בס"ד

האם חייבים לעשות כושר?

לכאורה זו שאלה לרופאים ולא לרבנים… ודאי שאדם מחויב לשמור על בריאותו, שנאמר "וחי בהם" – לשמור על בריאותנו מכל פגע וסכנה, ואף מחללים את השבת ויום הכיפורים על ספק פיקוח נפש.

אף כי לא כל התעמלות היא פיקוח נפש במלוא מובן המילה, היא כן שייכת לעניין זה, שכן בזכותה אדם חי חיים ארוכים ובריאים בעולם הזה.

מהי הדרך והמינון המדויקים – לצורך זה נמצאים חכמי הרפואה ובריאות הגוף, שיתנו לכל אחד הדרכה לפי עניינו. בוודאי שזו מצווה גדולה וחשובה הנכונה לא רק להתעמלות אלא גם לתזונה בריאה, ובעיקר להימנע ממאכלים שפוגעים בבריאות.

למה דתיים לא עושים ספורט?

ראשית, התעמלות שנועדה לבריאות הגוף היא מצווה גדולה. ודאי שרבים מיראי ה' עוסקים בכך, ולעתים ביתר אדיקות מפני שהם מקיימים בזאת מצוות הבורא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". הדבר בולט מאוד בשמירה על תזונה בריאה, שמצויה מעבר לממוצע בקרב אנשים דתיים.

יחד עם זאת, לעתים העולם הרוחני העשיר אכן דוחק את העיסוק בעולם הגופני. האדם לא מוצא בעצמו כוחות לנהל נכון את כל מערכות חייו, והוא נאלץ להציג לעצמו סדרי עדיפויות. בסולם זה, תופס העולם הרוחני מעלה עליונה מאוד, ובצדק.

אף על פי כן, חובתו של האדם לשמור שמירה יתרה על בריאות גופו מפני שהגוף הוא פיקדון אלוקי בידינו.

אני אוהב תורה אבל גם מאוד מתעניין בספורט. איך אפשר לשלב ביניהם?

כמובן שהדבר תלוי בצביון של האישיות שלך, ואין תשובה אחת שמתאימה לכולם. כל מה שנוגע לבריאות הגוף הוא בוודאי יקר וחשוב ללא ספק. מעבר לכך, תחביב שמרחיב את הנפש ומשמש אותה, יש לו מקום. ומקצוע שמביא לבריאות הגוף גם לאחרים, גם הוא בעל חשיבות.

האיזון הנכון בין כל אלה לבין הדבקות בתורה הקדושה תלוי בעיקר בלימוד והעמקה במעלת תורתנו הקדושה ונצחיותה האלוקית. ככל שאנו מכירים יותר את גודל מעלת התורה, שהיא גם נותנת הערך לחיים בעולם הזה, אז המשקלים שאנו נותנים לעיסוקים נוספים נובעים ממבט עמוק, נאות ואמיתי. ואם לא מוצאים את הדרך, הולכים לחכם או לרב שיסייעו בעדנו.

כמה מקום יש להתעמלות בחייהם של לומדי תורה?

במו עיניי זכיתי לראות את הרב שטיינמן זצ"ל, ענק שבענקים, בשעה שהיה עושה הליכות לבריאות גופו בגן הסמוך לביתי. וזכיתי לראות באיזה מגויסות ורצינות הוא עסק במלאכה של שמירת בריאותו. כך נהגו גם רבים מהגדולים האחרים, וזה כלול במצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

הבריאות ושמירת החיים דוחות את רוב ככל מצוות התורה, מכיוון שהתורה מייקרת מאוד את ערך חיי האדם. לכן, כל פעולה שעניינה בריאות הגוף היא ודאי חשובה ויקרה.

מעבר לבריאות, יש מעלה גם בהרחבת הדעת ותחושת חופש, רעננות וחיוניות. כל אחד צריך למדוד עד כמה הוא זקוק להרחבה הזו, והתורה לא באה לכמת ולכווץ את החיים אלא אדרבה, היא מדריכה לחיות חיים עשירים ומלאים.
מה היחס התורני־אמוני הנכון לחולי נפש, ובמה אפשר לעזור להם?

חולי נפש הם חולים אשר כמו כל חולים אחרים, הקדוש ברוך הוא – שדעתו נשגבה מדעתנו – מביא עליהם ייסורים וקשיים, וראוי להתפלל עליהם שיחלימו מהרה ושיצאו מאפלה לאורה.

אם אדם בקי בעניינים הללו ויש בידו להושיט להם עזרה, הוא מצווה לעזור ככל יכולתו, כמו לכל חולה, ואפילו יותר מכך. הכאב הנפשי עמוק יותר מהכאב הגופני, ולכן אם יש כישרונות ביד האדם לעזור להם, ואף אם רק יקל על מצוקתם, הרי זו מצוות גמילות חסדים יקרה ומהודרת.

לפעמים העזרה לאנשים אלו היא קלה, ולעתים אחרות מה שנראה כעזרה איננו אכן כזה. לעתים נדיבות כלפיהם גורמת להם הכפלת הצער ולעתים מה שנראה כמסייע עלול להפוך  לרועץ, לכן דרושה זהירות ואחריות. בוודאי ובוודאי שאין ללעוג להם ולא להתנכר אליהם.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך
מוצמד

לעלות למטה

אורות רוקדים, פירוטכניקה מטורפת, פלייליסט חלומי,  הקהל באטרף, חשמל באוויר, וזה הוא על הבמה. * כל

המשך לקריאת המאמר »

רוצים לשאול את הרב יהושוע שפירא שאלה?

כתבו לנו כאן

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן