"תוכלי לדבר אתי? זה דחוף! אני כבר כמה ימים כמו סיר לחץ, עומדת להשתגע מרוב מתח".
כך התחילה השיחה בשעת ערב מאוחרת.
"הנני כאן," אמרתי תוך כדי שאני סוגרת את דלת חדרי. "עכשיו אוכל לשמוע אותך ללא הפרעה. ספרי לי מה קרה".
"אני בהריון!"
"מזל טוב! איזו בשורה נפלאה!" הגבתי בפשטות. "סופסוף בשורה משמחת בתוך עולם טרוד ומבוהל. נשמה מתקרבת לעולם ואור חדש עומד להגיע… הסבירי לי, מה מדכדך אותך?"
"אומרים שילדים זה שמחה", ענתה לי בבכי, "אבל איך אוכל לשמוח אם גם ככה המשפחה שלנו בקושי יכולה להתקיים? בעלי ואני שנינו עצמאיים. מאז שהתחיל משבר הקורונה שנינו מחוסרי עבודה. הילדים הבוגרים חזרו הביתה מהאולפנות והישיבות, והוצאות המחיה רק גדלו. אין לי מושג איך נשרוד את המצב, ועכשיו הריון נוסף… אני מרגישה שאני נקרעת לגזרים בין חשבון הבנק לבטני התופחת!"
"נשמה," השבתי, "קחי נשימה. אל תתני למבול הדאגה להטביע אותך במצולות. כל העולם מטולטל כעת באי־וודאות אחת גדולה, ואנחנו צריכים למצוא את היבשה בתוך הים. את יודעת למה הקדוש ברוך הוא קרע את ים סוף לגזרים? כדי שכל אחד ימצא את היבשה שלו בתוך הים. כל אחד צריך למצוא את שביל האמונה הפרטי שלו שיעמיד קרקע מתחת לרגליו. ברוך ה' שהניסיון שלך הוא סביב הוספת חיים, ולא חס ושלום ההיפך מכך".
"אני יודעת שמזונותיו של אדם מגיעים אתו לעולם", היא השיבה, "ואני זוכרת שבסוף הכל מסתדר. ובכל זאת המתח הכלכלי לא נותן לי לישון בלילה. באופק הנראה לעין אני לא רואה שום פתרון אפשרי. בינתיים העולם רק הולך ונסגר עלי…".
שתקתי לרגע. זה באמת האתגר של כולנו בזמן הזה.
"את צודקת", השבתי. "אין לנו מושג מאיפה תגיע הישועה. לכן מה שנשאר זה רק האמונה".
"אמונה…", היא חזרה על דבריי. "את יכולה להסביר לי במילים שלך מה זו אמונה?"
"אמונה זה לתת לקדוש ברוך הוא להפתיע אותנו", אמרתי. נזכרתי בתורה שלמדתי יומיים קודם לכן והחלטתי לשתף אותה.
"בהשגחה פרטית קראתי פירוש של רבי ישראל מרוז'ין שמתאים בדיוק למצבך. הרוז'ינר שואל, מה פירוש דברי חז"ל ש'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף'? הרי לקדוש ברוך הוא לא קשה דבר, ברצונו הוא קורע את הים וברצונו סוגר אותו. אז מדוע קריעת ים סוף היא המשל לקשיי פרנסה?"
היא הציעה פתרון לקושיה: "אולי זה כדי לומר לנו שכמו שקריעת ים סוף התרחשה בדרך נס מעל הטבע, כך גם הפרנסה תסתדר בניסים שאינם בהשגתנו?"
בליבי שמחתי שהראש שלה מתפנה לשעשועים עם התורה, מניסיוני זו הדרך האידאלית להשתחרר מדאגות. "את מדהימה אותי באיזו מהירות את עולה על הגל של חשיבה חיובית" השבתי בחיוך.
"אז צדקתי בפירוש שהצעתי?"
"כמעט. הרוז'ינר מסביר שבני ישראל עמדו לפני הים, כאשר מצד אחד היו המצרים ומהצד השני הנחשים והמזיקים של המדבר. הם עמדו והתלבטו מה לעשות, אם ליפול לידי המצרים או ליפול לידי הנחשים. כך או כך, הם לא העלו בדעתם את הרעיון שה' יקרע לפניהם את הים וכך יינצלו. אותו דבר לגבי הפרנסה: אנו בטוחים שאנו רואים את כל הפתרונות האפשריים, אבל האמת היא ש'משיח בא בהיסח הדעת': אין לנו מושג מאיפה הישועה תבוא ואיזה ים ה' צפוי לקרוע עבורנו…".
"וואו, הפירוש הזה מאוד משחרר". קולה נשמע רגוע יותר. "אז אם אני מבינה נכון, כרגע אני לא אמורה לדעת איך נסתדר, אלא לחכות ולראות אלו הפתעות מחכות לנו בהמשך הדרך…".
"ממש כך. כרגע התפקיד שלנו הוא לשמור על קו השמחה ולתת לקדוש ברוך הוא לגלות את הדרכים המופלאות שלו להושיע אותנו ולהביא חיים חדשים לעולם".
