ביקר אצלי פעם אחד משליחי הרבי בברזיל, וסיפר לי סיפור מדהים:
בברזיל התגורר יהודי אחד, עשיר גדול, שהיה לו עסק ענק לבגדים. הוא העסיק אלפיים עובדים. כשהוא היה בשיאו, נכנסה בו רוח רעה של תאווה, והוא התחיל לשחק במשחקי מזל, הימורים בקזינו. בפעם הראשונה הוא הרוויח עשרים אלף דולר, בפעם השנייה הוא הרוויח חמישים אלף דולר. מכאן והלאה היה קשה מאוד לעצור את ההתמכרות שלו.
בסופו של דבר, הוא הפסיד בהימורים הרבה מיליונים. הוא מכר את כל מה שהיה לו, את המפעל, את הווילה הגדולה ואת שאר רכושו. הוא שכר דירה עלובה וקטנה בקומה רביעית, בבניין בלי מעלית. הוא פשוט הפסיד בידיים את הכל, ולא רק את הכסף הוא איבד, אלא גם את עצמו. את האישיות, את הכבוד, ובעיקר את הביטחון שיש לו כוח לחזור למה שהוא היה. נשאר ממנו שבר כלי. הלב פשוט כאב לראות אותו ככה.
החסיד ר' יוס'ל ויינברג, היה נוסע ברחבי העולם לזכות יהודים במצוות הצדקה. הוא היה הולך מעיר לעיר לאסוף כסף. כשהוא היה מגיע לברזיל, הוא היה רגיל לעבור דרך אותו עשיר. יום אחד הוא הגיע לברזיל, ניגש לווילה המפוארת, צלצל בפעמון, והנה, מישהו זר ולא מוכר פותח לו את הדלת. בירור קצר הבהיר לו שזה כבר לא הבית של הגביר שהוא הכיר, כי הלה הפסיד את כל כספו. בעל הבית החדש גם הפנה אותו לכתובת החדשה של הבעלים הקודמים של הווילה.
ר' יוס'ל נוסע לכתובת שהוא קיבל, ולא האמין למראה עיניו. היהודי שפך בפניו את ליבו, בכה על כל מה שקרה לו. לר' יוס'ל כאב מאוד. "מחר אני עולה על המטוס, חוזר לניו יורק, נכנס לרבי ומבקש ברכה מיוחדת בשבילך", הוא אמר לו.
למחרת עלה ר' יוס'ל על מטוס, חוזר לניו יורק, נכנס לרבי, וסיפר בבכי על ההתדרדרות של אותו יהודי. הרבי פתח את המגירה, הוציא שטר של עשרים דולר, נתן לר' יוס'ל, ואמר לו: "קח את המטוס הראשון שיוצא לברזיל. תן לאותו יהודי את השטר הזה ותגיד לו שאני רוצה להיות שותף שלו. תאמר לו שיתחיל מההתחלה את העסק, ואני אהיה השותף שלו".
ר' יוס'ל לקח את המטוס הראשון שיצא לברזיל, ובאמצע הלילה חזר לאותו גביר שירד מנכסיו. ההוא יצא אליו עם פיג'מה, ור' יוס'ל לא התמהמה. הוא הושיט לו את השטר וסיפר לו שהרבי רוצה להיות שותף שלו בעסק שייפתח מחדש.
המליונר לשעבר החזיק את השטר, עשרים דולר, ואמר: "אני צריך לחשוב על זה. תבוא שוב מחר, אני אחשוב טוב אם אני מוכן להצעה הזו".
ר' יוס'ל חזר למחרת, הגביר לשעבר עמד מהורהר ולבסוף אמר לו בעיניים דומעות: "אני מצטער, אני לא יכול לקבל את ההצעה. אני לא מאמין שאני יכול לחזור למה שהייתי". כך סיפר לי השליח בברזיל.
התוועדתי פעם במקום כלשהו בארץ, יחד עם אחד המשפיעים המפורסמים, וסיפרתי את הסיפור הזה. ואז אמר לי המשפיע "אני אשלים לך את הסיפור":
"אותו יהודי גר היום בארץ והוא עני מרוד.
אוספים בשבילו אוכל. פעם נסעתי לרבי, ואנשים מסרו לי מכתבים להעביר לרבי. אותו יהודי נכנס אליי בשעה מאוחרת בלילה והביא לי מכתב. 'זה נוגע בנפש', הוא אמר לי, וסיפר לי את סיפור חייו. את כל הסיפור. ההצלחה, ההתמכרות, ההתרסקות, הצעת השותפות, וההחמצה הגדולה של השותפות…"
"'אז, בזמנו, סירבתי ולא לקחתי את השטר של עשרים הדולרים. היום, הגיעו כבר מים עד נפש. אני רוצה לקבל את השותפות. אני רוצה לבקש מהרבי שייתן לי שוב את השטר, אני רוצה להיות שותף עם הרבי', כך אמר ודמעות בעיניו.
"ניגשתי למזכיר וביקשתי ממנו שיניח את המכתב של אותו יהודי בראש ערימת המכתבים שמחכים לטיפול של הרבי, הכי למעלה. אני מחכה ומחכה, אבל בינתיים אין תשובה. שאלתי את המזכיר מה קורה, והוא אמר לי 'תכניס שוב את המכתב, אני אשתדל להשיג את התשובה'. אבל שוב, אין תשובה.
"שוב ניגשתי למזכיר. 'מחר אני נוסע בחזרה לארץ, אני חייב תשובה ליהודי הזה', אמרתי לו. 'תכניס עוד פעם את המכתב', אמר לי המזכיר. הכנסתי. הרבי קרא את המכתב, והניח אותו בצד…
"חזרתי לארץ, פרקתי את המזוודות מהמסוע, ואני רואה את היהודי עומד ומחכה לי… ואני, אין לי חשק לצאת ולהסתכל לו בעיניים. מסתובב לכאן ולכאן, אבל אין ברירה. אני מניח את המזוודות על העגלה, ויוצא לטרמינל. הוא מתקרב אליי, ואני משפיל את העיניים, לא רוצה שהמבטים שלנו ייפגשו. הוא כבר הבין. הסתובב והלך.
הלקח מהסיפור הזה הוא כל כך ברור. יש לך הזדמנות? נותנים לך צ'אנס? תחטוף אותה בשתי ידיים! אל תתמהמה, אל תהסס, אל תדחה! הרבי הציע לנו שותפות. שותפות בלהביא את המשיח. לשנות את העולם.
צדיקים רוצים להרים אותנו, לרומם אותנו, אבל אנחנו צריכים רק להושיט יד ולקחת את השטר. לעשות את הצעד מצידנו, להסכים, לשתף פעולה. לחיים!
