קרוב אליך הדבר מאוד. אלו מילים. לא משנה איפה אנחנו נמצאים בתסבוכת, אם הכול היה אפשרי – אם היינו יכולים להניף שרביט קסמים ולהפוך את התמונה לטובתנו – היינו רוצים שזה יהיה קרוב. מאוד. אבל הלב מסרב להאמין. זה טוב מדי, זה נותן לנו יותר מדי כוח, יותר מדי סיכויים, יותר מדי אפשרויות. (בקטנה נגיד גם שלפעמים זה מטיל עלינו אחריות רבה מדי, שמעוררת התנגדות של החלקים הפחות טובים שבנו, שהיו רוצים דווקא שיעזבו אותם בשקט.)
הפתרון של אדמו"ר הזקן הוא פשוט לחזור על זה עוד פעם, ולהוסיף עומק. בפרק הזה הוא קורא שוב את הפסוק – קרוב אליך הדבר, ולא סתם קרוב אלא קרוב מאוד. גם מי שלא מצליח להגיע לאהבה ויראה גלויות ובוערות, כמו שלמדנו בפרק הקודם, ועוד יותר מזה – גם מי שלא מצליח אפילו לבנות תפיסת עולם מבוססת של אהבה ויראה 'מחשבתיות'. לא הולך לו, דעתו "קצרה" מדי. גם הוא יכול. רוצים לדעת איך?
אז יש בעולם אנשים שבנו את עצמם מאפס, הקימו אימפריה והתעשרו. ויש בעולם גם אנשים שקיבלו את ההון שלהם בירושה והם חוגגים עליו מבלי שעבדו יום אחד בחיים. עד עכשיו למדנו שאנחנו צריכים לחקות את הטיפוס הראשון. כעת הגיע הזמן שנדע שיש בנו גם דמיון לטיפוס השני.
אנחנו עשירים. יורשים עשירים ומפונקים. האבות שלנו, אברהם, יצחק ויעקב, באמת בנו את עצמם מאפס. הם הלכו נגד הזרם בעולם אלילי ומצאו אמונה, קדושה, אהבה ויראה. הם הלכו ממדרגה למדרגה עד שהגיעו לתואר הנדיר "מרכבה לשכינה", התאחדות אמיתית עם האלוהות. מהמקום הזה הייתה להם האפשרות להטמיע את מה שהשיגו בדנ"א של צאצאיהם, בנפש־רוח־נשמה של כל אחד ואחת מאתנו. יש לנו את זה.
איפה זה מתחבא? אפשר לראות את זה במיקרוסקופ אלקטרוני? לא, אבל יש כתובת מדויקת במבנה הנפשי שלנו: בכוח החכמה שבנפש, הראשון שבשלושת המוחין (חב"ד – חכמה, בינה ודעת. בחזרה לפרק ג'). החכמה היא בעצם מה שלפני ההבנה. כשאנחנו כבר מבינים משהו, זו כבר לא חכמה אלא בינה. חכמה היא הצינור שמקשר בין מה שלמעלה מהשכל ובין השכל. בין הבלתי נתפס ליכולת התפיסה. זה נרמז באותיות עצמן, שאם נרכיב אותן אחרת נקבל כֹּחַ־מָה: הכוח שאוחז ב"מה", המהות עצמה, שאי אפשר להבין או לתפוס ולכן תמיד שואלים עליה "רגע, מה זה?", "מה יש כאן?", "מה ראית?", וכו'. זה המקום שבו האינסוף שולח מה ששולח אל הסוף, השכל המוגבל.
מה שמעל השכל, לא מוגבל במגבלות של השכל. לכן החכמה נגישה לכ־ו־ל־ם. חכמים גדולים וטיפשים גדולים. מבוגרים וילדים. אין דרישות סף, לא מנת משכל ולא קב"א ולא מבחן התאמה. אתם יהודים? סימן שיש לכם נקודה פנימית שבה אתם קשורים לאלוהים גם אם אתם לא מבינים. במהלך ההיסטוריה הוכחתם את זה פעמים רבות מדי. כל כך הרבה מקדשי שם שמים היו אנשים שלא למדו הרבה תורה, ואפילו לא שמרו הרבה מצוות. ובכל זאת. כי ככה. כי אי אפשר אחרת. כי קרוב אליך הדבר – מאוד.