"לפני תקופה קצרה הייתי בקשר עם אישה שביקשה סיוע בהכנת ארוחות", מספרת חנה אירם, מקימת המיזם 'אחיות מברזל'. "כאשר היא הגישה את הבקשה באתר של הארגון, לא היה לה מושג שמי שעומד מאחורי המיזם הזה אלו נשים חרדיות. כעבור זמן פניתי אליה ושאלתי אותה האם המתנדבות הגיעו אליה וסייעו לה, והאם יש משהו נוסף בו ניתן לעזור לה.
"היא ענתה לי כך: "דעי לך, עד הרגע בו נקשה המתנדבת על דלת ביתי, הדעות שלי כלפי המגזר החרדי היו לא חיוביות בעליל. חונכתי במשך שנים לקיטוב ופלגנות, ולפתע מי שמסייעת לי ברגע הקשה שלי זו אישה חרדית. לא האמנתי שאני מוצאת את עצמי יושבת איתה על הספה בסלון הבית, מחליפה מתכונים ומקבלת ממנה עצות איך להפעיל את הילדים. גם אם דעותיי האישיות לא השתנו, צורת החשיבה שלי השתנתה. אני רואה כי התיוג שהצמדתי אוטומטית למגזר שלם איננו נכון. כולנו עם אחד, ואם אנחנו רוצים לנצח את האויבים שלנו, אנחנו חייבים לזכור את זה ולהתנהג כך".
הכוח הנשי
המלחמה שפרצה בפתע פתאום ומלווה אותנו בחודשים האחרונים, הקפיצה יחד איתה את הלב היהודי. מאות אלפים עזבו את ביתם ומשפחתם ויצאו לשדה הקרב כדי להגן על עם ישראל בארצו. את שטחי הכינוס והבסיסים מילאו מאות אלפים מערי הספר והקיבוצים, בני תורה ואקדמאיים. עם ישראל התגייס במלוא תפארתו, יחד, כדי לנצח. במקביל, גם בעורף נצפתה התעוררות אדירה של הירתמות וסיוע במערכה. ארגוני חסד הכפילו את פעילותם, ואזרחים מן השורה הקימו יוזמות שונות ורתמו את העם כולו לתת כתף איש לרעהו.
אחת היוזמות המיוחדות שהחלו לפעול עם פרוץ המלחמה הייתה של חנה,חרדית ירושלמיתשהקימה מערך התנדבות ארצי המחבר בין נשים חרדיות מתנדבות לבין נשות ומשפחות אנשי המילואים, כפי שהיא מתארת בפנינו:
"בעברי עסקתי עם נוער בסיכון, וניהלתי דירות למגורי נערות בירושלים. במהלך הקריירה שלי כמרצה וככותבת, נפגשתי עם עולמות פיתוח החוסן האישי והקהילתי. לפני שנתיים התחלתי לנהל עמותה המסייעת לנשים גרושות, ועד לפני המלחמה עסקתי כמנהלת תוכניות בחברת ייעוץ.
"יום לאחר פרוץ המלחמה הבנתי שגם אני מגויסת. חשבתי לעצמי, כיצד אוכל לקחת את היכולות והניסיון שלי, ולעשות משהו שיאחד את הלהבות שפרצו מליבותיהן של נשים מהמגזר החרדי שרוצות להתנדב ולסייע.
"בשבוע הראשון של הלחימה, נפגשתי עם כמה מחברותיי וניסינו לחשוב יחד מה ואיך נדרש מאיתנו. אט-אט בנינו תוכנית עבודה סדורה, שבמרכזה חיבור ואחדות בין נשים בעם ישראל. המטרה המרכזית שלנו הייתה לצוות אחות לאחותה, אישה לחברתה, ולייצר סיוע אמיתי המהול בחיבור חם.
"הנשים החרדיות מורגלות להתנדב. הן עושות זאת בדרך כלל בקהילה ובשכונה שלהן, וכאן נוצרה הזדמנות לתווך להן, במפגש ישיר ובלתי אמצעי, נשים מכלל המגזרים הזקוקות לסיוע.
"עם התקדמות המערכה והימשכות הגיוס הכללי של חיילי המילואים התחלנו למסד את הפעילות. הקמנו חמ"ל לארגון, שכבר קיבל את שמו 'אחיות מברזל', בתוך חנות פאות בירושלים שבעליה נידבו לנו את המקום לפעילות, ותוך מספר ימים נרשמו מעל אלף מתנדבות מהמגזר החרדי בכל רחבי הארץ. עמדנו בקשר עם חמ"לים אזרחיים אחרים, ניתבנו את הבקשות וסייענו בכל מה שנדרש".
ספרי לנו במה התמקדה הפעילות הראשונית?
"בימים הראשונים, הסיוע העיקרי התמקד בהכנת ארוחות חמות לחיילים ולמשפחות מפונים. קיבלנו פניות מארגונים בצפון ובדרום, ריכזנו את הבקשות, פיזרנו את הכמויות בין המתנדבות ודאגנו שהמנות יגיעו ליעדן.
"לאחר כחודש מפתיחת הלחימה ראינו שכמות הבקשות לסיוע עבור מפונים או חיילים הולכת וקטנה. משפחות רבות שפונו מבתיהן כבר חזרו או שעברו למקום קבע, גם הצבא הצליח לספק יותר ארוחות לחיילי המילואים, אך מי שנותרו זקוקות לסיוע הן הנשים שנשארו מאחור, בבית, יחד עם הילדים.
"כאן הבנתי שאנחנו נקראות לדגל וזה יהיה הפרויקט הבא שלנו – נשות המילואימניקים. חברנו לארגון החרדי 'אחים לעורף', שגם הוא מתמקד במטרות דומות, ויחד הקמנו קמפיין חדש לגיוס מתנדבות. תוך ימים מספר הרמנו מערכת ממוחשבת המיועדת גם לנשים שרוצות להתנדב וגם לנשים שזקוקות לסיוע. באמצעות האתר ניתן לבקש סיוע או לסייע באחת מהאפשרויות הבאות: הכנת ארוחה חמה לכל המשפחה, כולל הובלה עד לבית המשפחה. אפשרות נוספת היא השהות במשך מספר שעות עם הילדים, לשחק איתם ולסייע להן בהכנת שיעורי בית. ואפשרות אחרונה היא סיוע ועזרה בסידור וארגון הבית, כולל ניקיון וכביסות.
"הפניות לא הפסיקו להגיע מהיום שהמערכת הוקמה ועלתה לאוויר. נרשמו להתנדבות אלפיים וחמש מאות מתנדבות מכל הארץ, ועד היום ביצענו קרוב ל-2,000 חיבורים בין מתנדבות לבין מבקשות סיוע.
"החידוש הגדול בפרויקט הזה הינו החיבור בין נשים חרדיות לבין נשים מהציבור הישראלי על מגזריו השונים. בנוסף, הפרויקט שלנו מהווה חממה ומקום בטוח לאישה החרדית הרוצה להביע את השתתפותה במערכה ולתרום את חלקה".
הארוחה שהגיעה בזמן
מה קורה במפגש הזה בין אנשים זרים שבאים מעולמות שונים?
"התפקיד שלי הוא להכין ולהדריך את המתנדבות כיצד להתקרב ולהתחבר עם המשפחה. קודם כל, נדרש ליצור אמון בין הצדדים, כאשר צד אחד מכניס לביתו אדם זר, ובמקביל האדם הזה מסדר ומנקה את ביתה של משפחה שמעולם לא פגש.
"נוצרים כאן חיבורים מדהימים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, חיבורים שעד לפני חודשים מספר היו נראים כלא מציאותיים. מתנדבות רבות מרגישות שההתנדבות למען משפחות הלוחמים מחברת אותן באופן אישי למלחמה. יש נשים שאין להן במעגל המשפחתי הקרוב מגויסים, ולפתע מתרגשות כשהן שומעות מבעלת הבית שבעלה ייצא השבוע מעזה ויחזור הביתה לשבת, כאילו הן חלק אינטגרלי מהמשפחה.
"אפשר לראות שהחיבור הוא אמיתי כאשר הוא ממשיך ולא חד פעמי. למעלה ממחצית מהמתנדבות הלכו יותר מפעם אחת לסייע למשפחה. אט-אט נוצר קשר ביניהן לבין המשפחות והילדים, ולרוב מדי שבוע הן באות לסייע".
האם המתנדבות מטפלות רק בפניות המגיעות מהאזורים הסמוכים לביתן?
"באופן טבעי לרוב זה כך, אבל השאלה מזכירה לי את הסיפור הבא, הממחיש אלו נשים מופלאות יש בעם שלנו, וכמה חזק הרצון לתמוך ולסייע. פנתה אלינו דרך המערכת אמא לתאומים קטנים, בני מספר חודשים בלבד, וביקשה עזרה בטיפול בהם. מאז פרוץ המלחמה בעלה נמצב בקרבות, והיא מתגוררת במקום יחסית מרוחק. היא מעבירה שעות רבות לבדה עם התינוקות, ואין לה רגע פנוי למנוחה.
"במקביל קיבלנו פניה מאשה חרדית, אמא לשמונה ילדים, שביקשה להתנדב ולסייע לאימהות צעירות. מתאמת ההתנדבות במטה פנתה אל אותה מתנדבת, אך ציינה בפניה כי מקום המגורים של האישה הוא ביישוב מרוחק, והנסיעה לשם אורכת שעה ארוכה.
"המתנדבת לא התרגשה, ומידי שבוע נסעה – בתחבורה ציבורית ובנסיעה ארוכה – כדי להעביר את שעות הצהריים עם הילדים הקטנים, על מנת שהאמא תוכל לנוח מספר שעות.
"במקרה אחר קיבלנו פניה מאמא לשלושה ילדים, שביקשה סיוע בהכנת ארוחות ערב מבושלות. חיברנו בינה לבין מתנדבת המתגוררת קרוב אליה. במשך מספר שבועות היא הביאה לביתה בקביעות ארוחות חמות, לה ולילדים.
"באחד השבועות עדכנה המתנדבת את האישה כי באותו שבוע לא תוכל להביא לה את המנות ביום הקבוע אלא ביום אחר. יום למחרת, קיבלה המתנדבת הודעה נרגשת מאותה אישה: "אתמול בערב, לאחר שעברת אצלי והנחת את הארוחה, הפתיע אותי בעלי כשחזר מהמילואים ל-12 שעות בלבד. בזכותך הייתה לי ארוחה חמה ומזינה לתת לו. זו הייתה הארוחה הזוגית היחידה שלנו מאז חג שמחת תורה, ובזכותך היא הייתה חמה וטעימה".
"הסיוע של המתנדבות משפיע לא רק על הצד המקבל אלא גם על הצד הנותן. המתנדבות מספרות כיצד הפעולה והעשייה למען הזולת תורמת להן ומפחיתה מהן את החרדה מהמצב הכללי בארץ. ההרגשה שהן חלק ממפעל גדול של עשייה ותרומה לזולת מסייעת להן לא לשקוע בפחדים.
"אנחנו גם רואים כיצד המתנדבות מאמצות באופן אישי את המשפחות. אחת הנשים ביקשה סיוע בשעות הצהריים עם הילדים, וחיברנו לה מתנדבת. באחד הימים המתנדבת צלצלה אלינו למוקד, וסיפרה כי האמא שוהה כעת בטיפול רפואי עם אחד הילדים, והיא – המתנדבת – לא משתלטת לבדה על סידור הבית. היא ביקשה מאיתנו שנשלח אליה עזרה על מנת שכשהאמא תשוב הביתה היא תקבל בית נקי ומסודר…".
קיפול בגדים ושיעורי בית
תוכלי להדגים לנו כיצד ההתנדבות נראית בשטח, מרגע קבלת הפנייה ועד לביצוע?
"במטה שלנו יושבות חמש נשים במשך יום שלם ומבצעות את התיאומים והחיבורים, והמתנדבת הפוטנציאלית מקבלת מאיתנו את בקשת הסיוע שנקלטה במערכת: הכנת מזון, בייבי-סיטר או סידור וניקיון הבית.
"סיפרה לי אחת המתנדבות כי היא הגיעה לבית משפחה שהבעל נמצא במילואים. לפי מראה הבית ניכר היה כי מדובר במשפחה אמידה. כשנכנסה לבית ופגשה את האם, היא שיתפה אותה בעובדה שמאז יצא בעלה מהבית היא משמשת לילדים כאבא וכאמא גם יחד. אמנם הבית תפקד יחסית, אך בכל הקשור לסדר בכביסות וסידור בגדי הילדים האמא לא התפנתה לכך… במשך ארבע שעות ישבה שם המתנדבת, קיפלה את הבגדים וסידרה את המדפים.
"לכל אישה יש קושי אחר וצורך שונה, והתפקיד שלנו הוא לעזור לנשים המדהימות ששלחו את הבעל להילחם, לעבור את התקופה הזו לצד מעטפת חמה ותומכת ככל הניתן.
"באחד הימים פנתה אלי אישה שבעלה גויס למלחמה. היא ציינה בפניי כי יש לה תאומים שהתחילו השנה כיתה א'. בכל מה שקשור לעבודות הבית ולארוחות חמות היא מסתדרת, אך היא אינה מוצאת זמן ופניות נפשית לשבת עם הילדים, ללמוד איתם ולערוך איתם את שיעורי הבית, והיא חוששת כי תקופת המלחמה תפגע ברמת הלימוד שלהם.
"המתנדבת שקיבלה לטיפולה את הפנייה חיפשה באזור המגורים של אותה אישה מישהי שתוכל לסייע בכך. ואכן, היא איתרה בחורה שנרשמה להתנדבות. היא צלצלה אליה והסבירה לה את פרטי המקרה, ושאלה אם תרצה להתנדב למען התאומים במשך מספר שעות לימוד בשבוע. אותה בחורה התרגשה ואמרה: "בהשגחה פרטית אני מורה לכיתה א'. עד לפני כשבוע התנדבתי עם משפחות המפונים ששוכנו במלונות, והעברתי להם שיעורי תגבור בחומר הלימודים. מאז שפתחו להם מסגרת לימוד מסודרת אני מחפשת להתנדב ולסייע אך לא מצאתי משהו שיתאים לכישוריי כמורה, ועל כישוריי כמבשלת לא ארחיב…". היא הסכימה מיידית לבקשה, כמובן.
"היכולת שלנו לבצע מאץ' שכזה – פשוט להתאים בין הצורך מצד אחד לבין הרצון והיכולות מהצד השני, זה הסיפור כאן. וכל מאץ' כזה הוא פעולה שנמשכת, כאשר יש התאמה טובה וכימיה אנחנו רואות שהקשר ממשיך ומעמיק".
גשר של שיח
"הדבר החשוב בעיניי", אומרת חנה, "בנוסף לפעילות ההתנדבות עצמה שממש עוזרת ומצילה את נשות המילואימניקים, הוא החיבור שהפרויקט הזה יוצר בין הנשים. לצערנו הגענו בארץ למצב כזה שעוד לפני שמכירים את האדם שמולך, כבר שופטים אותו לפי המראה החיצוני או השתייכותו השבטית. ואילו כאן, דווקא מתוך הכאב והחושך שאנחנו שרויים בו, עולה ומאירה הבשורה של שיח אמיתי על אחדות, חיבור והכלה. הנשים החרדיות רוצות היום יותר מתמיד להיות חלק, לתרום ולהשפיע, וגם הנשים מכל המגזרים בצד המקבל מקבלות אותן במאור פנים ומתחברות אליהן בתחושת אחווה.
"בחג החנוכה ערכנו אירוע הוקרה מיוחד לנשות המגויסים ולמאות המתנדבות. האירוע היה מרגש ומותאם לקהל המשתתפים. באולם נפרד נהנו הילדים הקטנים מהפעלות ומשחקים, ובאולם המרכזי ישבו הנשים יחד עם חברותיהן המתנדבות, האזינו להרצאות ונהנו ממופע של הזמר ישי ריבו.
"לא בכל יום מתקיים אירוע בו נשים חרדיות וחילוניות מרגישות בטוח ואף נהנות ממנו במשותף. כל המשתתפות דיברו על כך שהן הרגישו שייכות ומחוברות אחת לשנייה, למרות הפערים שקיימים ביניהן. וזה המסר שלי מכל התקופה האחרונה: על כולנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, לשנות מחשבה ודרך וליצור מחדש את העם המאוחד שלנו.
"אני גאה לומר", מסיימת חנה בנימת ביטחון, "שבמלחמה הזו הנשים החרדיות יצאו בהחלט מגדרן, ונרתמו בכל הכוח כדי לסייע ולבנות את הגשר של האחווה והאחדות בעם ישראל. אסור להניח לה להתמוסס. בכוונתי להמשיך בעזרת ה' ולהקים עוד מיזמים כאלו לנשים חרדיות שרוצות להגביר את האחדות בעם ולהפיץ אור ואהבה".
בוקסה
יחד בתור למכונה
כמו ארגונים גדולים רבים, גם מיזם הכביסות של שיינדי סדובסקי מירושלים התחיל מיוזמה אישית קטנה. משפט אחד שנאמר לה כבדרך אגב, הפך לפרויקט המוני שסייע למאות רבות של משפחות.
"הכל התחיל בשבוע הראשון של המלחמה", היא מספרת לנו בשיחה מרגשת. "הלכתי ליד הבית שלי, בשכונת משכנות האומה בירושלים. מולנו, בבית המלון העומד שם, שוכנו מאות משפחות שפונו מאזור הלחימה. לפתע ניגשת אלי אישה ובטון מבולבל שואלת: "סליחה, היכן יש מכבסה באזור?".
"ניסיתי להבין ממנה מהיכן היא ומדוע אין לה דרך לכבס את בגדיה בעצמה. היא סיפרה לי כי היא תושבת שדרות, והיא ומשפחתה פונו מהעיר לאחר התופת שעברה עליהם בבוקר שמחת תורה. הם יצאו בחיפזון כשרק בגדיהם לגופם, וכך הגיעו למלון בירושלים. מאז עוד לא הספיקו לארגן ציוד ובגדים, וכעת היא צריכה לכבס את בגדי הילדים.
"באותו רגע הזמנתי אותה אלי הביתה וכיבסתי לה את בגדי הילדים, תוך כדי שאני מבינה כי מתפתחת כאן בעיה גדולה ורחבה. המוני המשפחות שפונו במהירות מבתיהן לא הספיקו לארוז כמויות גדולות של ביגוד לכל בני המשפחה, וכעת הן משוכנות במלונות עראי בהם אין פתרון לבעיה זו.
"בהמשך הערב ישבתי מול המחשב ועיצבתי מודעה קטנה הקוראת להתנדבות וסיוע בכיבוס הבגדים ובשינועם, תחת השם 'הכובסות הירושלמיות'. למחרת היום כבר פנו אלי מאות נשים מכל השכונות הסמוכות: שרי ישראל, הר נוף, גבעת שאול ועוד. בתוך כך התחלתי לפרסם ברשתות החברתיות על השירות החדש והחינמי למשפחות המפונים, אך מהר מאוד ראיתי שהפניות לא מפסיקות להגיע ואני לא משתלטת על זרם הפונים…
"התחלנו למסד את הפעילות. מיניתי מתנדבת אחת שתהיה אחראית על כל מלון, תרכז את הפניות והכמויות, תגייס מתנדבות מהרחובות הסמוכים ותפעיל את תהליך השינוע הלוך ושוב. וברוך השם, המערך התנהל בהצלחה, לרווחת ואושר כל הצדדים.
"למרות שמדובר כביכול בהליך פשוט וטכני של כיבוס הבגדים, נוצר חיבור מדהים בין המשפחות. המתנדבות צירפו לשק הכביסה הנקי והריחני שקיות ממתקים וצעצועים לילדים, ובפעם הבאה שנשלחה כביסה המשפחה צירפה פתק עם מכתב תודה. עם הזמן הקשר התהדק יותר, ומשפחות ירושלמיות הזמינו את משפחות המפונים לארוחת ערב או סעודת שבת בביתם.
"לאחר זמן מה, כאשר הבנו שהמלחמה תימשך לזמן ממושך יותר, וגם המשפחות החלו לחוש אי נעימות בשליחת הבגדים שלהן לבתים אחרים, החלטנו לשנות כיוון ולנסות להביא מכונות כביסה אל תוך המלונות. באמצעות המתנדבות העברנו פנייה למלונות שנרתמו להכנת התשתית הנדרשת. יצאנו בקמפיין מימון, ומהר מאוד השגנו את הסכום ורכשנו מכונות כביסה ומכונות ייבוש. מאז ועד היום המכונות הביתיות עובדות ללא הפסקה, וחלקן כבר נשחקו או נהרסו מרוב פעילות… כיום, חלק מהמשפחות כבר חזרו למגורי הקבע, ובמלונות אחרים הצליחו להביא מכונות תעשייתיות שיעמדו בעומס.
"מרגש לראות כיצד מפגש אקראי בין שתי נשים הקים מפעל התנדבות עצום, שחיבר בין משפחות והגביר את האחדות בעם ישראל. אני מנצלת את הבמה וקוראת לטכנאים המוכנים לסייע בתיקון מכונות, או לכל מי שרוצה לתרום על מנת שנרכוש מכונות נוספות, שיפנה אלי במספר: 058-768-5063.
