בס"ד

רמלוד: רק בגלל הרוח

רמלוד: רק בגלל הרוח

אירועי הפרעות ברחבי הארץ שהתרחשו לפני כשנה, במהלך מבצע 'שומר החומות', הותירו חותם צורב בחברה הישראלית, ונראה כי ייקח עוד זמן לעכל את מכלול ההתרחשויות ואת השלכותיהן. חלקנו מעדיפים פשוט לעבור הלאה ולנסות לשכוח את הכתם האפל הזה בתולדות המדינה, אך ישנם גם אלו שבחרו לא לנסות ולכסות את האירוע, אלא דווקא למנף אותו לעשייה ולהתקדמות. כאלו הם למשל חברי הגרעינים התורניים בערים רמלה ולוד, הפועלים בימים אלו לתיקון ופעילות בעקבות האירועים הקשים.

מעניין שבשני המקומות, ואף בגרעינים תורניים במקומות נוספים בארץ (כמו למשל הגרעין בעכו), מלבד הטיפול המעשי הקונקרטי, יש גם עשייה רבה ומאמץ להרחבת תחומי הרוח ובית המדרש. נראה, כי הדברים נובעים מתוך אמונה בכך שכדי לפתור את הקשיים במדינת ישראל, עלינו לא להתעסק רק בתיקון נקודתי, אלא לשוב אל המקור, להיזכר בזהותנו, ובשאלה מדוע ולשם מה בעצם אנחנו נמצאים כאן.

רמלה ולוד הינן ערים מעורבות הממוקמות בשכנות במרכז הארץ. לוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם, עיר שהיוותה מרכז יהודי חשוב בתקופות שונות בהיסטוריה. רמלה לעומתה, הוקמה בראשית המאה ה-8 לספירה כחלק מהכיבוש המוסלמי. נראה כי מאז הקמתה התגוררו בה יהודים, לרוב בשלום ובשכנות טובה עם ערביי המקום, אולם בתקופות מסויימות התחוללו אירועי פגיעה, רדיפות וטבח ביהודי האזור.

בשנת 1948, במהלך מלחמת השחרור, יצאו פורעים ערבים מרמלה ומלוד לנתק את הקשר בין ירושלים למרכז הארץ, ובמסגרת 'מבצע דני' נכבשו שתי הערים. רוב תושביהן הערבים עזבו אותן וברחו במהלך המלחמה, ומעטים נשארו. מאוחר יותר, במסגרת העלייה הגדולה לארץ, שוכנו בהן תושבים יהודים.

בעיית הערים המעורבות

הרב אליעזר שחור, חבר הגרעין התורני ברמלה וראש הכולל העתיד להיפתח בה בשנה הקרובה, מספר על העיר: "מאז קום המדינה, התפתחה רמלה כעיר ידידותית במרכז הארץ, עד לכמה אירועים דרמטיים ששינו את פניה: א. סביב רמלה הוקמו מספר ערים כמו מודיעין ושוהם, שאוכלוסיה חזקה עזבה את העיר ועברה אליהן, וכך יצא שבעיר נשארה בעיקר אוכלוסיה משכבות סוציו אקונומיות נמוכות יותר. ב. בגלל שרמלה נמצאת במרכז הארץ, ומתוייגת כעיר מעורבת, המדינה התייחסה אליה כאל עיר שיכולה לפתור את כל הבעיות שלה, ולכן למשל העבירו אליה בדואים שלא נמצא להם מקום בנגב".

בהמשך, מדינת ישראל הפעילה 'סייענים' – משת"פים ערבים שעזרו לצבא ביהודה ושומרון, והיה צורך למלט אותם, ולכן משרד הביטחון קנה להם בתים ושיכן אותם ברמלה, על אף שהם אינם אזרחי המדינה, לא מכירים את השפה, רגילים להשתמש בנשק ואחיהם בעיר שונאים אותם. "מדיניות זו יצרה בעיר אוכלוסיה שחיה למעשה בתחושה שהיא נמצאת 'מעל החוק', כאשר המשטרה מגינה עליה, וכך לאט לאט הם הרימו את הראש, וזה מה שהתפרץ בפרעות לפני כשנה. היום הם נחשבים כבר לאזרחי המדינה, אך אלו לא תושבי העיר המקוריים. כלומר למעשה, מי שיצר את הבעיה ברמלה זו המדינה".

כיום, מתגוררים ברמלה קרוב ל-80 אלף תושבים, מעל ל-70% מהם יהודים, והנתונים די זהים בלוד. הרב שחור מתאר את הקשיים השונים המלווים את המגורים בעיר: "בפני תושבי העיר ניצבים אתגרים בתחומים שונים: בתחום החברתי – האוכלוסיה בעיר חיה במצב סוציו אקונומי נמוך, וגם ההנהגה שלה, וזה משפיע על ההכנסות בעיר, ועל איכות החינוך והתרבות. מבחינה דתית, רמלה אינה עיר דתית אלא מסורתית: ישנם למעלה מ-80 בתי כנסת בעיר המלאים בלילות שבת, מקוואות פעילים מאוד וחיבור חם למסורת, אך ללא תשתית דתית חזקה כגון ישיבות. יש בסך הכל 2-3 כוללים חרדיים בעיר, ולמעשה עד לפעילות הגרעין התורני לא היו בעיר ישיבות תיכוניות או אולפנות".

כמובן ישנו האתגר הלאומי. "מגורים בצד אוכלוסיה ערבית יכולים לגרום לאתגרים ואף לבעיות – הילדים הערבים והיהודים לומדים יחדיו בבתי הספר (על פי החוק, לא ניתן למנוע מילד ערבי ללמוד בבית ספר ממלכתי), ועל כן קשה לחזק את נושאי הזהות היהודית, הגאווה הלאומית והייחודיות שלנו כעם. בבתי הספר העל יסודיים, זה מתפתח גם להתבוללות – נערים ערבים שלומדים עם נערות יהודיות, כאשר הזהות היהודית לא מאוד חזקה, ויש המון מקרים של חברויות וקשרים בין ערבים ויהודיות. מלבד זאת, עצם המציאות הזו בעיר גורמת למתח – אם משפחה משחקת בגן שעשועים, ומגיעה משפחה או קבוצה של ערבים לשחק גם, משפחה רגילה באופן טבעי תקום ותלך, לא נעים לה לשהות שם בצורה כזו, ואז הערבים חשים שבכל מקום שהם מגיעים אליו היהודים מתרחקים. כמו כן, יש מאבק גדול על קניית דירות וקרקעות בעיר, ולרוב הערבים הם אלו שזוכים במכרזים, כי הם מביאים כסף מזומן שהם מרוויחים בדרכים שונות, ולאוכלוסיה המקומית שאינה חזקה כלכלית קשה מאוד להתמודד מולם".

מהו אם כן תפקידו של הגרעין התורני בעיר?

"הגרעין הוקם לפני כ-17 שנה" מסביר הרב שחור, "והוא פועל בשלושת המישורים הללו: בתחום החינוך, הגרעין בחר לשלוח את ילדיו להשתלב ולחזק את מוסדות החינוך המקומיים. הגרעין הקים גם בית ספר ותיכון דתי בעיר, דבר שלא היה קיים בה לפני כן, וכיום לומדים בתיכון כ-700 תלמידים. בשנים האחרונות הוקמו גם תלמוד תורה וישיבה תיכונית מצליחה. בנוסף לכך, מבצע הגרעין פעילות לחיזוק הזהות היהודית בבתי הספר הממלכתיים, וכעשרה מחברי הגרעין הם רבנים של בתי כנסת וקהילות ברחבי העיר. כמו כן, הגרעין אחראי גם על מפעלי רווחה, בית תמחוי, שולחנות שבת, מרכז משפחה ועוד.

"בתחום הלאומי, מספר חברי גרעין עברו לגור בשכונת עמישב, שכונה שהייתה יהודית לגמרי עד לפני 25 שנים, אולם מאז עברו לשכונה מאות משפחות ערביות המאיימות להפוך את השכונה לערבית. בעקבות כך נסגרו בתי הספר היהודיים בשכונה, ובעלותם הועברה לרשת של התנועה האיסלאמית. כיום גרות במקום כשלושים משפחות מהגרעין, והוקמו בה מעון, גני ילדים וישיבת שילובים, וכן מתבצעת פעילות לחיזוק בתי הכנסת והשכונה".

שבוע בלהות

אמנם שנה חלפה מאז פרעות תשפ"א, אבל הרב שחור מתקשה להשתחרר מאירועי השנה האחרונה. "בכל שנה אנו סובלים כאן ברמדאן במשך חודש שלם מהצקות, נפצים והטרדות, מסוף הצום ב-7-8 בערב ועד לאחר חצות. אך הרמדאן האחרון היה קשה מכל אלו שחווינו. פנינו לכל הגורמים, למשטרה, לרשות, ולא קיבלנו מענה. ואז בכ"ט באייר, ביום האחרון של הרמאדן, החלו הפרעות ברמלה ובכל הארץ, ולמעשה נכנסנו פה לשבוע שהיה פשוט חלום בלהות: מרדת הלילה, הסתובבו קבוצות של פורעים ברחובות שכונת עמישב, השליכו אבנים על בתי יהודים, ואף ירו והשליכו מטעני צינור אל הבתים והציתו מכוניות. מדובר בתושבי השכונה עצמם, שידעו להצית במדוייק רק את מכוניות התושבים היהודים. הכניסה לעיר משני הרחובות הראשיים נחסמה לחלוטין, והמשטרה רק נתנה הוראה להסתגר בבתים בלי לצאת, ופשוט נעלמה מהמקום".

מה עושים במצב כזה?

"לאחר שני לילות קשים מאוד יצרנו קשר עם חמ"ל היישוב יצהר, והתחילו להגיע מתנדבים שהסתובבו ברחובות. בעקבות כך, היו התנגשויות בין קבוצות של מתנדבים שבאו לחזק אותנו לבין כנופיות ערביות, וגם אז המשטרה עדיין לא נכחה באירוע – מידי פעם הגיעו מספר ניידות, זרקו כמה רימוני הלם ונעלמו. לאחר הלילה הזה, שבו קרוב ל-300 מתנדבים מכל הארץ הסתובבו איתנו ברחובות השכונה, הערבים פנו אלינו וביקשו שלא נביא את 'המתנחלים', והם כבר ידאגו לשמור על החבר'ה שלהם. ואכן, בלילה שלאחר מכן עוצמת האירועים ירדה דרסטית, אם כי המשכנו להרגיש גם חודשים לאחר הפרעות את הרמת הראש הזו – הצקות, הטרדות, מכות לילדים בשכונה או יריות מידי פעם.

"אגב, הנהגת העיר המורכבת מקואליציה של יהודים וערבים, ביניהם גם חברי התנועה האסלאמית, משדרת החוצה כל הזמן שאין בעיות ברמלה, ושורר דו קיום מלא בין היהודים והערבים – המוסלמים והנוצרים, אולם מתחת לפני השטח המצב שונה לחלוטין. בעקבות האירועים האלו, הבנו שעלינו לעלות מדרגה במחוייבות שלנו לחיזוקה היהודי של העיר. ישנם כאלו המנסים לשדר שזו עיר רב תרבותית, עיר עולם, אך למעשה רמלה היא קודם כל עיר יהודית עם מיעוט ערבי, שעליו להתנהג כמיעוט בתוך מדינה יהודית – ללא שאיפות לאומיות משלו, ועם מחוייבות ושמירה מלאה של החוק, וכמובן ללא בריונות ואלימות".

מה אם כן ניתן לעשות?

"אנו פועלים ב-2 זרועות במקביל: ראשית, בעזרת משפחות יהודיות המצטרפות לעיר ובאמצעות רכישת דירות בשכונה המעורבת. שנית, על ידי הקמת מרכז תורני חזק, שיהווה גם הוא מקור משיכה למשפחות צעירות תורניות לעיר, מקום שיהיה מגדלור רוחני ומחזק לחיבור האוכלוסיה היהודית לזהות היהודית שלה ולשמירת תורה ומצוות".

הרב אליעזר מתאר את הקמת המרכז התורני המתוכנן: "באלול הקרוב, אנו מתכוונים בעז"ה לפתוח כולל הלכה לאברכים בוגרי ישיבות שרוצים להצטרף אלינו למשימה הציונית-חלוצית הזו, ויבואו לגור בעיר עם משפחותיהם. אני אעמוד בראשות הכולל, וילוו אותו גם הרב אריאל בראלי רב היישוב בית אל, והרב יוסף ישראלי רב הגרעין התורני בעיר. ללומדי הכולל יינתנו בעז"ה מלגות גבוהות, ותהיה עזרה למשפחות בהשתלבות במוסדות החינוך ובעבודה במוסדות השונים בעיר".

למה דווקא כולל?

"אנו רואים שהמאבק הגדול מול הערבים אינו צבאי – יש לנו ב"ה מדינה חזקה מאוד עם יכולות טכנולוגיות וצבאיות מדהימות, ומולנו מתמודדים ערבים עם סכינים. אך מה שחסר לנו כדי לנצח אותם – זו הרוח. אנו לא מספיק בטוחים בזהות היהודית שלנו. בבתי הספר הממלכתיים, לא רק ברמלה אלא בכל הארץ, פוחדים לגעת בנושא הזהות. האם מוקיעים זוגות מעורבים? האם ילד יודע מה היא המשמעות של היותו יהודי?

"אם מחנכים לכך שלכל אחד יש רק את האמת שלו, המשמעות היא שאין אמת בכלל. הדרך היחידה להיאבק בזה היא להרבות בתורה של גבורה יהודית ועוצמה, מתוך ידיעה שעל עם ישראל מוטל לשוב לארץ ישראל ולשלוט פה, 'גוי אחד בארץ'. יש כיום גם ניסיונות שונים לטשטש את ערכי המשפחה, והתפקיד שלנו הוא לברר, לחדד ולהעצים את הטוב הקיים. לכן מרכז תורני הוא הפתרון האמיתי לחולשה הזו, הקיימת למעשה בכל ארץ, אך מתבטאת במיוחד במקומות כמו רמלה".

תהיה משמעות לנושאים האלו בסדרי הלימוד?

"בבית המדרש לומדים בעיקר הלכה לקראת מבחני רבנות. אך אנחנו לא מנותקים ממה שקורה לאוכלוסיה פה, בוודאי שתהיה לכך גם משמעות, מגיעות אלינו כל הזמן שאלות והתמודדויות שונות הקיימות בחברה המעורבת בין ערבים ויהודים, כמו למשל שאלת מכירת בתים לערבים. מעבר לכך, בית המדרש קשור כמובן לתורתו של הרב קוק, ויהיו גם שיעורים באמונה, בתנ"ך ועוד. ב"ה מתגבשת כבר קבוצה יפה של זוגות סביב האתגר של הקמת בית המדרש בעיר והיא שמחה לתת את חלקה בחיזוק החוסן הרוחני לתושבים".

ומי מממן את הכולל והמילגות?

"חברי הקהילה, ותושבי העיר התומכים בכולל".

כאן יוכרע עתיד המדינה

מה היא החשיבות של מגורים ברמלה בעיניך?

"לכל תקופה יש את האתגרים שלה. אם זה היה בעבר הקמת ישיבות, יישובים ביהודה ושומרון או גרעינים תורניים, היום כל ענייני הזהות היהודית במדינת ישראל מתנקזים לרמלה ולערים המעורבות. הרצון שלנו לחזק, לקרב ולהפוך את המדינה ליהודית יותר – פה זה מופיע, ופה אנו יכולים להוציא לפועל את כל מה שלמדנו בבית המדרש. זה המקום שבו יוכרע עתיד המדינה.

"המאבק שלנו אינו מול הציבור הערבי, אלא מאבק על הזהות היהודית שלנו. ישנו ניסיון גדול לטשטש את הבעיות הקיימות בכל המערכת, והשאלה היא אם מוכנים לשים זרקור על הבעיות או מתעלמים מהן. הן הרי לא יעלמו מעצמן, ועלינו לעמוד מולן ולהתמודד בגבורה. גם אם נספר לכולם עד מחר שיש פה דו קיום, זה לא נכון, יש בתוכנו אוכלוסיה שלא רוצה בקיומנו".

ומה לגבי הבעיות הביטחוניות?

"ככל שאנו מחזקים את התחושה שרמלה שייכת לנו ושאנו לא מוותרים עליה, ומסייעים לתושבים לא למכור בתים לערבים ולמצוא קונים יהודים, תחושת הביטחון בעיר מתחזקת. חוץ מזה, יש לנו ישיבות עם כל הגורמים בעיר, ואנו דואגים שהם יפעילו את כוחם ככל שאנו מצליחים.

"כבר השנה", מספר הרב אליעזר, "הרמדאן היה טוב בהרבה מהקודמים. מדובר בתהליך, שבו אם בעבר ריקוד דגלים נתפס כפרובוקציה, עם הזמן אנו מרגילים את הציבור לכך שהעיר שייכת ליהודים. זה נכון גם בהצהרות, וגם בעבודה בבתי הכנסת, בחינוך ועוד. תוך כמה זמן נצליח ובאיזו רמה – זה תלוי בעוצמת הכוחות שיצטרפו אלינו".

לוד – המשפט והרוח

גם בגרעין התורני בעיר לוד הסמוכה ישנה יוזמה דומה. לפני כ-25 שנה הוקם הגרעין כחלק מכולל שפעל במקום, אולם בהמשך הדרך הכולל נסגר, עד שנפתח מחדש לפני 8 שנים, ובראשו עומד הרב איתן שנרב, אביה של רנה שנרב הי"ד שנרצחה בפיגוע במעיין ליד היישוב דולב לפני כשנה וחצי. "כשנה לפני הפרעות, בעקבות אירועים שונים בעיר, הבנו שעלינו לפתוח גם כולל דיינות, שיתעסק בנושאים הרלוונטיים לחיים כאן בלוד", הוא מספר. "ואז, בעקבות הפרעות בעיר, היוזמה הזו קיבלה תנופה משמעותית, כך שממצב של כמה אברכים בודדים, הגענו לכ-20 אברכים שלומדים כאן בכולל, ואנו מקווים שיצטרפו נוספים".

מה היא חשיבות הכולל בעיניך?

"הכולל צמח מתוך הבנה, שלא יתכן שתהיה פה בגרעין התורני בלוד עשייה חברתית ולאומית כל כך גדולה – מעורבות בעיר, יוזמות חסד, שמירה על ארץ ישראל ועוד – בלי שזה ינבע מתוך לימוד תורה מעמיק".

מדוע דווקא כולל לדיינות?

"באופן אישי", מסביר הרב שנרב, "אני יכול לומר שאני חווה בשנים האחרונות תחושה של בלבול גדול במערכת המשפט בארץ. זה מתבטא למשל ביחס למחבלים שרצחו את הבת שלי בפיגוע, ואני גם מדבר על זה ישירות עם פרקליטים שונים מתוך המערכת, אפשר ממש לראות מה קורה כשמתעסקים בזה ממקום שאינו מחובר לתורה.

"נושא הפרעות בהחלט העלה את השאלה המשפטית על סדר היום", הוא ממשיך, "ואנו לא רוצים להיות רק אלו שרוטנים ומקטרים מהצד, אלא פשוט ללמוד את הסוגיות הרלוונטיות למערכת המשפט. לדוגמא, ההתעסקות בשאלה איך נוכל לבנות כיום מערכת משפטית הפועלת ע"פ התורה, מערכת המנווטת על פי דבר ה'".

למעשה, הפרעות אינן רק אירוע שנותר בעבר, אלא עדיין הווי חיים רלוונטי לגמרי בלוד: ממש בימים שלפני כתיבת שורות אלה, הותקפה קבוצת נערים בעת סיור בלוד, עד שחולצה על ידי המשטרה. "המצב לא פשוט במדינה", הוא מודה, "באירוע אתמול, פורעים תקפו בגז מדמיע ובאבנים קבוצת בחורים מישיבה תיכונית שסיירו בעיר, והקבוצה הייתה נצורה בבית כנסת עד שהמשטרה חילצה אותם. אולם בלילה, לאחר האירוע, המשטרה עצרה בהשפלה מוחלטת את המדריכים הגיבורים של התלמידים, חברי הגרעין בעיר, צעד שאינו חוקי, ושעליו התנצלה המשטרה מאוחר יותר. אירוע כזה מביא להגברת המתח באזור, ומצביע על כך שהמצב בעיר נפיץ ביותר".

מה ניתן לעשות במצב הלא פשוט הזה?

"כשהחלו הפרעות בשנה שעברה" מספר הרב איתן, "כחודש אחרי שביקשו ממני להדליק משואה ביום העצמאות, הגיע אלי מבול של פניות מרשתות התקשורת, והחלטתי פשוט לא לענות לאף אחת מהן. במקום זה, הודעתי להם שמי שרוצה לדבר איתי, יוכל לבוא ולפגוש אותי בכולל. ההבנה שלי היא שמכאן, מהתורה ומההלכה, יצאו גם האור, האמונה והרוח. באותה תקופה המשיכו להגיע ללימוד גם אברכים מרמת אשכול, השכונה שבה היו הפרעות, כי הם הבינו שאי אפשר לנצח רק בעזרת כוח ומשטרה. מה שבסופו של דבר ישאיר אותנו פה זה הרוח, הלימוד, פה בבית המדרש נמצא המקור".

באיזה מובן?

"ראשית, אנו מאמינים גם שבאופן סגולי, לימוד התורה מקיים את העולם. ושנית, כיוון שזה באמת מרים את הרוח כאן, אנשים מכל הסוגים והגוונים נכנסים לכולל, עם או בלי כיפה, וזה ממלא בכוחות את העיר. לפעמים אדם נכנס לכולל רק לכמה דקות, ויוצא עם כוח להתמודדות עם המשברים שלו, ביחסיו עם שכניו או עם התושבים הערבים".

הרב איתן מאמין שבמוקד החיים צריכה להיות הרוח, זו שמדריכה אותנו לפעול ולחיות כך: "אני כל הזמן עוצר את הלימוד בכולל, ומזכיר לאברכים שאנו לא לומדים פה בשביל עצמנו. ב"ה יש לנו פה בגרעין גם מאות מתנדבים ופרוייקטים של חסד, ולכולם אני אומר: עם כל הכבוד לחסד, ללא תורה אין לנו מה לעשות פה. כך גם לגבי אנשים שקשה להם כלכלית: רבים כאלו עוברים דרכי, ומעבר לעזרה הכלכלית שאנו מעניקים – אני אומר להם שאי אפשר גם בלי תקווה, רוח, אמונה.

"חוויתי זאת גם באופן אישי: לאחר המשבר שאנו עברנו, הרצח של רינה בתנו בפיגוע הטרור, הדבר שהכי חלמתי לשוב אליו היה לימוד התורה, כי הבנתי שאני חייב את זה כדי להשתקם. ולמרות כל הסביבה שעטפה אותנו, זה לא היה עובד בלי התורה. לכן, גם בעקבות הפיגוע שעברנו, הכולל רק התחזק".

להאיר את העיר

בכולל ישנו לימוד רציני ומעמיק של דינים הקשורים למערכת המשפט. "אנו עוסקים בסוגיות של חבלה, נזיקין, גניבת רכוש ועוד – דברים הקשורים באופן ישיר לשגרת החיים שלנו כאן בלוד. ובאמת, הלימוד שלנו לא נותר רק בבית המדרש – פתחנו פה בית דין לגישור בנושאי סכסוכי שכנים או שלום בית, וזה דבר כל כך חשוב פה בלוד, שהיא באמת עיר מורכבת. אנו מאמינים שדווקא מבית המדרש חייב לבוא הפתרון, הן לבעיות הלאומיות והן לבעיות החברתיות של לוד".

הרב איתן מספר מעט על העשייה של הכולל בתוך הקהילה: "אנו פועלים גם לאיחוד בין ציבורים שונים ובין עדות שונות. ישנם בתי כנסת משולבים בעיר – הקהילה שלי לדוגמא, חציה אשכנזית וחציה מיוצאי עדות המזרח, והשאלה היא איך נוהגים במצבים שונים כאשר חלק רוצים מנהגים מסויימים וחלק אחרים, או מה יהיה נוסח התפילה. בנוסף לכך, הכולל נמצא למעשה בתוך ישיבה תיכונית, ואנו לומדים בכל יום עם חבר'ה מהישיבה. זו ישיבה מגוונת מאוד, ויש כאן חיבור גדול בין החיים והתלמידים לתורה. בכל יום גם נכנסים אלינו תלמידים מהישיבה התיכונית לדין תורה – כדי לפתור סכסוכים בין חברים או מחלוקות שונות. בעקבות כך, אני גם מוציא עכשיו סדרת ספרים הנקראת 'שאלות מהחיים', על דיני ממונות לנוער, כדי להנחיל את הנושא הזה כבר בגיל התיכון".

מי מגיעים ללמוד בכולל?

"מדובר באברכים שכמעט כולם גרים בגרעין התורני בלוד. ויש בכולל גם לומדים מהמגזר החרדי, חלקם רבני קהילות חרדיות בעיר, וכולנו לומדים ופועלים כאן יחד לגמרי כמו אחים".

בנוסף לכולל הדיינות, ישנן גם תוכניות שונות המיועדות לתושבי העיר: "ישנה קבוצה של פנסיונרים שמגיעים ללמוד איתנו במהלך היום. ופתחנו גם כמה בתי מדרש בערב, המיועדים לאנשים עובדים המגיעים ללמוד בסוף יום העבודה, ובהם מתקיים גם לימוד בנושאי אמונה ומחשבה. יש גם קבוצה של עולים מאתיופיה, שחלקם למדו אצלי בעבר, וחלקם לא דתיים, אך לפני כשנה הם החלו לבוא לכולל, ורבים מהם חזרו בתשובה ועשו שינוי עצום בחיים שלהם. השאיפה שלנו היא שהכולל ישפוך אור גדול על העיר כולה", הוא מסכם.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן