בס"ד

על ימין ושמאל של הראי"ה קוק

על ימין ושמאל של הראי"ה קוק

א.
איגרת זו סותרת את מה שרגילים לחשוב, כאילו הראי"ה שלל לגמרי שימוש ב'שמאל דוחה'. הוא סבר שיש להשתמש בשני הכוחות יחד – שמאל וימין, דחייה וקירוב. המגזים לצד אחד – חוטא לאמת. הראי"ה עצמו שדרכו העיקרית הייתה ימין המקרבת, השתמש לא פעם במידת 'שמאל דוחה'.
אחד האירועים הראשונים בהם נדרש לכך היה חילול שבת בקיץ תרע"א, בעין גנים, סמוך לפתח תקוה (כיום רחוב בפ"ת). חילול שבת המוני זה שימש כ'סנונית ראשונה' לחילולי שבת רבים במושבות העלייה השנייה. בעקבותיו, התעוררה סערה ביישוב היהודי כולו. באספת מחאה שהתקיימה ביפו, אמר הראי"ה: "…חלול שבת ויו"ט שנעשה בפרהסיא במושבה עין גנים… הרעיש את לב קהל ה' בכללו, את כל ישראל יושב ארץ ישראל… נשמת האומה מצאה את עצמה נכאבת ועלובה על ידי אחדים מבניה… הסכימה קבוצה שלמה של בני ישראל בארץ ישראל לחלל שבת ויום טוב בפומבי… אמר כמתנצל בעד הפועלים שלא היה פה חלול שבת בפרהסיא ברשות אחרים, מפני שעין גנים בתור מושבה של פועלים, נחשבת למשפחה בפני עצמה… דווקא נגד טעות זו עלינו למחות. אלמלא שאנו חשים את רגש האחווה לכל אחינו, גם להרחוקים, ובפרט לאלה אשר נושאים הם, באיזה מובן שהוא, את דגל האומה בידם – לא היה העניין כל כך מרעיש אותנו… לא אחים! דוקא מפני שעין גנים היא מושבה שכולה פועלים, והיא עלולה, מפני רעיון מוזר זה, לחלל את קודש ישראל בכלל, חלילה, באין מוחה, הננו חייבים למחות נגדה בקול רעש גדול. דעו אחים, בני ישראל אתם כולכם, ועין גנים עיר היא בארץ ישראל, עיר הקודש היא, ועיר הקודש עין גנים תובב"א. נקוה ממנה, שנוכל לחוש לה את כל חושי האחווה הכללית של כל אחינו בני ישראל…".
הראי"ה לא הסתפק בנאום מחאה, ודרש מהנהלת הקק"ל להתערב, כבעלי האדמות, כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד: "ידעו אדוני הנעלים שהשיטה של העלבת קדשי דתנו הקדושה בצורה בולטת מאד, ביחוד בחילול שבתות וימים טובים, התפשטה מאד בחוגי הישוב… ובשאט נפש מחללים הם את קדושת ימי קודש