וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ… וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן… שלוש פעמים רצופות מופיעה המילה עש"ן על הטיותיה, בתוך תיאור רזה יחסית, בן שלושה פסוקים בסך הכל, של מראה הר סיני בבוקר יום מתן תורה.

מה מסתתר מאחורי מסך העשן? פלא על גבי פלא: בורא העולם קורע לראשונה את המחיצה בין שמים וארץ ומתגלה בכבודו ובעצמו לפני בני ישראל, וזה כשלעצמו לא מספיק מרשים ללא ליווי של אי־אלו פעלולי פירוטכניקה?

אלא שלא עשן מלאכותי לפנינו, תוצר מכונת אפקטים כלשהי. האש והעשן כאן הם לב העניין. הם מרכז סיפורו של מעמד הר סיני, של מה שאירע בו ומה שלא אירע בו. סיפורה של ההתגלות החד־פעמית על פסגת ההר ומה שהתגלגל ממנה, עד לאחרית הימים.

*

גבולות קבע הקב"ה בעולמו. הָאֱ־לֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ. 'בשמים' מאי משמע, וכי יש מעלה ומטה לפניו? ולא מלוא כל הארץ כבודו? אין "מעלה" ו"מטה" לפני הבורא אלא לעניין גילוי והסתר. מעלה – אור, מטה – הסתר וכיסוי.

באור ובצל ברא הקב"ה את עולמו. בהתפשטות ובצמצום. ושיא הצמצום – עולמנו. היטב־היטב הסתיר הקב"ה את נוכחותו בו. זהו עולם המוחש, הממשות, החומר המכריז "אני קיים יען אני קיים". במאמרו של הבורא חוצצת בו מחיצה עבה בין האלוהי לבין החומרי, שומרת על הווייתו, על נפרדותו, על עצמאותו לכאורה.

לראשונה נפרץ הגבול במעמד הר סיני. הרכין הקב"ה שמים ושמי השמים אל מול ברואיו ופתח לפניהם שבעה רקיעים, ועינינו ראו ולא זר. אבל אז תקע היובל תקיעה אחרונה, והאור הגדול נגוז כלעומת שבא. הצאן והבקר שבו לרעות ולחכך את העשב על ההר כאילו דבר לא אירע מעולם. הכל חוזל"ש עד אחרית הימים, אז ישוב ה' ויופיע בעולמנו במלוא כבודו, ואף אז – עין בעין נראה. ומה בין גילוי ראשון לגילוי אחרון? אך זאת: העשן.

*

"עשן הוא אוסף של חלקיקים וגזים הנישאים באוויר, אשר נפלטים כאשר חומר עובר בעירה" (ויקיפדיה). גז בישול, לשם משל, איננו מפיק עשן. הוא מומר באופן שלם ונקי לאנרגיה של אור וחום. עשן הוא פרי מפגש של האש עם חומר עב וגס, ואינו אלא תוצאת האִיכּוּל הבלתי שלם, הפירוק לא־עד־הסוף. העשן מספר על התנגדות החומר לכיליונו ולביטולו על ידי האש.

הופעת הבורא בתוך הבריאה כמוה כאש. היא מפרקת ביסודיות את אשליית החומר העצמאי, פורמת כל לבוש, כיסוי ומעטה, וחושפת את הא־לוהי המסתתר מאחוריו. וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם! ההר – כולו עפר ואבנים – איננו חומר בעירה במובן הפיזיקלי. אבל האש האלוהית נאחזת באדמה עצמה, בחומר באשר הוא חומר, ומבקשת לכלות את קליפת הישות שלו.

המפגש בין האלוהי לחומרי, המכה את החומר, יוצר קולות וברקים ופיצוצי משנה. המציאות התחתונה מגיבה בקול רעש גדול לביטול ולכיליון הנכפים עליה. והתוצאה ההכרחית היא ענני עשן כבד, המלמדים כי הבורא אמנם ביקש להתגלות, אך הבריאה עדיין איננה "כלי" לקבל את הגילוי.

מעמד הר סיני הוא המפגש של "לפני". ביקור של הבורא בבריאה שעדיין לא הוכשרה לקראת ייעודה הגדול. אז הוכרזה המשימה ונקבעו היעדים לקראת המפגש הבא, שיתרחש כעבור שלושת אלפים ועוד אי־אלו שנים…

תפקידכם – אומר הבורא לכל יחיד מישראל במעמד הר סיני – להכין את העולם אל מעמד ההתגלות הבא, שהוא היעד השלם והסופי של מעשה הבריאה כולו. לשם כך ניתנים בידיכם תרי"ג מכשירי הכנה והכשרה, זיכוך ועידון: "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בהר סיני"….

קשרו תפילין של עור לאות על ידכם. ירוכך העור הגס ויהפכו פיסות הקלף משכן לאותיות של קודש, שהאור הא־לוהי עולה מתוכם. עשו לכם ציצית של צמר. וראיתם אותו וזכרתם, מבעד לחוטי הצמר המחוספס, את כל מצוות ה'. חרשו וזרעו, הספיגו את שדותיכם אמונה. חרשו בהם תלמי תפילה. אכלו לשובע, וברכו את ה', ויעלו המאכלים מעלה כעולה וכקרבן.

יהא ביתכם נווה טהור לשכינה שביניהם. יהא משאכם ומתנכם ביושר, ויעלה אור של אמת וצדק מתוך בתי עסקכם. הפרישו מממונכם לצדקה והפכו מטבעות של זהב וכסף למטבעות של אש. קדשו שם שמים בכל הליכותיכם, למדו את כל באי עולם דעת את ה'; הציפו את הבריאה כולה באור!

דור אחר דור, שנה אחר שנה, מעט מעט תזדכך הבריאה ותתרכך ותתעלה. ובבוא היום, הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו. אש כתיב כאן, עשן אין כתיב כאן. הפעם יהיה הגילוי שלם מלמעלה ומלמטה. נשמותינו לא תפרחנה, והארץ לא תרעד ולא תרעש. יהיה זה גילוי שבו גם לנו חלק ונחלה, לאחר שלושת אלפי שנות עמל ויזע, שיהיה העולם ראוי להיות דירה ומשכן לאש הגדולה. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.