בס"ד

יום ראשון, 9 פברואר, 2025
הכי עדכני
קבלן מבצע: בן יעקב סלילת דרכים בעמ"י

קבלן מבצע: בן יעקב סלילת דרכים בעמ"י

"אני פוגש המון אנשים שמה שקשה להם זה לא למה ירו עליי, למה עשו לי, אכלו לי, שתו לי… מה שקשה לכולם זה איך לא הייתי שם? איך לא הייתי יותר קדימה? איך לא יכולתי לחסל עוד מחבל ואיך לא הצלתי עוד משפחה? זה חלק מהתכונה המיוחדת של העם שלנו ואי אפשר להסביר אותה בדרך הטבע". את הדברים הללו אמר רס"ן במיל' בן סבו בפני 300 מדריכי בני עקיבא בהרצאה של מיזם "תעביר את זה הלאה – לוחמים מספרים על הרוח" שאולי לא ידעו שהאדם שמדבר בפניהם על הרוח של עם ישראל ועל הזהות היהודית, דיבר בעבר כמעט באותו להט על חוסר המוסריות של המלחמה ועל פציפיזם.

בן סבו גדל בנהריה למשפחה חילונית. "נהריה של ילדותי הייתה עיירת חוף פשוטה, עם אנשים טובים ופשוטים" הוא פותח. "הייתה לי ילדות טובה, הרבה חברים טובים והרבה הרפתקאות, בעיקר סביב הים: שחיות ארוכות, צלילות ושיט. לים היה נפח מאוד משמעותי בעיצוב האישיות שלי, ועד היום אני מחובר לים בכל נימי נשמתי".

אבל היום אתה ירושלמי. החלפת את הים התיכון בים התורה?

"אני מאוד אוהב את ירושלים, והים זה הדבר היחיד שחסר לי בה", הוא מחייך. "לירושלים אין מתחרים בעיניי, אבל אולי כשאצא לפנסיה עוד אחזור פעם לנהריה כדי לחיות שוב ליד הים".

חייו כילד וכנער היו מאושרים ושמחים, אבל הוא הרגיש תמיד שמשהו חסר: "היה בי צמא ולא ידעתי למה. מאז שעמדתי על דעתי היו לי מחשבות על משמעות החיים, תכלית הקיום וכדומה".

שאלת את השאלות הללו את ההורים והמורים? הצלחת לקבל תשובות?

"לא ממש שאלתי מישהו, כי לא הרגשתי שזה חלק ממרחב השיח או חלק משפה שמישהו יבין. אלה שאלות שדיברתי עליהן בעיקר עם עצמי. בכלל, מי שכל אחד מאיתנו מדבר איתו הכי הרבה זה הוא בעצמו. אני קצת מתעניין בעולמות הטיפול שמדברים הרבה על ההכרה בכך שאדם כל הזמן מדבר עם ואל עצמו. השיח הזה של האדם עם עצמו יכול להיות חיובי, בונה ומעצים ולהביא את האדם להיות החבר הכי טוב של עצמו, או להיות הרסני ולגרום לאדם להיות האויב הכי גדול של עצמו. בעולמות הטיפול עוזרים למטופלים לייצר שיח פנימי חיובי ובונה".

אתה עוסק בטיפול?

"לא, אבל אני חושב שאדם צריך לדעת לפחות קצת על הכל, ומתוך זה גם להתמקצע במה שהוא עוסק בו באופן יותר ממוקד. אני חושב שכשאדם מאוד מתמקצע בתחום מסוים וצר אבל כמעט לא יודע כלום על שום דבר אחר, הוא מסתכל על כל העולם בפריזמה מאוד מסוימת שלפיה הוא מנתח את כל המציאות. אם ניקח למשל אדם שעוסק רק בפסיכולוגיה, הוא ינסה לפתור את כל המאבק היהודי-מוסלמי רק דרך פריזמה של פסיכולוגיה והוא יפספס את העיקר, כי יש כאן גם מאבקים דתיים, היסטוריים, גאוגרפיים וכו'".

