בס"ד

שופטים – הגדוּלה שבענווה

שופטים – הגדוּלה שבענווה

למנהיגים גדולים יש סגולות רבות, אך ענווה בדרך כלל איננה אחת מהן. לבד מחריגים נדירים, מנהיגים נוטים להיות שאפתנים ובעלי הערכה עצמית גבוהה. הם מצפים שישמעו להם, יכבדו אותם וייראו מפניהם. יש מהם שהכרת עליונותם אינה מופגנת – אלינור רוזוולט, רעייתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, קראה לזה "עונדים כתר בלתי נראה" – אך רב המרחק בין זה לבין צניעות.
על רקע מציאות זו מוצגת בפרשתנו מצווה מרשימה ומפתיעה. המלך, שהכול חייבים לכבד, נדרש להיות עניו, "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו". משה, גדול מנהיגי ישראל בכל הדורות, היה "עָנָו מְאֹד, מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". זוהי אחת המהפכות שהיהדות חוללה בתולדות הרוחניות. בעולם העתיק, הרעיון שמלך צריך להיות עניו היה ודאי נשמע כבדיחה גרוע