בשבת קודש, ל' בסיוון תשכ"ז, נפל בעלי דוד ה' יקום דמו בתעלת סואץ. לאחר שקמנו מהשבעה הלכתי לבקר אישה מגבעת ברנר שבעלה, חברו הטוב של
ביקר אצלי פעם אחד משליחי הרבי בברזיל, וסיפר לי סיפור מדהים:בברזיל התגורר יהודי אחד, עשיר גדול, שהיה לו עסק ענק לבגדים. הוא העסיק אלפיים עובדים.
בְּש"ס דִּמְנָחוֹת (צט, א), אָמַר רֵישׁ לְקִישׁ: "פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ יְסוֹדָהּ, דִּכְתִיב: 'אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ' (שמות לד א), מְלַמֵּד דְּאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
"זכה נעשית לו סם חיים. לא זכה נעשית לו סם המוות" (יומא עב).וכן: זכה הדור נעשית לו התורה מקור מים חיים. לא זכה – נעשית
כי לזכור אפשר ביום, כשהכל שוחה בתוך שמש בהירה וכולם רואים ביחד מה צריך לזכור. כי לזכור שייך ליום שכולם נאספים סביב הפצע המדמם כמו
בהיכלו של מלךעושר הקשרהמעבר מספירת החסד לגבורה, כפי שתיארנו אותו בשבועות הקודמים, הוא מעבר מדמותו של הדוד אל דמותה של הרעיה – אל מרחב שבו