אתה לא חושב שהיהדות ולימוד תורה על כל גווניה נותנת לאדם את הראייה הנכונה והרחבה ביותר?

"זה נכון במובן מסוים, אבל אדם תמיד מושפע מהשיח שסביבו ומאנשים שהוא מכיר שהם חלק מהשיח, ולכן הרבה פעמים צריך לדעת איך להתמודד עם רעיונות שמגיעים אלינו מבחוץ. ודאי שהתורה בטהרתה כוללת הכל, אבל הרבה פעמים אתה מקבל עזרה בהמשגה של דברים דווקא מתחומי ידע שונים. זה לא אומר שזה במקום התורה חלילה, אלא שאתה לומד מהניסיון של העולם ויוצק פנימה את התודעה היהודית".

תוכל לתת דוגמה?

"אם כבר נגענו בפסיכולוגיה, אז אפשר להמשיך עם הנושא. יש הרבה זרמים בפסיכולוגיה שביניהם קיים מתח מאוד גדול. קחי למשל את ההבדל בין הפסיכולוגיה הפרוידיאנית שרואה את האדם כבעל חיים עם שק של יצרים לא ממומשים וכו' – הסתכלות מאוד פסימיסטית ואומללה על העולם שמאוד מרדדת את האדם – לבין גישה אחרת שהנציג הכי בולט שלה, בעיניי, הוא ויקטור פרנקל שכתב את "האדם מחפש משמעות". פרנקל דיבר על יכולת ההתעלות של האדם, חיפושיו אחר משמעות ויכולתו לאהוב. אלה שתי גישות שונות לחלוטין. כשאני מתבונן על שתי הגישות הללו, אני שואל את עצמי: מהי הגישה היותר יהודית, וגם מה יש ליהדות להגיד על הדברים האלה? ההיכרות עם הרעיונות הללו חייבת לבוא מתוך תודעה יהודית מאוד איתנה כדי לא להתבלבל".

כיום בן סבו מחבר את הידע שהוא רוכש לתודעה יהודית, אבל כשהיה נער הוא היה יושב במשך שעות עם ספרי פילוסופיה והגות ומחפש תשובות לשאלות שהיו לו על משמעות החיים ועל תיקון עולם.

"הייתי יושב שעות על גבי שעות וקורא ספרי פילוסופיה והגות, נער בן 15 שמחפש את התשובות לשאלות הגדולות של החיים, ועשיתי את זה בצורה אינטנסיבית. לפעמים לקח לי שעה רק כדי לקרוא דף אחד כי לא הכרתי את המושגים, אבל מבחינתי הצורך להבין את הדברים היה עניין קיומי. היו לי גם כל מיני רעיונות מהפכניים על תיקון עולם והייתי בנוער מר"צ, בתנועת השומר הצעיר ואחר כך בשנת שירות בתנועה".

למרות החיפושים והשאיפה לתיקון המציאות, הוא לא מצא את התשובות במקומות בהם הוא חיפש. "הרגשתי שאני עוד לא מוכן להתגייס לפני שאני מבין למה בכלל צריך להתגייס ולהיות חלק מעולם של מלחמה, ממעגל דמים אינסופי של מלחמות הדדיות בין עמים". חלק ממה שהעסיק אותו היה הקיום של עם ישראל: "אמרתי לעצמי שאם הייתי חלק מעם אחר, גם אני הייתי נלחם בעם ישראל, אבל מצד שני גם הרגשתי חיבור ומחויבות כלפי הדורות הקודמים שהביאו אותנו עד הלום ונלחמו בשבילנו. כלומר, מחד היו לי כל מיני רעיונות מופשטים ורדיקלים על פציפיזם ועל כך שמלחמות זה דבר לא מוסרי, אבל גם הבנתי שמישהו נלחם כדי שאני בכלל אוכל להתלבט בשאלות הללו ואלה שלחמו הם שאפשרו לי לחיות ולהגות. הרגשתי שאני צריך תשובות יותר עמוקות".

להמשיך מהמקום שיוני נתניהו עצר

אחד הספרים שהשפיעו עליו מאוד בתקופה ההיא היה ספר מכתבים של יוני נתניהו.

"אני זוכר שדמותו של יוני מאוד הרשימה אותי: הוודאות שלו בחיים, האחריות שלו על עם ישראל והגבורה האישיותית. התחלתי לנסות להבין מה זו הרוח המיוחדת הזאת שפגשתי בצורה כל כך אותנטית בתוך המכתבים שלו, שהיו כל כך אמיתיים ואישיים. תהיתי גם איפה הרוח הזאת חיה היום, כי לא ראיתי שהיא חיה אצל הציבור שאותו יוני ייצג ושממנו הוא בא – הציבור החילוני והציוני. הרגשתי שהרוח הזו חייבת להימצא היכן שהוא והחלטתי להתחקות אחריה".

במכתב האחרון בספר, בן זיהה שבר גדול: "המכתב האחרון שיוני כתב היה שונה מכל הספר. ניכר היה שכותב אותו אדם שבור הנמצא במשבר עמוק. במכתב הזה יוני שאל את עצמו "לאן כל זה הולך?" וכתב שבא לו לעצור ולצעוק: "תעצרו את העולם, אני חייב לרדת". התחלתי להבין שאני לא צריך לחזור לאיפה שיוני היה בשאר המכתבים שלו ולחפש את הרוח ההיא, אלא שאני רוצה לחפש את הקומה הבאה שהוא עצמו חיפש, להמשיך את הקומה של הדורות הקודמים שלנו. הבנתי שהקומה הבאה צריכה לבוא מתוך היהדות, מתוך הקודש".

כך קראת לזה? קודש?

"לא קראתי לזה כך", הוא מחייך, "אבל אמרתי לעצמי שכפי הנראה הרוח של הגבורה והמסירות של עם ישראל נמצאת כיום בבתי המדרש. החלטתי ללכת ולראות מה הדתיים האלה אוכלים לארוחת בוקר שגורם להם להמשיך את הרוח של יוני שלא נמצאת בשום מקום אחר מחוץ לבתי המדרש". בן עזב את שנת השירות ונכנס ללמוד בישיבת עטרת כוהנים בעיר העתיקה בירושלים. "לא הרשיתי לעצמי להתגייס מתוך שאלות כל כך קיומיות לא מבוררות".

אביו של בן, ד"ר עמוס סבו, רופא ומרצה, חשש מאוד בהתחלה מהתהליך שעבר על בנו. "אבא מאוד נלחץ בהתחלה. הוא חשב שעוד רגע אני אדבר אידיש ואזרוק אבנים בשבת", הוא צוחק. "הוא ניסה להניא אותי מזה, ואפילו בשלב מסוים הוא אמר לי: "בן מה קורה לך? אתה לא יודע שאין אלוקים?". בשלב מסוים הייתה בינינו שיחה מאוד משמעותית. אמרתי לו "תשמע אבא, עזוב רגע את הסטיגמה ואת מה שאתה מכיר מהתקשורת. תסתכל עליי, אתה מכיר אותי. אני אדם עם כוונות טובות וישרות תודעתית. אין לי עדיין בהירות לגבי התהליך שאני עושה ולא לאן הוא יגיע, אבל זה אני, אותו בן". השיחה הזו מאוד הרגיעה אותו כי הוא הבין שלאורך כל הדרך נוכל לדבר על הדברים ולהבין אחד את השני".

כיום ד"ר סבו מאוהב ביהדות, לובש ציצית, מפרסם דברי תורה על פרשת השבוע, ומדי ערב שבת מברך את שלושת בניו בברכת הבנים. "והשיב לב אבות על בנים" אומר בן. "הוא רואה שבעצם מימשתי את החינוך שהוא נתן לי והוא מבין ואוהב את זה מאוד".

היית נער מהפכן עם חלומות על תיקון עולם. גם תהליך התשובה שלך היה כזה?

"תחילת הדרך הייתה מרתקת ואינטנסיבית, אבל בגדול לקחתי את תהליך התשובה שלי מאוד בטבעיות, בנחת ובשמחה. הרבה פעמים שאלו אותי מה אני חושב שהייתי עושה אם לא הייתי חוזר בתשובה. התשובה שלי לכך היא שאם לא הייתי חוזר בתשובה, אז הייתה לי הזדמנות לחזור בתשובה. אני לא רואה שום דרך אפשרית אחרת, הציר הזה של היהדות נראה לי ציר מוכרח, מחויב המציאות. כל הצירים של חיי הובילו אותי לנקודה הזאת, כל המחשבות והתובנות, וגם כל השאלות כמו מה זו משפחה, מה זו אמונה, מי זה הקדוש ברוך הוא, מי זה עם ישראל, מהו עם הנצח. התחברתי ליהדות בכל הרבדים: בשכל, ברגש, בנפש ובגוף. זו הייתה ודאות שיצרה אצלי נינוחות גם בתהליך התשובה. הגעתי לתהליך התשובה מהכיוון המהפכני, אבל את דרכי בעולם היהודי עשיתי בתנועה של עזיבת המהפכנות, בעיקר התודעתית, כי הבנתי שתהליכים אמיתיים לוקחים זמן ושרק כך נבנים יסודות איתנים באמת".

הרבה מהחוזרים בתשובה בוחרים דווקא בעולם החרדי. אתה הלכת לישיבה דתית לאומית.

"כן. מה שדחף אותי ללמוד תורה היה הגיוס לצבא שרציתי שייעשה מתוך ודאות, גבורה ולקיחת אחריות על עם ישראל, בעיקר בשדה הקרב. יחד עם זאת תמיד אהבתי להכיר גם ישיבות שונות והייתי מבקר המון בישיבות חרדיות, מכל הסוגים, מישיבה של תולדות אהרון, דרך פוניבז' וכמובן ישיבות של חב"ד. אני מרגיש שמכל מקום קיבלתי משהו, כי יש עושר עצום בתורה והוא שבונה את נצח ישראל. למשל, עד שלא ביקרתי בישיבות ליטאיות, לא הרגשתי באמת את עומק הטעם של הגמרא, כי זה לימוד שכל כולו מבוסס על גמרא וזה משהו עצום. האור והטעם של הגמרא הורגש שם מבחינתי יותר מבכל מקום אחר".

חיפשת תשובות רוחניות, אבל איך היה עבורך החיבור לשמירת ההלכה על כל פרטיה?

"קודם כל, התהליך עצמו לוקח זמן. הייתי חצי שנה בישיבה לפני הגיוס ולא סיימתי אותה עם כיפה על הראש, למרות שידעתי שזה הכיוון שלי. אמרתי לעצמי שאני צריך עוד הרבה בירורים והיה לי ברור שהקדוש ברוך הוא מעדיף שייקח לי עוד קצת זמן, אבל שזה יהיה תהליך אמיתי ונכון".

בן התגייס לצה"ל, שירת בסיירת נח"ל ויצא לקצונה. "כשהתגייסתי, עוד לא שמרתי שבת אבל החיים שלי התחילו להשתנות: פחות ביליתי במסיבות עם חברים, נסעתי פחות בשבת, הפסקתי להדליק את האור וכו'. התהליך עצמו היה תהליך ארוך, אבל הרגשתי בכל נימי נפשי שככה צריך לחיות. פשוט התאהבתי במצוות והרגשתי שזה נותן לי תשובות לחיים ושזה לא רק מזון תודעתי ורעיוני, אלא גם המזון שמכוון את חיי האדם הגשמיים, במיוחד כשאתה חי בעולם ספקני שמלא בתודעת הפוסט-מודרנה. התורה נותנת לך כיוון מעשי ומסבירה איך לפגוש את החיים עצמם ואיך להתנהל נכון בעולם".

