זכיתי במעבר בין שביעי של פסח לשבת קודש ללמוד מדברי תורתו של האדמו"ר מסלונים הנוכחי שליט"א, והוא שואל על דברי ההגדה "רשע, מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל…"
- בשביל מה עסוקים ברשעים?
- מדוע הרשע מגיע להסב עם כולם בליל הסדר?
- מדוע הרשע שואל דווקא על פסח: מה העבודה הזאת לכם? כאילו הכל מובן לו, ורק את עבודת הפסח אינו מבין.
- מדוע משיבים לו בדרך של דחייה? היה ראוי להשיב לו בדרך קירוב, כדי להחזירו למוטב.
האדמו"ר עונה על השאלות בדרך נפלאה:
"וזה עניין הבן רשע האמור כאן. אין הכוונה למי שהוא כופר להכעיס, אלא למי שנגרר אחר התאוות הארציות עד שהתייבש לגמרי מכל חיות דקדושה, ולכן הוא נקרא רשע, כמאמר חז"ל (ברכות יח) רשעים בחייהם קרויין מתים, כלומר אנשים היבשים מחיות דקדושה שהם כמתים בחייהם, וכדאיתא בירושלמי (סוכה ג, א) לולב היבש – פסול, שנאמר: לא המתים יהללוי־ה. ואם אמנם בכל ימות השנה הרשע הזה יבש מכל לחלוחית דקדושה ואף פעם לא מתעורר, בליל חג הפסח ההתעוררות מגעת גם אל זה שהוא ערום ועריה, ולכן גם הרשע מגיע ובא דווקא בליל הסדר, כי הלילה הקדוש הזה הוא הלילה שלו, שבו הוא יכול להתעורר ולזכות ל"חיי" והריהו חפץ להיות שותף אף הוא בחיות דקדושה הזאת, בהתלהבות השמחה הגדולה המקפת את כל ארבעת הבנים".
ואז האדמו"ר מסלונים בספרו "דרכי נעם" ממשיך:
הרשע שמח בליל הסדר, ותוך כדי הסדר הוא מבין שכל הארת פסח היא גם הכנה לימי ספירת העומר וקבלת התורה בחג השבועות, ומתחילה עכשיו תקופה שלימה של התעוררות לחיות חיים שלמים של עבודת השם יתברך, ולכן הוא שואל: מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, הרשע לא מרגיש שיש לו את הכוחות הדרושים לחיות חיים שלמים של עבודת השם; הוא מוכן להצטרף לליל הסדר, אבל איבד לגמרי את התקווה להשתנות לטובה, והסיבה לייאושו היא מפני שהוא מורגל בהרגליו הרעים ומרגיש שאפילו אם יתחיל חיים חדשים, הוא שוב ייפול ויישבר. ונמשיך בלשון קודשו המתוקה מדבש ונופת צופים: "ומשיבים לו על כך: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, שאילו היה לו את כוח הכלל, גם הוא לא היה מאבד את התקווה. כי מהאי טעמא הפסח נאכל בחבורה, דכל בי עשרה שכינתא שריא (על כל עשרה שורה השכינה), וכוח החבורה נותן לאדם חיזוק גדול מאוד וממלא אותו בתקווה. כאשר יש חבורה והקב"ה עוזר להם בהשראה חזקה של חיות דקדושה והתעוררות, הרי הם מקבלים שאיפות ורצונות קדושים לעשות שינוי בעצמם, איש מהם אינו חושב על כך שהוא אסור בהרגליו וכבר נכשל פעמים רבות, אלא כולם כאחד אוזרים כוחותיהם ומלאי תקווה שיצליחו להשתנות ולהיטיב. וזה אומרים לבן הרשע: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כלומר, כל הייאוש שלך הוא מפני שנפרדת מן החבורה ואינך מחובר ומאוחד עמהם, ואתה מרגיש עצמך זר ומנוכר ללא שייכות לחבורה. ואין אומרים לו זאת בדרך ריחוק ודחייה, אלא אדרבה קוראים לו בדברי קירוב: בוא, גש הלום והתחבר והתמזג עמנו בחבורה, ואז גם אתה תתמלא חיזוק ותקווה, שאין לך דבר הנוטע באדם חיזוק וממלאהו תקווה ככוח החבורה. וזה עניין הפסח הנאכל בחבורה, עצם הפסח – "בדמייך" – נותן ביהודי את ה"חיי" – חיות דקדושה, והחבורה נותנת לו את התקווה והשאיפה ורצון חזק לעשות שינוי בעצמו".
זה ממש החלום הכי גדול שלי: חבורות קודש בכל קהילה בארץ. אין דבר כזה לעבוד את השם יתברך לבד! כל הרשתות החברתיות מוכיחות שאנשים לא יכולים לבד: הפייסבוק, הוואצאפ, העיתונות, האינטרנט, טלגרם, ציוצים בטוויטר, כל הפרסומות ברחובות, על אוטובוסים, על בניינים, על הכל צריך להיות כתוב: "מי לה' – אלינו!"
ברוך ה', לאט לאט הצלחנו להקים כמה חבורות קודש קטנות של חיילים עובדי השם, שיש להם גם וואצאפ משותף. מתחזקים ביחד בדברי תורה, נפגשים ברגילות, בסופי שבוע במכינות ובישיבות, מטיילים ביחד, משתפים בקשיים, בירידות ובעליות וזה פשוט פלאי פלאות.
מדובר בהצלת נפשות! מי שקשור ומחובר לחבורת קודש שרק מחבקת ורק מקרבת אותו, לעולם לא יעזוב את החיות דקדושה!
לצערי הרב מאוד, מניסיון של 15 שנה, רוב החבר'ה ממש מתקשים לשמור על קשר רצוף עם הרבנים מבית המדרש ועם קביעות בלימוד תוך כדי שירות צבאי ארוך, מייגע, אינטנסיבי, קשה ומלא פקודות ומטלות ומשימות מאתגרות.
ויש עוד 2 נתונים שחייבים לדעת: - ביחידות המובחרות, במיוחד בצוותים הקטנים, יש מעל 50% דתל"שים (אמנם אני אוהב להגיד ולכתוב שדתל"ש זה ראשי תיבות של דתי לשעתיד, אבל המציאות בהווה מאוד מאוד מסובכת)
- ביחידות האלו החבר'ה ממש ממש אחים – חבורה ממש, ויש מי שדואג לחבק אותם ולקרב אותם ולפרגן להם 24/6 ולפעמים 24/7 – אחים מהצוות והחברות שלהם והקצינים והקצינות והמש"קיות שמלווים ומלוות, תומכים ותומכות בחיילים הצדיקים שמוסרים את נפשם לילות וימים לטובתנו.
מה יעשה הנער ולא יחטא?!
בקיצור אחים אהובים: עלינו רק לחבק ולקרב ולהיות יזמים וקבלנים של חבורות קודש שמחבקות ומקרבות 24/7 ומשרישות בדעת של כולנו: אהבת השם, אהבת תורה, אהבת הלכה, אהבת ישראל, אהבת חסד, אהבת תפילה, אהבת המדינה ואהבת צה"ל.
אני ממש מבקש ממי שמעוניין לפתוח חבורת קודש שישלח לי הודעה: 054-2127666