין הרבה זרמים – ברסלב, קרלין וליטאים. לא ידעתי איזה מין יהודי אני רוצה להיות. בכולם מצאתי עושר נפלא, אך רק כששמעתי תורות של הרבי מליובאוויטש הרגשתי שהגעתי הביתה. אני רוצה לעודד בעלי תשובה וגם דתיים שעדיין לא מצאו את הצדיק שלהם או את הדרך שלהם בעבודת ה'. אני ממליץ פשוט לנסוע ולחפש – להתנסות, לטעום, עד שתמצאו את המקום שלכם. 'יגעת ומצאת – תאמין'. תכירו זרמים, תכירו תורות, והלב יגיד לכם 'פה מקומי'".
שחר רואה במקצוע שלו חלק מעבודת ה'. "ברוך ה' אני זוכה לעזור ליהודים להתרפא. הבעל שם טוב אמר שיהודי בא לשבעים־שמונים שנה בעולם רק כדי לעשות טובה גשמית אחת ליהודי אחר. בנוסף אני גם זוכה להראות ליהודים רבים את גדולתו של הרמב"ם ויש בזה הרבה קידוש השם.
ד"ר גיל יוסף שחר
[email protected]
