בס"ד

יום שלישי, 11 פברואר, 2025
הכי עדכני
חומש: קביעה וקיימא!

חומש: קביעה וקיימא!

לפני שנה וחצי בערך ביקשו ממני לכתוב משהו על חומש. המצב היה אז שונה לגמרי, הרצח של יהודה היה שיא של תקופה קשה בחומש, בכל ערב זרקו בקבוקי תבערה ואבנים על האברכים שחזרו הביתה מלימוד תורה בחומש. התקופה הזאת החלה לפני שבע-עשרה שנה, בגירוש. ומאז אנחנו צועקים על העוול, על ההפקרות בחיי אדם, על חילול ה' ומאיסה בארץ חמדה.

17 וחצי שנים שאנחנו צועקים ואף אחד לא שומע.

ואז יהודה נרצח. ואנחנו המומים וכואבים אבל לא מוכנים לוותר, לא מוכנים לתת לשונאי ה' לנצח.

וכנראה ששם למעלה הקשיבו, כנראה ששם למעלה ראו את המסירות, ראו את ההתמדה, את הרצון לחזור לכל חלקי הארץ בקדושה.

פתאום אלפים שומעים, אלפים איתנו צועדים לחומש, בגשם ובכפור. יש בדרך מחסומים, ורואים שם חורבן, מדרכות ישנות ומדרגות שבורות שמובילות לכלום. אבל משהו התחיל לנבוט שם.

שנה וחצי אחרי. מוצאי שבת וחג השבועות, מתארגנים לעלות. מבנים ענקיים, ציוד, משאיות ואנשים שמחכים בשבי שומרון לעלות לחומש. בבוקר אנחנו קמים לבשורה הקשה, המבצע לא הצליח. כל הכוחות, כל התפילות המאמצים שהשקענו, לא הועילו, בינתיים.

אבל בחומש לא מתייאשים. וביום ראשון באישון לילה עולים לחומש. ובבוקר אנחנו מתעוררים לבשורה. יש מבני קבע בחומש!

היינו חייבים לראות בעיניים. לקחנו את הילדים ועלינו לחומש. בדרך על הציר אנחנו רואים רכבים נוספים של יהודים ובעלי אומר לי "זה מרגיש כמו יישוב רגיל".

נכנסים לחומש (בלי שעוצרים אותנו במחסום), כמויות של ציוד, כמויות של אנשים, רצפים, אינסטלטורים, חשמלאים ומה לא.

אנחנו נוסעים לנקודה האהובה עלינו – הדוקטור. צפינו על בית המדרש שבונים. ועל הפנימיות העתידיות. היה שם כביש ובדיוק עבדו על תאורת רחוב. תאורת רחוב!

איפה שלפני 17 וחצי שנה פינו את הבית האחרון מכל גוש קטיף וצפון השומרון, כאן מתחילים לבנות מחדש.

אני לא יכולה לתאר את התחושות וגם לא חושבת שצריך. מספיק להיות בחומש. להיזכר מה היה לפני שנה וחצי ולראות מה קורה עכשיו בשביל להריח גאולה.

יהודה השאיר כאן את חומש פצועה וכואבת אבל לא נח לרגע, ואור גדול מתחיל להפציע לקראת החזרה לכל היישובים ולכל חלקי ארץ ישראל השלמה.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן