בטור הקודם למדנו איך לחפש ולמצוא את נקודת החיבור בין המענג, המועיל והזמין בעבודת ה' שלנו ולהכיר את לב השליחות שלנו בעולם. כדי שנקבל תשובות משמעותיות בחיפוש הזה עלינו להתנסות בו – ללמוד איך להתבונן בכל אחד מן המרכיבים, ואיך לחבר אותן יחד. זו הזדמנות מצוינת להציץ לתרגול כפי שהוא מתרחש בתוך הסדנה, ולכן נחרוג הפעם מן הסגנון הרגיל, ונאפשר לכם לקרוא בעצמכם איך זה עובד (התמלול מבוסס על תרגול אמיתי, עם שינוי פרטים כמתבקש).

בלי ענווה

הרב יהושע: אנחנו הולכים למסלול שהוא טיפה ארוך, וצריך בו סבלנות.
אם אתה מרגיש שאתה צריך עזרה מהציבור – תבקש.
יש לנו שלושה קווים: "מענג", "זמין", "מועיל". ממה היית מתחיל?
מתנדב: מה"מועיל".
הרב יהושע: אני רוצה לומר הקדמה חשובה: אנחנו יודעים שיש לך הרבה ענווה בחיים. שים אותה שם בצד, תאפסן אותה עכשיו. בלי ענווה, היא לא בחשבון. בסדר?
אנחנו פותחים עכשיו אקורדיון: מבין המעשים שאתה עושה, אילו דברים, מניסיון חייך, הם בעלי התועלת הגדולה יותר? נרשום חמישה דברים.
מתנדב: תועלת לי ולעולם?
הרב יהושע: תועלת לעולם. בעבודת ה' או בחולין. בסוף נגיע עם זה גם לעבודת ה', כי זה העניין שלנו. אבל אנחנו קודם כול רוצים לזהות את היכולות שלך, את הכישרונות שלך, ולפעמים אנחנו יכולים ללמוד עליהם מחלק החולין שבנו ולאו דווקא מהחלק של הקדושה.
אז כשאתה פועל בעולם, אילו מהדברים שאתה עושה הם בעלי תועלת "טורבו"?
מתנדב: ניהול.
מתנדב: ביקורת על כל מיני דברים, זאת אומרת להסתכל מן הצד ולהגיד מה טוב ומה לא טוב, ואיך להגיד את זה בצורה שזה גם יישמע.
הרב יהושע: אם אני רוצה שזה יישמע טוב, המילה "ביקורת" מתאימה?
מתנדב: לא ביקורת, אלא מישוב. שיפור ושינוי.
הרב יהושע: מה עוד?
מתנדב: הקשבה, וגם איזון. כשחבורה של אנשים רוצים לעשות משהו, אני רוצה להראות להם את האיזון בין הדברים.
הרב יהושע: "איזון" זו המילה שלך?
מתנדב: כן, זה לא קשור לניהול שבשורה הראשונה, אלא יותר בהקשר חברתי.
הרב יהושע: מצוין. מה עוד?
מתנדב: ידע. הרבה פעמים שואלים אותי שאלות, ואני יודע לתת את התשובות.
הרב יהושע: (כותב על הלוח)
אחרי שרשמנו חמישה דברים, האם אתה יכול להגיד לנו משהו "מועיל" שהוא חד משמעית שייך לעבודת ה'?
מתנדב: מאחד מאלה?
הרב יהושע: יכול להיות שאחד מאלה גם מועיל לעבודת ה'. או שאתה נאלץ להגיד: יש לי משהו אחר ששייך לעבודת ה', ובשבילו אני צריך למחוק אחת מהתכונות שכתבתי.
מתנדב: אני מתלבט, כי כל הדברים שאמרנו פה הם ממש גרעיניים.
הרב יהושע: והם משמשים אותך לעבודת ה'?
מתנדב: כן.
הרב יהושע: אז קח את החשוב מביניהם.
מתנדב: נלך על האיזון, זו תכונה שאני פוגש בזמן האחרון.
הרב יהושע: איפה זה נוגע לעבודת ה'? תן לנו דוגמה, סיפור.
מתנדב: אני לומד בכולל ביישוב קצת מרוחק בצפון הארץ, וחסרים אברכים שיבואו וילמדו בו. לפני שנה הגיע רכז חדש וניסה לחולל איזשהו שינוי בתוך הכולל. בתור אברך אין לי תפקיד רשמי, אבל אני מנסה להוביל מבפנים.
כאן אני משתמש באיזון. כשיש שיחות פנימיות על מה שקורה בכולל, על איך ומה משנים, הרבה אנשים מושכים את השיח לכיוון יותר אישי. אני מרגיש שיש לי אחריות לתת איזון, ולשים דגש דווקא על לימוד תורה ופיתוח הכולל. כך שמצד אחד אנשים ירגישו שיש להם מקום בישיבה שלנו, ומצד שני הם ירגישו שהתורה ועבודת ה' היא בראש מעיינינו. זה האיזון.
הרב יהושע: אני רוצה להציע לך להחליף את זה ל"שקלול": "אני לוקח כוחות שונים ויודע לשקלל אותם ולהוביל למקום מאוזן".
מתנדב: יכול להיות שזה באמת יותר נכון.
הרב יהושע: אני שומע היטב את מה שאתה אומר על התועלת. אתה מוביל, אתה מביא תועלת מרובה בזה שאתה יכול לשקלל את הצרכים של הכולל ולהוביל אותו לבנייה קדימה. יכול להיות שיותר משיש פה כישרון שקלול יש פה כישרון הובלה מבפנים?
האמת היא שגם המילה "מבפנים" שייכת למצב הנתון, ויכולה להשתנות, לא? כי אם מחר יציעו לך להיות ר"מ, אז תוביל מנקודת הר"מ. יכול להיות שהיתרון שלך זה המובילות, והמציאות העכשווית היא שזה מבפנים?
המונח "מובילות" טוב לך?
מתנדב: כן. זה מדויק יותר.

שמחה קטנה בלב

הרב יהושע: אז מילאנו את החלק של ה"מועיל". למה היית הולך עכשיו, ל"מענג" או "לזמין"?
מתנדב: ל"מענג".
הרב יהושע: מה מענג אותך?
מתנדב: בעבודת ה' או ביום יום?
הרב יהושע: בעבודת ה' זה הכי טוב. אבל אנחנו עכשיו בודקים מי אתה ומה האופי המיוחד שלך, לכן גם ביום יום זה בסדר.
מתנדב: הדבר הראשון הוא ליזום. כשיש איזשהו צורך במציאות, כשיש איזה משהו שצריך לעשות, לאו דווקא פרויקט גדול, ואני שם לב לזה, אני יוצר את הפתרון ועושה אותו בעצמי, או מוביל את החבר'ה לעשות את זה, זה מענג, אני מרגיש שמחה כזאת קטנה בלב.
מתנדב: הדבר הבא קשור קצת ל"מועיל".
הרב יהושע: זה בסדר. זה לא אמור להיות לא קשור.
מתנדב: כששואלים משהו ואני יודע לענות על זה. מענגת אותי היכולת לשלוף את הידע. זה מראה שאני זוכר את מה שאני יודע, ואז אני מרגיש טוב. כי מה שאני עסוק בו עכשיו בעיקר זה ללמוד תורה, ואם אני מצליח גם לשלוף את מה שלמדתי, אז אני אומר: וואו, אני זוכר את זה. זה מאוד מקדם אותי ונותן לי דחיפה.
הרב יהושע: אז מה העיקר פה, הזיכרון? השליפה? כמות הידע?
מתנדב: הקניין.
הרב יהושע: קניין ידע.
מתנדב: כן.
הרב יהושע: מצוין. הלאה.
מתנדב: הדבר הבא גם קשור למשהו שדיברנו עליו ב"מועיל". לאחרונה חבר שאל אותי אם יש לי רעיון בשבילו לעבודה. חשבתי קצת, נזכרתי במשהו, הצעתי לו, והוא באמת הלך על זה. הרגשתי עונג מזה, כי אמרתי לעצמי שהצלחתי לסייע לחבר. זה באמת משהו שמענג.
הרב יהושע: לעזור?
מתנדב: כן. אבל זה יותר קשור להקשבה, לשמוע שלמישהו יש איזו שאלה, או קושי.
הרב יהושע: לזהות ולפתור? העזרה היא העיקר או הקליעה?
מתנדב: זה פחות מהצד שאני בא ועוזר, אלא יותר מהצד שאני מצליח. זה מה שמענג, שזה מצליח. שהצלחתי לקדם אותו. שהוא היה באיזשהו צורך, שהוא לא ידע מה לעשות, ונתתי לו את הכיוון.
הרב יהושע: ייעוץ קולע?
מתנדב: כן.
הדבר הבא הוא משהו שאין מי שזה לא מענג אותו. אבל מבחינתי זה גם קשור לדברים הקודמים. תוצאות. שאני משקיע במשהו ועובד עליו קשה ויש תוצאות.
הרב יהושע: אתה יכול לתת לנו דוגמה?
מתנדב: כן. לסיים מסכת או ספר. משהו של שנה, חצי שנה. בישיבה התיכונית היה לי חברותא צעירה, למדתי איתו את כל התנ"ך.
הרב יהושע: זה קצת גם הישגים, נכון?
מתנדב: כן.
הרב יהושע: זה יותר מתוצאות. אני אגיד לך מה ההבדל: אחרי הישג צריך לרדוף, ואילו תוצאה יכולה לבוא בקלות. הישג זה שעבדתי חצי שנה והגעתי לזה.
מתנדב: כן, עכשיו אני מתלבט אם להגדיר את זה בתור עמידה ביעדים. כן, הייתי מגדיר את זה יותר כעמידה ביעדים.
הרב יהושע: הלאה.
מתנדב: עוד דבר? אני מתלבט אם זה לא בדיוק כמו הראשון. הייתי מגדיר את זה "אחריות". זאת אומרת, אני מרגיש עונג כשאני נושא איזשהו משא על הכתפיים, איזשהו נטל, שאם אני לא אעשה את זה אף אחד אחר לא יעשה את זה. כשאני מגיע להסתכלות חיובית על הדבר הזה, שזה לא נטל אלא משהו שאני מקים אותו, ושאם אני מוריד את הכתף אז הדבר ייפול, אני מרגיש בזה עונג.
הרב יהושע: הייתי מגדיר את זה חיוני.
מתנדב: חיוני. זה ממש זה.

לא מייגע אותי

מתנדב: עכשיו אנחנו ב"קל / זמין". קל לי לקום בבוקר. אני לא רוצה לדבר על אף אחד, אבל אף פעם לא הצלחתי להבין את מי שיש לו קשיים לקום בבוקר.
הרב יהושע: מה עוד זמין לך?
מתנדב: קל לי להחמיא לאנשים, אני לא מרגיש שזה ממעיט ממני, אני רק רואה את מה שזה מוסיף לאחר. כשאני רואה שבן אדם עשה משהו חדש, קנה משהו חדש, ואני מרגיש את הצורך להחמיא, אני מיד אומר את זה.
הדבר הבא קשור גם ל"מועיל". זה לא כל כך קשור להקשבה של ה"מועיל", כי ההקשבה של ה"מועיל" הגדרנו אותה קצת אחרת. הייתי מגדיר את זה "אוזן קשבת". הרבה פעמים אני רואה שיש אנשים שצריכים שמישהו יקשיב להם או יגיד להם משהו.
הרב יהושע: וקל לך להקשיב להם.
מתנדב: כן.
הרב יהושע: לא נורא שזה חוזר. זה קורה הרבה פעמים כשמגיעים לחלק השלישי.
מתנדב: הדבר הבא: אין לי בעיה לנסוע למקומות רחוקים אם אני מוציא מזה תועלת רבה. למדתי גם בישיבות שמאוד מרוחקות ממקום המגורים שלי, והדרך עצמה הייתה לי מיוחדת, כי ידעתי שאני נוסע למטרה חשובה.
הרב יהושע: "אין לי בעיה להתאמץ בשביל משימות חשובות"?
מתנדב: כן. לא יודע אם להתאמץ זו המילה. אני חשבתי על העניין של הדרך. הדרך נראית לי קצרה כשאני מגיע בסוף למקום שמשמח אותי או ממלא אותי.
הרב יהושע: בוא ננסה קצת לתמצת את מה שאמרת. זה ללכת דרכים ארוכות אם הסוף הוא משמעותי?
מתנדב: דברים שהם ארוכים לא מייגעים אותי אם אני יודע שיש בסוף איזה משהו טוב או מיוחד, שמח, עוזר. "סבלנות" הייתי מגדיר את זה.
הרב יהושע: מצוין. הלאה.
מתנדב: הדבר האחרון, הוא "פתיחות". אני פחות בקטע של להתבייש.
סוגרים אקורדיון
הרב יהושע: תודה רבה לך, יישר כוח. אנחנו עוברים עכשיו לסגירה של האקורדיון. אתה יכול לעבור עם הלורד ולסמן את שלושת המילים הכי חשובות פה, הכי משמעותיות לך?
הרב יהושע: אתה סימנת פה "אוזן קשבת". במידה מסוימת זה וודאי נמצא גם פה (ב"מועיל" – הקשבה), ואפילו פה (ב"מענג" – ייעוץ קולע), כמו שאמרנו קודם.
מתנדב: נכון.
הרב יהושע: תנסה למקד: לאיזה מבין שלושת הצירים התכונה של ההקשבה הכי מתאימה? היא הכי זמינה לך, הכי מענגת אותך, או הכי מועילה לעולם? עזוב עכשיו את כל השאר, לך רק על התכונה הזאת, באיזה טור מתאים שתסמן אותה?
מתנדב: אני חושב שהיעילות הכי בולטת כאן.
הרב יהושע: אז תמחק את העיגול מה"קל / זמין" ותקיף את ההקשבה שכתובה ב"מועיל".
הרב יהושע: עכשיו אני שואל על הידע, שגם הוא מופיע פעמיים בטבלה: אתה הכי מועיל בו, הכי מתענג עליו, או שהוא הכי זמין לך?
מתנדב: זה יותר בכיוון של "מענג".
הרב יהושע: הלאה. בוא נלך על ה"זמין". את ה"להקשיב" העברנו ל"מועיל", אז מה הכי משמעותי לך ב"זמין"?
מתנדב: פתיחות.

שאלה של זהות

הרב יהושע: תודה רבה. אני מזמין את כולם, אחרי ששמענו את מה שעומד מאחורי המלים שכתובות פה וגם הסתכלנו על הדברים, לנסות ללמוד אם יש פה סאב־טקסט, משהו שמעבר למילים, מכנה משותף, ליבה.
מה אתה למדת על עצמך כאן? אתה רוצה אולי רעיונות מהקהל מה הם לומדים מזה? אולי הם יספרו לך משהו שאתה לא מזהה?
מתנדב: כן, אשמח.
משתתף מהקהל: אני רואה כאן את הקטע של ייעוץ. כי הייעוץ לוקח את כל הדברים האלה. אתה מקשיב, רוצה להעביר את הידע שקנית, יוזם, מעביר אותו למישהו אחר, מעביר אליו את השרביט. אתה רוצה שאחר כך הוא יניע את זה. אתה לא מלווה אותו לאורך זמן בביצוע. ואז אתה מחפש את האתגר החדש. זה מה ששמעתי פה מהדברים שלך, סוג של עבודה כזאת שאתה בא ואומר: אני מקשיב לזמן מוגבל, מבין את הדברים, יוזם מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב, ומחפש את האתגר הבא.
הרב יהושע: מדבר אליך?
מתנדב: זה קרוב. זה קרוב לנקודה, אני אוהב את הייעוץ הקולע אבל לפעמים לא כל כך מתחבר אל ה"להקשיב", למרות שהוא זמין אצלי.
הרב יהושע: בעצם, עבודת ה' כמעט לא נמצאת פה. אם היינו עוסקים באדם שלא עוסק בעבודת ה', כל המילים היו יכולות להיות מצוינות. עכשיו אנחנו רוצים לנסות ללמוד מכל זה מה זה אומר לך כעובד ה'?

משתתף מהקהל: הוא יכול להיות משגיח, ראש ישיבה. כי יש לו גם את הצד של היוזמה, גם את הצד של הייעוץ.
משתתף נוסף: אני מזהה פה עזרה לזולת. כל הדברים פה הם עבודה עם אנשים. הוא אוהב לעזור ולעזור ולעזור. דבר שני פה זו ההקשבה, עזרה מתוך הקשבה.
הרב יהושע: אתה מזדהה? כל מה שאומרים פה הן הצעות, לא מעבר לכך. אף אחד לא יודע חוץ ממך.
מתנדב: זה לא כל כך.
הרב יהושע: אני רוצה לנסות ללכת עם ההצעה הזאת, ואולי להתקדם. זה לא רק לעזור, זה לפעול לטובה. זה כן נכון?
מתנדב: יותר, כן. בשבילי, אדם שגמילות החסדים היא העמוד שלו ביהדות, זה יותר יהודי של גמ"חים, של פעילות חסד ועזרה. אני פחות אדם כזה. אני יותר מסייע בתחום שהוא זמין לי, בעניין של הידע או ההקשבה. זה יותר תחום העזרה שלי.
משתתף מהקהל: יש כאן תפקיד של יועץ בעבודת ה'?
משתתף נוסף: גם עבודה סוציאלית זה דבר שיכול לבוא בחשבון.
הרב יהושע: קל להימשך לשאלת התפקיד, אבל אני רוצה להתמקד בשאלת הזהות, לא התפקיד. אולי נלך צעד אחד אחורה: מכל מה ששמעת עד עכשיו, גם מאחרים וגם מעצמך, מה הדבר הכי חשוב ששמעת? מה הכי עשה לך "וואו"?
מתנדב: מה שהכי תפס אותי לגבי האישיות שלי, הזהות שלי, מה שנאמר ומה שהתגלגל לי בראש, הוא כזה: הגענו למסקנה שיש לי את העניין הזה של ההקשבה. אבל אני מתחבר לזה מצד היוזמה. זה קשור לעבודת ה' ממש. היזמות והפעילות שלי הן יותר בתחומים פנים יהודיים, בתחומים של ידע. העשייה שלי היא יותר בתחומים האלה. עבודת כפיים היא פחות אני. הרגשתי שהתחומים שלי הם יותר בעניין של הידע והתחום המילולי, וגם העזרה לזולת בתחום ההכשרתי.
כשאני חושב על זה, אני רוצה לכוון את עצמי יותר לזמנים שבהם אני נמצא במקום של הסיוע התורני, הקידום התורני. זה גם ישים אותי במקום שיקדם אותי עצמי הרבה מבחינה תורנית, כי כשאתה נמצא במקום של המשפיע אתה גם מקבל את השפע מלמעלה. גם ההעברה הלאה זה משהו שמאוד מענג אותי.
הרב יהושע: זה מתחבר לך.
מתנדב: כן.
הרב יהושע: תודה רבה רבה.