בס"ד

חוקת – טעמה של פרה אדומה

חוקת – טעמה של פרה אדומה

חוק פרה אדומה שבתחילת פרשתנו נחשב לדוגמה המובהקת ביותר לחוק שאינו מתיישב עם השכל. רבותינו הבחינו היטב בקושי הטמון בקיומם של חוקים שאי אפשר להבינם במשקפיים של תועלת חברתית. רש"י מסביר בפתח פרשת חוקת: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל [כלומר מצערים את ישראל בדברים] לומר, 'מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה?' – לפיכך כתב בה 'חֻקָּה': גזירה היא מלפנַי ואין לך רשות להרהר אחריה". למראית עין, החוקים אי־רציונליים ואפילו נגועים באמונות טפלות.
מדרש חז"ל ידוע, המופיע במדרש תנחומא לפרשת חוקת (כו) וגם במדרש במדבר רבה (יט, ח), מספר על שיחה בין רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז) לבין רומאי. הרומאי טען שטקס הפרה האדומה הוא בגדר כישוף ואמונה טפלה. בעיניו נראה אבסורד שאדם שנטמא ייחשב טהור רק מפני שהיזו עליו אפר פרה אדומה מהול במים ובחומרים נוספים. תשובתו של בן־זכא