הוא שירת 5 שנים בצבא כלוחם וקצין קרבי וכיום הוא רס"ן במילואים. במלחמה הנוכחית הוא נלחם גם בעזה וגם בלבנון ומאחוריו מאות ימי מילואים. הוא לחם גם בצוק איתן ומתאר את הלחימה שם כחוויה מאוד משמעותית.

"בצוק איתן הרגשתי כמה זו זכות להילחם בשם עם ישראל ובשם ה'. אתה נכנס למערכה מתוך מוכנות לתת את עצמך והכל מתוך אהבה לקדוש ברוך הוא, לנצח ישראל ולאהוביך שבעורף. זו חוויה מאוד מגדלת ומכוננת. הרגשתי שהמון קליפות של עיסוק בדברים הקטנים והטפלים בחיים מוסרות ממני. הצלחתי להסתכל עליהם ממקום מרומם ולראות על מה אני מבזבז את הזמן וכמה זה מיותר".

אחרי השירות הצבאי הוא חזר ללמוד במכון מאיר למשך 3 שנים והתחתן עם אשתו ראשית. כאמור, הוריו ואחיו התחברו דרכו לעולם היהדות, וגם אם אינם שומרים מצוות כמוהו, הם מאוהבים ביהדות, שמחים ותומכים בדרכו ובתפיסת עולמו.

סוללים דרך

כיום הוא עוסק בעיקר בתודעה, הסברה ובקירוב ליהדות ושותף במיזמים שונים בתחומים הללו. אחד הבולטים שבהם הוא מיזם "סוללים דרך" שהתחיל ויזם סא"ל במיל' אודי בן חמו.

מה זה סוללים דרך?

"סוללים דרך הוא מיזם העוסק בתודעה והסברה לסוגיות ציבוריות בשיח התקשורתי שמשפיע על כולנו גם ברובד האישי, ובוודאי ברובד הכללי-לאומי. אנחנו מנסים לקחת את הסוגיות האקטואליות, לפרוט אותן ולהעמיק בהן מעבר לכותרת ולידיעה בעיתון". המיזם צבר כ-14,000 חברים בקבוצות ווצאפ שבהן מתפרסם מאמר יומי היורד לשורשים הרעיוניים העומדים מאחורי סוגיות אקטואליות שונות. "אנחנו אומרים אמירה ברורה ומנסים לשקף את המציאות ולא להנדס אותה כפי שקורה בהרבה מכלי התקשורת, להסביר את מה שבאמת עומד מאחורי הנושאים הבוערים".

"סוללים דרך" עוסק לא מעט בסוגיות של זרם הפרוגרס. "הפרוגרס מנסה להשתלט על התודעה של הציבור. אנחנו חושפים את השיטות שבהן הם עושים את זה, המשמשות אותם גם כדי לשמר את שליטתם וכדי לשסות את הרוב היהודי אחד בשני. המטרה שלנו היא לסלול מסלול תודעתי נכון לעם ישראל ולסייע להוציא לפועל את הבריאות הטבעית היהודית שלנו. יש הרבה גורמים שמנסים למנוע את זה ובהם אנחנו מנסים להילחם, לתת כלים, ולהמשיג את המאבקים הללו דרך דיון ברמה רעיונית עמוקה".

המיזם, כאמור, הולך ותופס תאוצה. "אנחנו משתדלים לעשות הכל ברמה הכי מקצועית שיש" הוא מסביר. "בין עוקבינו וקוראינו נמנים לא מעט אישי ציבור משמעותיים, אנשי תקשורת, מחנכים, רבנים וקצינים. סוללים דרך צמח בצורה לא מתוכננת ומאוד אותנטית, וזה לדעתי חלק מהקסם של המיזם שענה על צורך עמוק שהיה בציבור".

איך היית מגדיר את הצורך הזה?

 "הצורך להבין את המתרחש במרחב הציבורי באופן ענייני, ללא משוא פנים ומתוך שיח בוגר ומקצועי, לאפשר לתחושות האינטואיטיביות הפשוטות של רבים לעבור מתחושת בטן להמשגה ברורה ולתודעה סדורה בהתאם לרוח לאומית, ציונית ויהודית". בסוללים דרך לוקחים סוגיות בנושאים של זהות יהודית, מדיניות, פוליטיקה וכו' ומביאים נקודת מבט אמיצה ולא מתייפייפת. כך למשל כתב בן כי "רוח יהודית שדורשת נקמה ברע, שתובעת את עלבונו של הטוב והקדוש, רוח שמחיה את כל הטוב שבעולם, זה התפקיד ההיסטורי-אלוקי של עם ישראל.. איזה תחושות האירועים גורמים לך? שנאה לערבים או ליהודים? מלחמה ביהדות או בפרוגרס ובדיפ סטייט שגורם למלחמה להיות כל כך ממושכת ולא החלטית? אכן לא פשוט להיות גם בעמדת ביקורת מדויקת על ההגמוניה המשפטית והצבאית שמעכבת את העם מלנצח וגם להיות בענווה במקום שהעם נמצא בו ולהיות שותף מלא במלחמה, אבל אנחנו חייבים".

"אנחנו רואים את הדרך שעם ישראל מבקש ללכת בה" הוא אומר, "פתאום הרבה יותר טבעי לכולם לחזור הביתה, לבית אבא, לחזור לאמונה שלנו. ברוך השם, אני זוכה לדבר בפני מאות חיילים מדי שבוע על דברי תורה ואני רואה את הרצון, את האור בעיניים ואת השמחה. הם אומרים לי כמה חשוב להם לשמוע את הדברים הללו וכמה שזה נותן להם משמעות לכל השבוע".

מה אתה אומר לחיילים?

"אני אומר להם את הדברים הכי ברורים וטריוויאליים, על היותנו העם הנבחר, עם סגולה, ושהקדוש ברוך הוא הוא זה שברא את כל העולם וברא אותנו ושהוא אוהב אותנו. אני מדבר על מהו תפקידנו בעולם כיהודים ומהי המשמעות של קיומנו".

לסיכום, אתה אופטימי? יש כעת הרבה חשש מפני הבאות.

"ברור שכן, יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב", הוא מחייך, "אבל אני לא עוסק במה יהיה מחר ומה ילד יום, אני משתדל להתעסק במה היא המשימה שלנו כרגע מתוך היערכות לכיוון שאני מעריך שאליו הדברים הולכים. אני לא רוצה להמר על המציאות, אני רוצה לפעול במציאות, וכדי לפעול במציאות אני חושב שאנחנו צריכים להבין לעומק את הרעל התודעתי שנמצא בתודעת הפרוגרס.

"אנחנו כרגע נמצאים בדור של חילופי הנהגה, חילופי ההגמוניה שהיא כבר מאוד קטנה אבל מאוד כוחנית ומאוד מתוחכמת, והיא זו שעוצרת את עם ישראל מלממש את זהותו ואת רצונו. כל תהליך הגאולה נעצר בשל כך. המאבקים העיקריים כיום הם במישורים הללו של הקרב על התודעה ועל הזהות. אנחנו נלחמים כדי לשחרר את העם מכבליו התודעתיים כי כולנו אסירים של הפרוגרס. אלה לא אזיקי מתכת אלא אזיקים הרבה יותר מתוחכמים, ואנחנו צריכים הרבה העמקה והבנה לראות את מה שקורה פה. רבות מן הסוגיות האחרות שבהן אנו עוסקים כעת ייפתרו כמעט מאליהן אחרי שנפתור את הנושא הזה, ולכן אנו עוסקים בניסיון לחדש את התודעה. זהו צו השעה".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן