"בשיעור פתיחה, ישבנו במעגל היכרות. המרצה הזכיר על דמותו של הלל הזקן, על משנתו ובמיוחד הוא הדגיש את אהבת ישראל שהייתה לו. הוא סיפר על האיש שרצה להתגייר וללמוד את התורה כולה על רגל אחת והתגובה של הלל הזקן הייתה 'ואהבת לרעך כמוך', שזה בעצם מהות התורה כולה. כל שיעור ושיעור הוא חוויתי בשבילי. הם מדברים על מהות החיים ומביאים נושאים שבחברה הישראלית כבר לא מדברים עליהם, למרות שהם יותר רלוונטים מתמיד".
החוויה הזאת שייכת לאברהם מלכה, סטודנט במכללת גורדון שמשתתף בתכנית 'פנים אל פנים' לסטודנטים, בה שותפים אנשי גרעין 'הדר להדר' בחיפה המעבירים שיעורי יהדות לסטודנטים. "כך בחודש אדר, דיברנו על מהות השמחה. פעם אחרת למדנו על מידת הכעס, או על דמויות של מנהיגים בעולם היהודי. כל פעם שאני חוזר משיעור – יש בי תחושת התרוממות של 'וואו, קבלתי עוד משהו היום שיכול לשמש אותי בהמשך החיים'. בסיורים שהם מקיימים אני לומד הרבה על אהבת הארץ, כמו למשל כשהפגישו אותנו עם מגורשי גוש קטיף. סטודנטים לא התביישו לשאול שאלות נוקבות וקבלו תשובות. היופי של התוכנית זה שהם מביאים את היהדות ומנגישים אותה, בלי התייפייפות. תורה מסיני, עם הרבה אהבת ישראל שגורם לך לרצות להתחזק ולהעביר את התכנים האלה הלאה לדור הבא".
גרעין 'הדר להדר' שפועל בשכונת הדר בחיפה מזה שלוש-עשרה שנים, הוקם על ידי הרב שמואל ששון והרב דניאל רבקין. הרקע להקמת הגרעין, היה לאחר שהנהגת העיר יחד עם ראש העיר דאז יונה יהב ומנהל רובע הדר יעקב ברודר, בקשו לשמר ולחזק את האופי הציוני-יהודי של שכונת הדר, מתוקף עבודתו בארגון שעלי תורה בראשות הרב רחמים נסימי, הגיע הרב ששון לחיפה מתוך מטרה להביא לשם משפחות ולסוף מצא את עצמו משתקע בה.
הלב של חיפה
"תוך כדי שהראתי למשפחות את העיר, זיהינו שמדובר באתגר לאומי", נזכר הרב ששון. "שכונת הדר היא הלב של העיר חיפה. מצד אחד, ההיסטוריה היהודית-ציונית שלה היא ענקית. במרכז השכונה ממוקם בניין העירייה, בית המשפט הישן, הטכניון הישן, הספריה העירוני ומבני רשות מרכזיים. מצד שני, יש כאן אתגר חברתי גדול שיכול להיות מכנה משותף לעבודה עם הציבור החילוני, היות וחיפה היא עיר חילונית בנפשה, רובם אנשי מרכז-שמאל".
עם הגעתם לעיר, ניסו אנשי הגרעין להבין מה הם צרכי הרוחניים של חיפה. "בתחום הזהות היהודית התחלנו לעבוד עם בתי ספר ובתי כנסת, בתחום הרווחה התחלנו לעבוד עם מועדוניות רווחה ועזרה בגיור. לאחר מספר שנים של הפעלת בית יהודי, זיהינו שיהיה מוצלח יותר לעבוד דרך המוסדות האקדמיים בעיר, במקביל לעבודה פרטנית. ההבנה שלנו היא שנקודת המפנה הכי משמעותית ליהודי שמתקרב, היא סעודת ליל שבת. בה הוא פוגשת משפחה שומרת תורה ומצוות, זוגיות יציבה, שמחה, חיבור לקודש, חוויה מכוננת. הרבה אנשים שזוכים להפגש בה תוך כדי חיפוש והתקרבות".
במשך הזמן, הצטרפו כוחות נוספים לחיזוק השכונה; קבוצות ציוניות מהצד השמאלי של המפה. שיתוף הפעולה ביניהם לבין אנשי הגרעין בא לידי ביטוי בכמה תחומים. "הקבוצות המשימתיות שנמצאות לידנו, עוסקות גם הם בחינוך עם אג'נדה משלהם, בתיכונים ממלכתיים ומכינות מעורבות שמגיעות לשכונה לימי היכרות עם החברה הישראלית, היות ושכונת הדר מהווה מיקרוקוסמוס. ביום אחד הם יכולים לפגוש נציג של כל אחד מהקהילות. לכן כל אחד מחברי הגרעין נמצא בעמדת השפעה. לפעמים אחרי סיור כזה, מגיע אחד המשתתפים ולוחש לנו באוזן, 'אני אתכם'. הצעירים שמשתתפים בפאנלים ובסיורים נראים די מנומנמים מהאמירות המכילות והסובלניות בשאר המקומות, לעומת זאת אצלנו הם מאוד אוהבים לשמוע ואף מוחאים כפים לאמירות שמחדדות את ההבדלים ונותנות תוכן לזהות היהודית".
מבינים את השפה
מתוקף תפקידו של הרב ד"ר יוסי שטמלר, רב אוניברסיטת חיפה – הוא מביא חברים מגרעין הדר, ללמד את הסטודנטים באוניברסיטה שיעורי יהדות בבית המדרש של האוניברסיטה. "יש בגרעין הדר כוחות הוראה טובים, שאנחנו נעזרים בהם", הוא מציין. "גם אני וגם הסטודנטים נהנים מאוד משיתוף הפעולה. הקרבה מהווה יתרון מאוד גדול, יחד עם החיבור של האנשים. מצד אחד, אנשים תורניים, מצד שני, אנשים שגרים בעיר, ומבינים את השפה והאווירה של העיר ומכירים היטב את העולם הכללי. לא תמיד אפשר למצוא אנשי תורה שגם מבינים את הישראליות וחיים אותה. כך שחברי הגרעין בהדר, נותנים מענה לשני הצרכים הללו".
על שיתוף הפעולה בין חברי הגרעין לסטודנטים בעולם האקדמיה, מרחיב שמוליק ישמח, חבר הגרעין האחראי על התחום. "סטודנטים וסטודנטיות שלא זכו לגדול בחינוך הדתי, מתעניינים ביסודות של עם ישראל", הוא מתאר בהתפעלות. "מעניין אותם להיות מחוברים ולא להיות בניתוק. יש היום הרבה בדידות והם מחפשים. הם שמחים לשמוע וצריך לתת להם מענה. ככל שיהיו יותר אנשים שיכולים לתת מענה, הוא יהיה יותר טוב ואיכותי. זה מתחיל מסטודנטים שבפעם הראשונים פוגשים מישהו דתי. בסוף אחת השנים, עשינו סיכום ואחד הסטודנטיות אמרה לי שגאלתי אותה מהשנאה שהייתה לה לתנ"ך. בבית הספר הממלכתי בה היא למדה, לימדו תנ"ך בצורה כזאת שיצרה אצלה שנאה תהומית וניתוק. פתאום היא ראתה שיש לתנ"ך הרבה מה לתת לה והיא יכולה להתחבר אליו".
החיבור בין אנשי הגרעין לבין הסטודנטים מתבצע על ידי הרב שטמלר, רב האוניברסיטה באמצעות תכנית מלגות שמוענקות לסטודנטים שמעוניינים ללמוד יהדות. "אנחנו נותנים להם מענה, גם בשיעורים בקבוצות קטנות שהופכות להיות כמעט חברותות. הסטודנטים שמחים מאוד לשמוע יהדות בצורה נעימה וטובה. הרוב מפרגנים ושמחים, כי התוכן מתאים למקום בו הם נמצאים בחיים. אין בשיעורים כפיה דתית או משהו שמתקרב לזה", מבהיר ישמח. "יש יותר מקום לנושאים כמו זוגיות, מוסר ועם ישראל – דרך המקורות של היהדות. יש כאלה שמגיעים עם אנטי, בגלל סטיגמות או חוויות שליליות מהעבר. אבל מהר מאוד כשרואים שלא נבהלים ועונים להם יפה על השאלות, שמחים במקום שלהם ובעיקר לא מכריחים אותם והם יכולים לקחת מה שהם רוצים – ממילא עובר להם האנטי".
ישמח מודע לכך שלא תמיד רואים תוצאת בשטח. "בתשעים וחמש אחוז מהמקרים, לא נראה מגמות התקרבות, גם אם הם קיימים. זה קורה בדרך כלל בשלבים יותר מאוחרים. זה תהליך הם רק מתחילים באוניברסיטה, אבל ברור לנו שגם לא קורה אצל כולם. הם פשוט מכירים הרבה יותר טוב את היהדות וישמחו עכשיו לערוך ליל הסדר ולהזהר מחמץ בפסח. עכשיו הם כבר מבינים מה זה קידוש וידעו מה זה אומר שמירת שבת, במידה וירצו להכנס לזה".
מעבר לפעילות עם הסטודנטים במוסדות האקדמיים בעיר, ישמח מדגיש כי יש הרבה מה לעשות בתחום האישי בשכונה. "חברותות עם תושבים המעוניינים בכך, הזמנת משפחות לסעודות שבת – שזאת הזדמנות נדירה בחיים שלהם לראות שולחן שבת יהודי. אנשים שצריכים להדריך אותם כיצד יושבים שבעה, להזמין אותם להדלקת נרות חנוכה, סעודת פורים וכן הלאה. יש שיעורים שאני מעביר לתושבי השכונה שאינם דתיים, מעבר לשיעורים באוניברסיטת חיפה כמובן".
לא תמיד רואים תוצאות מיידיות בשטח אבל ברור שהעשייה יוצרת אדוות לדוגמא יש מורה אחד מבתי הספר שהסגנית שם מהד השמאלי קוראת הארץ משכילה , בקיאה בשפות, אבל פעם התגלגלה בינהם שיחה והמורה אמרה שמחפשת שיעור תורה והסגנית מיד המליצה על המנחה של מרכז זהות כי במבחינתה היא כתובת לכל דבר שביהדות וכך היה המורה גיבשה קבוצת חברות לשיעור.
בר מצווה בוטיק
אחד הפרויקטים המרכזיים שמפעילים אנשי גרעין הדר, הוא פרויקט בר מצווה, מאחוריו עומד אלקנה וורצמן, מנהל מכון קשר וחבר הגרעין. "כשהגענו לעיר לפני כמה שנים זיהינו את הצורך הגדול בהקמת מערך של תכנית בר מצווה לנערים שאינם דתיים ועד אז לא קיבלו מענה", הוא מסביר. "האתגר הראשון והמרכזי שלנו היה להגיע לאותם נערים ומשפחות. יש בחיפה הרבה נערים שחוגגים את הבר מצווה שלהם אצל הרפורמים, אנחנו מתרחבים בצעדי ענק והפריצה הגדולה ממש קרובה, כך שנצטרך לגייס מלמדים נוספים".
עם הזמן פותחה תוכנית ייחודית ולאט לאט התחילו להגיע הפניות. תכנית בר מצווה כוללת מספר מפגשים, בעיקר עם הנער, אך גם עם בני משפחתו. "הפגישה הראשונית שאינה מחייבת, מתקיימת בביתו של הנער ודווקא שם, כי היא גורמת להפלת המחסומים ומפיגה את החששות. לא מזמן הגענו לבית בו האבא רצה בר מצווה רפורמי והאמא שהייתה מסורתית – רצתה אותנו. בסוף המפגש שהוריד את כל המתחים, הם החליטו לתת לילד להחליט בעצמו והוא בחר אותנו. יתרה מזאת, הם כל כך רגועים ושמחים בתהליך, שהמליצו עלינו למשפחה נוספת. מעבר לכך, כל מפגש מחולק לשלושה; למידה של הקריאה בתורה של פרשת הבר מצווה, תרגול הנחת תפילין שיוכל לעשות זאת בעצמו, וכן לומדים על מגוון תחומים ביהדות, כמו חגי ישראל, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, עולם המצוות וכדומה".
עד היום, עשרות נערים עברו דרך תכנית בר המצווה, אשר גולת הכותרת הוא האירוע עצמו, שנקרא 'ארוע בר מצווה בוטיק', בה כל משפחה מקבלת את היחס וההתאמה המדויקת לה. "האוירה מרגשת ביותר. כולם יוצאים עם הרגשה מרוממת", מעיד וורצמן. "באחד הארועים אחרי שהאמא ברכה את בנה בתפילה שחיברנו עבור האימהות, שיתפה האמא בדמעות שכל מסע הבר מצווה שעבר בנה, היה השער שלה ליהדות.עם חלק המשפחות הקשר נמשך גם מעבר לתכנית בר מצווה, המטרה שיהפוך לקשר רציף לאורך השנה. בשלב הנוכחי בהתאם לביקוש ישנם מספר חברים בגרעין שמפעילים את התכנית, ואנחנו מחכים ליום בו הביקוש ילך ויגדל כך שנצטרך עוד ועוד כוחות כדי לעמוד בביקוש".
מוקד פעילות נוסף של הגרעין הוא מרכז זהות שנכנס לבתי ספר ממלכתיים בחיפה ובקריות. התלמידים שם ממש מחכים לבואם של בנות השירות הלאומי. אנשי הגרעין מתרגשים כל פעם לקרוא את התגובות של המורות והמנהלות. במסגרת הפעילות בבתי הספר, וורצמן מביא סיפור טרי מהשבוע האחרון, שממחיש את החשיבות בפעילות הרוחבית. "התחלנו ממש לאחרונה להיכנס לבתי ספר עם סדנת סת"ם. השבוע נפגשתי עם משפחה בפגישה ראשונית בביתם לקראת הבר מצווה והילד סיפר להורים שבשבוע קודם נפגשנו בבית הספר, כך שזו לא הפגישה הראשונה שלו איתי, מה ששבר מיד את הקרח".
"חיפה היום היא גם פריפריה במובן הזה שתושבים רבים עוברים למדינת תל אביב, לירושלים או להתיישבות", מוסיף הרב ששון. "התהליך הזה קורה כבר חמישים שנה. חיפה הייתה בעבר העיר השנייה בגודלה בישראל. מצד שני, עדיין מדובר במרכז עירוני גדול. יש כאן מוסדות אקדמיים רבים ומבחר תעסוקה גדול של נמל ומפעלים. המשימות כאן הם מורכבות מאוד. חיפה צריכה כוחות מחודשים וחזקים, בתודעת שליחות. של אנשים מיומנים יודעים לעבוד, גם עם אוכלוסיה עממית, גם עם אוכלוסיה משכילה וגם עם עולים חדשים. גם מבחינת יהודית וגם מבחינה חברתית. הצלחנו ליצור חבורה משמעותית שמצליחה לגעת בכולם ולהשפיע על הצביון של העיר. אנחנו רואים הצלחה רבה בפעילות בבתי הספר ובהיקף הסטודנטים החילונים שבאים ללמוד יהדות. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו רוצים לגדול עוד. כל משפחה שתצטרף, בחיי היום-יום הפשוטים שלה, תתן מענה וכוח לכלל העיר חיפה".
