אנחנו לומדים את כתביהם, ניזונים מהתורות שהותירו לנו ומפסקי ההלכה המרתקים. תמונותיהם תלויות בבתים רבים והפנים שלהם מוכרות לילדים רבים כבר מגיל הגן.
אבל מי באמת היו הרבנים הגדולים של הדור שלנו? איפה גדלו, התחנכו וכיצד הגיעו להיות גדולי דור ופוסקי הלכה ששינו את ההיסטוריה שלנו במאה השנים האחרונות?
הסדרה החדשה שעלתה השבוע בערוץ 20, 'הולכים לפני המחנה', יכולה לעשות לכם קצת סדר בעניין ועל הדרך לחשוף בפני יהודים רבים את דמותם מעוררת ההשראה.
הסינתזה בין מסך הטלויזיה, שרגיל להציג את הזווית הלא מחמיאה של היהדות, לפלג בין העם ולהגיש לשון הרע על מצע חגיגי, ובין דמותם המאירה של גדולי הדור, היא סוג של תיקון לחטא. ואין מתאים מלבצע תיקון כזה, דווקא בחודש הרחמים והסליחות.
הסדרה, השייכת לז'אנר הדוקו־ריאלטי, סוקרת במשך ארבעה פרקים את חייהם ופועלם של גדולי הדור האחרון. את ארבעת הפרקים הראשונים שצולמו כבר, בחרו בהפקה לעשות על הרב קוק, הרבי מלובביץ', הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זכר צדיקים לברכה. מאחורי הסדרה עומד היוצר והבמאי יוסי אשדות, שחתום על עשרות יצירות טלויזיה וקולנוע, שהחליט לאחר כמעט שלושים שנה בתעשייה שהגיע הזמן לסדרה על השורשים שלנו, כעם יהודי.
בכל פרק מתחקה אשדות אחר שורשיהם של הרבנים הללו. הסקירה מתבצעת למן הולדתם, דרך השקפתם וקורות חייהם שעיצבו אותה ועד לפטירתם שהותירה רבים מחסידיהם המומים ודואבים. ד"ר צחי הרשקוביץ מאוניברסיטת בר־אילן הוא שאחראי על הליווי האקדמי לסדרה. בכל פרק מרואיינים הן בני המשפחה של הרבנים, הן אנשי אקדמיה שעסוקים כבר שנים בהתחקות אחר דמויותיהם של הרבנים הללו והן אנשים שהכירו אותם מקרוב.
איך הגעת לרעיון לעסוק בצמרת הרבנות של דורנו?
"כמי שגדל בבית לא דתי ונחשף לציבור הדתי והחרדי דרך התקשורת והפריזמה המאוד מסויימת שהיא מציעה, החלטתי שהגיע הזמן לגעת בנושא הזה, ברבנים ובמורשת שהותירו לנו.
"בבית בו גדלתי היו נגיעות מסורתיות בולטות, כיוון שאנחנו ספרדים. מאז ומתמיד יחסי לדת היה כמשהו שקשור בלכידות ובמורשת. עד גיל ארבע עשרה בערך, הדת הייתה עבורי משהו מלא תום, חוויה כיפית ומשפחתית. ביום שישי הולכים לבית כנסת, עושים קידוש ואז הולכים לתנועת הצופים או רואים טלוויזיה. למחרת הולכים ל'פתיחת ההיכל' בבית הכנסת ומנשקים את ספר התורה. תמיד זרקו סוכריות כי תמיד הייתה בר מצווה למישהו. מבחינתי הדת הייתה דבר מחבק. אולם כשהדעת שלי התפתחה והתחלתי לקרוא הוגים ופילוסופים שונים, ההבנה שלי התרחבה ויחד איתה התקשורת שגרמה לי לחשוב שהדת היא דבר כפייתי שמנסה להצר את צעדינו – החילונים. מושגים כמו 'העגלה הריקה' עוררו בי התנגדויות גדולות מאוד. גדלתי ברחובות ובגיל צעיר עברתי לתל אביב ולמדתי קולנוע ותיאטרון בבית צבי, וכך הפכתי לחלק מברנז'ת היוצרים התל־אביביים".
מה יצר אצלך שינוי?
"באיזשהו שלב 'הסתובבה לי הקופסא' בראש. בשנת שמונים וארבע השתתפתי בכנס בחירות של ש"ס. הרב עובדיה יוסף נכנס ליד אליהו (היכל נוקיה לימים) שהיה מפוצץ באלפי אוהדים, הוא נכנס ממש כמו כוכב. ושם התאהבתי… קלטתי שיש כאן משהו ענק. אם אלפי אנשים מסוגלים להרים את הראש, לצאת מהרגלים ישנים, להתחבר למסורת וללכת אחרי האיש הזה, היה ברור לי שיש כאן סיפור גדול.
"התחלתי לחקור וללמוד קצת יותר את העולם הדתי וישב לי בראש במשך שנים שיום אחד אני 'אטפל' בעניין הזה של הדת. זה לקח הרבה זמן… כתבתי לש"ס סלוגנים וסיסמאות לקמפיינים של בחירות במשך תקופה ארוכה אבל מעבר לכך לא באמת הרמתי את הכפפה".
עד הסדרה 'הולכים לפני המחנה'
"נפגשתי לפני מספר חודשים עם אבי בר, מנכ"ל ערוץ 20, ערוץ בצמיחה שמעודד יצירה יהודית שהיא מחוץ למיינסטרים התקשורתי הרגיל, דבר שאני נמשך אליו. אבי שאל אותי 'אם היית כותב עכשיו סדרה חדשה, על מה היא הייתה?' באותו רגע התמונה הזאת של הרב עובדיה ביד אליהו עלתה במוחי ואמרתי לו 'אני רוצה ללמוד וללמד את הקהל מי היו עמודי התווך שלנו בדורות האחרונים'.
"בבסיס המחשבה שלי עומד אידיאל גדול שידע הוא כוח. כה מעטים באמת יודעים על מה הוויכוחים האידיאולוגיים נסובים, כך שאני מרגיש אפילו אלמנט של שליחות. מדובר מבחינתי בחיבור לבבות וקירוב גדול מאוד בין המגזרים. חב"דניק שיראה לראשונה פרק על תולדותיו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, יבין לדעתי לראשונה את העומק שלו, ואת הלך הרוח בציונות הדתית בכלל. או בחור 'קוקניק' רציני שיפגוש את דמותו הפנומנלית של הרבי מלובביץ' ואת בית הגידול שלו בפריזמה אובייקטיבית, יבין מה מניע את החסידים שלו לפעול בכל העולם, ומאיזה עומק צומחת ההשקפה שלהם. אנשים פשוט לא יודעים!".
מה הוא הפרק שהכי נגע בך אישית?
"האמת ש'כולם היו בניי'. במהלך הסדרה החכמתי בצורה בלתי רגילה ולמדתי דברים שלא ידעתי. אבל אם בכל זאת לשים את האצבע על נקודה מכוננת אחת, היה זה המפגש עם אלמנתו של הרב מרדכי אליהו, הרבנית צביה אליהו שתבדל לחיים.
"הרב מרדכי אליהו עמד במרכז המאבק הציבורי על עתידו של גוש קטיף. האמירה שלו 'היה לא תהיה' הפכה לסיסמת המחאה בפינוי ולמעשה הוא 'נכשל' במלחמה הזאת בעיני הציבור. מה שאנשים לא יודעים, זה שהרב יצא מכך שבור ומוכה ממש. בסביבה הקרובה של הרב טוענים בוודאות שהרב הקריב את חייו למען הצלת עם ישראל מאסונות נוספים שהיו צפויים לו. הרבנית אליהו מספרת את הפרט הזה בכזה ביטחון, ואת העובדה שהרב מסר לה בדיוק את התאריך בו הוא הולך למות וממש האמנתי לה. ממש ממש האמנתי לה. ואני האדם האחרון שמאמין בחיים שאחרי המוות או  בגלגולי נשמות וכל היוצא בזה. היא בהחלט נגעה בי.
"עשיתי בעבר סרטים דוקומנטריים בנושאים חברתיים, כלכליים ואישים מעניינים אבל הסדרה הזו היא דבר שונה לגמרי וחדש לחלוטין שמרגש אותי בצורה מדהימה ואני סקרן מאוד לראות ולשמוע איך זה יתקבל".