בס"ד

יסוד היסודות

טוב, אז בואו נעשה קצת סדר.

ברוך השם הגענו לטור השישי מתוך סדרת שבעת המאמרים של 'ספירת העומק'. במאמרים אלו, מפסח ועד עתה, התבוננו בכל שבוע, בפתחו של שבוע חדש של 'ספירת העומר', בספירה-מידה המקבילה לאותו שבוע. השתדלנו לחשוף את המהות הפנימית של המידות, כפי שהן מתבטאות בנפשו פנימה של האדם, בעבודתו את ה'. חדי העין אולי גם שמו לב, שהשתדלנו שסגנון הכתיבה של כל טור, ביטא באופן צורני את מהות התוכן שהוא כלל.

נסקור כעת את הטורים שנכתבו, כולל תמצות תוכנם ושיקוף צורת סגנונם.

מידת החסד, פנימיותה אהבה. בטור קולח, שנתן תחושה של מים זורמים, הבטנו במעגלי האהבה והחסד שהולכים וגדלים, הולכים ומתפשטים. הבטנו ביחסי האנוש כמו גם יחסנו לקב"ה, וניסינו להרחיב בנפשנו את בעירת האהבה, שיכולה להיות אף עזה כאש.

מידת הגבורה, מהותה – יראה. הטור נכתב באופן חד וקולע. בשורות קצרות. מתומצתות. הצבנו כיעד את היכולת להעמיד גבולות, בעיקר לעצמנו. קראנו לריכוז ולמיקוד. לאיסוף ולשליטה עצמית.

מידת התפארת, כשמה כן היא – פאר ויופי. היופי הזה נבנה מריבוי הגוונים ומההתכללות ביניהם. בטור שהביא לידי ביטוי קשת רחבה של הוגי מחשבת ישראל, מכל קצות הקשת הדתית, ניסינו להרחיב את הגבולות שלנו להתכללות עם הזולת, ובזה לחתור לשלום אך גם לאמת הגדולה מחלקיה. בנפש פתחנו פתח לעבודת הרחמים, שמאזנים במלאכת מחשבת את הרצון המתפרץ לתת, עם הדיוק והמוכוונות, לתת לזולת את מה שהוא צריך, באמת.

בשיר משתלשל, חוליה אחר חוליה, סקרנו את ההיסטוריה של עם ישראל, כבבואה של ספירת הנצח. הפריזמה בה התמקדנו בסקירה זו הייתה דרך מידת הבטחון, שהיא פנימיות ספירת הנצח. ראינו כיצד עמנו המבטא בעולם את נצח ישראל – הקב"ה – לא נכנע לקולות המתנגדים מבית ומחוץ, ומתקדם בבטחון עצמי פעיל, מתוך בטחון בה', לעבר היעד – הנצחון הסופי של הגאולה האמיתית והשלמה.

הודו לה' כי טוב! הגענו לספירת ההוד… החלטנו, פשוט, להמשיך את כתיבתו של רבי נחמן, במעשה אודות התם. גם זהו סוג של השלמה והליכה עד הסוף… תוך כדי הסיפור השתדלנו לעורר בנפשנו את היכולת להכיר טובה, ופשוט לומר תודה. לקבל את כל מה שעובר עלינו בשלוות נפש ובתמימות, ולשמוח.

אז עשינו קצת סדר במה שהיה כאן בחודש וחצי האחרונים? אפשרנו כעת לראות איך הדברים היו בנויים, ולאן חתרנו להגיע? הצלחנו קצת להביא לידי ביטוי את המגמות הפנימיות, ולשקף אותן כך שייראו גם כלפי חוץ?

מצוין. אז ברוך השם הצלחנו לגעת ביסוד. כלומר במידת היסוד.

למה הכוונה?

רגע. סבלנות. תכף נסביר.

היסוד מאופיין בספרים הקדושים כמידה שמבטאת סדר, ומדומה לצינור דק שבו גולות מפוזרות יכולות להסתדר בטור אחד.

היסוד, כשמו כן הוא, נוגע בתשתית, בונה את הבסיס.

ויחד עם זאת, אחרי חמש המידות שמהוות את ה'מפה' הרגשית של האדם, מידת היסוד מהותה היכולת להתחיל להביא את הדברים לידי ביטוי כלפי חוץ, לקראת מימושן במציאות (בספירת ה"מלכות").

אז מקווים שהיינו מובנים. שהצלחנו לבטא בבהירות את מה שניסינו לומר. כי זה חשוב. תקשורת טובה ותקינה בונה קשר, ומידת היסוד כל כולה – התקשרות.

כן. בטור הזה, יותר מכל הטורים האחרונים, אתם הם אלו שעמדו לנגד עינינו. לכן השתדלנו להבהיר את הדברים לאט, לאט. באופן יותר יסודי. התאפקנו ולא הכנסנו הפעם הרבה מוטיבים חדשים. התאמצנו להיות יותר מרוכזים ולא מדי אימפולסיביים או אסוציאטיביים. שאפנו לכתוב בצורה מסודרת, מובנית ומובנת.

השתדלנו להיות רגישים ליכולת ההפנמה שלכם הקוראים היקרים. כי הסבלנות הזו, האיפוק, והרגישות לשאלה 'איך הדברים נקראים' ולא רק נאמרים – כולם מאפייני היסוד הם.

מקווים שהעמקנו את הקשר כאן עם קוראי הטור. ואם בכל זאת הדברים לא היו נהירים, אנא נהגו סבלנות גם איתנו, וקראו שוב את הדברים שנכתבו פה מההתחלה. קראו לאט, וביסודיות. התקדמו באופן שמתאים לכם, בישוב הדעת ובמתינות.

ודבר אחרון. מקווים שהתקשורת הזו כאן מעל דפי הגיליון, והטור הזה במיוחד – גרמה לכם לתענוג בקריאה, לא פחות משלנו היה – בכתיבה.

[מקורות לעיון ולהעמקה: תניא אגרת הקודש ט"ו; רבי אברהם המלאך בהקדמה לספרו "חסד לאברהם"; הרבי הריי"ץ "כללי החינוך וההדרכה", התנאי השישי; הרב יצחק גינזבורג, "עידון המידות" – יסוד: תיקון האימפולסיביות, רגישות ליקום]

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן