מה צריך להיות היחס שלנו לטכנולוגיה?
למודרניזציה פנים רבות, בשני מישורים מרכזיים: הטכנולוגיה והתרבות. הטכנולוגיה היא רק השתכללות מכשירי החיים, בעוד שהתרבות נוגעת גם לעולם הערכים ולעולמות רוחניים. אין מניעה להשתמש במכשירים המודרניים, ולא שמענו על אף גדול בישראל שממשיך לנסוע בעגלה ישנה הרתומה לסוסים… אלא שעלינו להיזהר מהתמכרות לטכנולוגיה יתר על המידה, דבר שעלול להסתיר מפנינו
את כל האופק של החיים. כשהטכנולוגיה משנה את התרבות – כפי שעשו המחשבים, האינטרנט והטלפונים החכמים – היא משתלטת על התוכן, ונדרשת זהירות בכפלי כפליים. בלי משים, משכיח מאיתנו השכלול את סולם הערכים האמיתי ומושך אותנו לעניינים טפלים או אסורים, ולעתים לעניינים ממש מרעילים.
אולם אין ספק שיש כאן מתנה אלוקית שמרככת לדורנו את קללת "בזעת אפיך תאכל לחם".
האם יש עניין לפתח את העולם מבחינה טכנולוגית? עוד פיתוחים מדעיים, עוד גאדג'טים, מחשבים מתקדמים…
בזמן שהרומאים פיתחו את ארץ ישראל, ישבו רבי יהודה ורבי שמעון ונחלקו ביניהם – רבי יהודה אמר "מה נאים מעשיה של אומה זו", ולעומתו רבי שמעון חידד את הנזקים שהביאו הפיתוחים הללו ואת האינטרס האנוכי של הרומאים שעומד מאחוריהם. אלו ואלו דברי אלוקים חיים – זו דרכו של עולם שפיתוח מביא ברכה, אלא שמפני חיצוניותו הוא מביא גם סכנות רבות ולעתים אפילו ירידה תרבותית חמורה.
עינינו רואות בטכנולוגיה שלפנינו את הצדק שבשני הצדדים. מחד, אין ספק שהיא מביאה ברכה לעולם ואיש לא מעלה על דעתו לחזור לנסוע בעגלה וסוס או להימנע משימוש בטלפון נייד. ועם זאת דברי רבי שמעון נכונים היום לאין ערוך, והטכנולוגיה מביאה אתה גם רעות חולות קשות ביותר, כמו רשת האינטרנט, שלצד הברכה שבה הביאה ל'תרבות אנשים חטאים' ששוטפת אותנו מעל הראש. עלינו להיות גיבורים ונקיי דעת כדי להשתמש בטכנולוגיה בגבולות נכונים ולהיאבק כנגד כל טומאה ורפש שהיא מביאה בכנפיה.
איך אפשר בדור שלנו עם כל הווצאפ והתקשורת להישמר מלשון הרע?
זה אכן נסיון גדול. ככל שיש יותר כלי תקשורת כך עלולים להיות יותר סיגים, ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שהקב"ה שלח לנו את מרן החפץ חיים שיסדר הלכות לשון הרע כהכנה לקיבוץ גלויות ולגאולתן של ישראל. כי כשם שהבית נחרב בגלל שנאת חינם, כך הוא ייבנה על ידי אהבת חינם, ולימוד הלכות לשון הרע נצרך מאוד גם בהקשר הזה. ברוך ה' יש ספרות ענפה בתחום וכל אחד ואחת צריכים למצוא את הדרך שמתאימה להם ללמוד זאת.
יש היום גם דרכים רבות מאוד איך לפתח את האהבה, כלומר לא רק איך להישמר מלשון הרע אלא גם איך לעודד את לשון הטוב. וככל שמעסיקים את האישיות ב"סור מרע ועשה טוב", כך משתייכים יותר לדמות של החפץ חיים, שנוצר לשונו מהחלקים המגונים ומרבה להביט על הטוב ולסמנו כעיקר, וגם דואג לפתחו ולהביאו לידי ביטוי עשיר.
למה לסנן את האינטרנט? לא עדיף להתגבר במקום להסתגר ולהתנזר מהעולם?
ההצעה להביא עלינו נסיונות ולעמוד בהם שגויה באופן קיצוני. רבותינו אמרו שלעולם אל יביא אדם את עצמו לידי נסיון, מפני שאפילו אנשים גדולים שעשו זאת לא זכו לנצח. בכל בוקר אנו מתפללים "אל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון". המחשבה שאדם יכול להתגבר תמיד בכל מצב היא נאיבית ותלושה מן המציאות, ולכן חלק משמעותי מעבודת ה' הוא לסלק מעלינו את הנסיונות שעלולים להכשיל אותנו. אם כך בכל תחום, קל וחומר בעניין שהיצר הרע פועל בו באופן מוגבר. באינטרנט יש פיתויים שקשה מאוד לעמוד בהם, ולצערנו אחוזים לא מבוטלים נכשלים ומרעילים את חייהם בתועבות. לכן העצה הפשוטה, גם על פי דרך ארץ ובוודאי על פי תורה, היא לסנן באופן רציני ביותר את כל המכשירים הסובבים אותנו כדי להינצל משטף הטומאות שמציפות אותנו מסביב.
האם גם נשים צריכות סינון באינטרנט?
ודאי! אנחנו נמצאים בדור סוער שרוחות פרצים מצויות בו ביותר. המחקרים וגם הניסיון מורים שגם חלק מהנשים מגיעות על ידי האינטרנט למחוזות שאינם טובים, בדרגות שונות. שנית, שפע הפרסומות, הקישורים והסחות הדעת שהרשת מלאה מהם שוטפים אותנו בתרבות נמוכה ואף שפלה, גם אם איננו מתכוונים לכך כלל. ושלישית, רוב הנשים חיות לצד גברים שקרובים אליהן – בנים, בעלים, אחים וכיוצא בזה. כיוון שהן פחות מצויות בבעיות שהאינטרנט מביא, הן גם לא תמיד מודעות לצורך להישמר מכך שהסובבים אותם ישתמשו לרעה במכשיר שלהן.
ומעבר לכל, אנו נמצאים במאבק חריף מאוד, והשותפות של כולם היא תנאי כמעט הכרחי להפיכת הסינון לתרבות משותפת לכל מי שחפץ לא רק ביראת שמיים בסיסית, אלא אפילו בדרך ארץ שקדמה לתורה.
מה עושים כשהילדים המתוקים שלי "חייבים" לראות משהו במחשב כל יום?
אין תשובה אחת לשאלה הזו. יש חסידים ואנשי מעשה שכלל לא מחזיקים מחשב בבית; אשריהם ואשרי חלקם. ויש כאלה שעל ידי כך יפסידו טובה רבה של פרנסה וריבוי תורה וקדושה שמגיעים אליהם על ידי המחשב ושימושיו. יש כאלה שמונעים את המחשב לגמרי מהילדים ובכך מאפשרים את הטובה מצד אחד ואת חינוך הילדים מצד שני. אבל יש גם הסוברים כי לאפשר לילדים גישה למחשב הוא דבר שיש בו גם מעלות, מסיבות שונות: צורך לימודי, לחץ חברתי ואפילו כבייביסיטר בגלל עומס בבית, שזו לעתים דרך קלה ונצרכת, אם נודה על האמת.
כל אחד צריך לבחון את הדרך המתאימה לו, יחד עם הידיעה שבישיבה מול מחשב יש חסרונות לא מועטים של פסיביות, נטייה להגזמה ואפילו התמכרות, ושהיא מונעת פעמים רבות חלקים יצירתיים ושמחים של החיים. כל אחד צריך למצוא את הדרך הנכונה לו, וכמובן גם להתייעץ עם מי שמכיר אותו ואת משפחתו באופן אישי.
מה צריך להיות היחס הנכון לצפייה של ילדינו בתכניות וסרטונים בנושאי קודש?
סרטונים על טהרת הקודש יכולים להיות מועילים לפעמים, ואם אדם רוצה למנוע לגמרי את הצפייה בהם בגלל הבעיות שהם מעוררים זו מידת חסידות, אשרי מי שזוכה לה, אבל לא כל אדם יכול לעמוד בכך.
יחד עם זאת, הדבר פשוט וברור שהסרטונים מביאים להתמכרות ולבזבוז זמן רב כשהאדם הוא פסיבי, והמחקרים מראים שהמוח פעיל בשעת צפייה עוד פחות ממה שהוא פעיל בזמן שהוא ישן, ואין ספק שהנזק בריבוי צפייה הוא גדול. צריך להגביל גם צפייה בתכני קודש לזמן קצוב ומוגבל, ובשאר הזמן להיות פנוי ליצירה, לפעילות, לתיקון העולם ובייחוד – להתפתחות בתורה ובמידות טובות.
מה רע בפייסבוק?
אינני בקי בפייסבוק, אין לי מושג איך משתמשים בכלי הזה ולכן התשובה שלי באה מידע חלקי:
בפייסבוק יש קשרי ידידות, חברות ושיתוף בין אנשים, והדברים הללו הם יקרים, יש בהם ערך וכנראה שפעמים רבות אפילו מתקיימת על ידם מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ואולי גם לא מעט חסד.
יחד עם זאת, הגענו למצב שהגולם קם על יוצרו מכמה סיבות:
- הפייסבוק מהווה תחליף לחברות אמיתית וממשית, וזהו הפסד מרובה.
- זה מכלה זמן מרובה מאוד לריק, וממכר לשווא.
- יש שם תופעות מרובות של פריצות.
- זה כר לנידויים, חרמות ושנאת חינם.
אני מלמד בתלמוד תורה, עד כמה נכון להשתמש בטכנולוגיה כדי להמחיש עניינים תורניים?
יש שאלות שחכמי ישראל לדורותיהם ענו עליהן תשובות ברורות ויש שהתחדשו בדורנו ומותירות פתח הרבה יותר גדול לשיקול דעת. יש מחכמי ישראל שהכריעו לכאן ולכאן, ויש שהשאירו את הדבר פתוח. נראה שפרמטר מרכזי בדיון מעין זה הוא שאלת התועלת לטווח הקצר והארוך.
בטווח הקצר – יש מורים שהדבר יעזור להם, ויש שהדבר לא רק שלא יעזור אלא אפילו ישבש ויסיח את דעתם מהעיקר לטפל, או מדבר שהם מיומנים בו לדבר שאין להם בו יד ורגל.
בטווח הארוך – צריך להודות שהדורות כולם התפתחו יפה גם בלא אמצעים שכאלה, מפני שהיכולת להתקדם בלימוד תלויה הרבה מאוד ביראה שקודמת לחכמה. כשאדם סופג את עומק מעלתה של התורה, הוא מוכן להתמסר אליה, לעמול קשות ולקנות דווקא על ידי כך דברים שלא מגיעים דרך לימוד שמקל על התהליך. אין זה אומר שצריכים דווקא להכביד, אבל גם איננו צריכים לראות באמצעים דבר עיקרי. ועינינו רואות שמי שמסור לתורה גם בלעדיהם זוכה לקנות אותה ולעתים כנראה אפילו הרבה יותר, דווקא מפני המסירות שנדרשת אליה.
אני מאוד אוהב לראות סרטים, למה זו בעיה?
גם אחרי תנאי ראשון ופשוט, שאין בסרט דברים אסורים או מכוערים וכיוצא בזה, המחשבה כאילו הדיון הוא בסרט הבודד היא כמובן מוטעית. אנחנו נמצאים בתרבות מקיפה שבה הצפייה בסרטים וסדרות שייכת למכלול שיש בו גם טומאה נוראית, תרבות זולה ומשחיתה, בזבוז זמן עצום ופסיביות עמוקה.
יש מחקרים שמלמדים שהמוח פעיל בשעת צפייה בסרט עוד פחות מפעילותו בשעת שינה, מפני שבשינה אנו לפחות חולמים ומדמיינים, ואילו בצפייה בסרט אפילו את הדמיונות אנחנו מקבלים בצורה פסיבית ללא שותפות מצידנו. הבעיה כאן היא תרבותית כוללת, ולכן רבים מיראי ה', ובוודאי מי שחפצים להתרומם ולהתעלות, נמנעים משייכות לכל התרבות הבעייתית של עולם הסרטים והסדרות.
האם יש בעיה לראות סרטים (צנועים) מפחידים ומלחיצים?
בעולם הסרטים יש כמה בעיות. אכן בעיית הצניעות היא בולטת, אבל לא היחידה. וכאשר אין בעיית צניעות, עדיין יש בעיה קשה מאוד של השייכות התרבותית: באיזו אטמוספירה אני חי ולאן אני שייך? כשם שאדם צריך להתרחק משכן רע ומחבר רע, כך עליו להתרחק גם מתרבות רעה ולא להכניס לתוך ביתו את הרוע.
סרטי אימה הם סרטים שנועדו להציג רוע, שבדרך כלל הוא מלא כוונות זדון ורשעות. וצפייה כזו עלולה לעורר את הרוע בקרבנו, ועל כן נכון להתרחק מהם. ולא רק שהיא מעוררת את הרוע כלפי התנהגותנו בעתיד, אלא אפילו באותה שעה, עצם ההשתייכות לאטמוספירה שהרע יוצא בה אל הפועל בצורה חריפה, יש בה חיסרון גדול.
אני צריך לקנות טלפון חדש. האם מותר לי להשתמש בטלפון לא כשר?
רבותינו ידעו היטב את טבע האדם, ועד כמה הקרבה אל הטומאה סוחפת ומפתה. לכן לימדו שצריך להרחיק לא רק מן הטומאה עצמה, אלא מכל מה שמקרב אליה. כזה הוא איסור ייחוד, ומאותה סיבה גם אסור לאדם אפילו להתקרב לפתח ביתה של אישה מופקרת.
לצערנו, בהקשרים רבים הפריצות היום ברשת גדולה לאין ערוך מהסכנות עליהן דיברו חז"ל, ומקל וחומר אתה למד שחובה עצומה מוטלת עלינו להתרחק מן הכיעור ומכל מה שמביא אליו. גם המחקרים אומרים שאחוזים גדולים מבין אלה שאינם בעלי מכשיר מסונן היטב, מוצאים עצמם מגיעים לטומאה ותועבה, לעתים בניגוד לרצונם הפנימי שזועק מרה כנגד ההתדרדרות. אמרו חז"ל: אין אפוטרופוס לעריות, כלומר שאדם לא יכול לבטוח בעצמו ולומר "אני לא אפול". ולכן אסור לאדם להביא עצמו לידי ניסיון. עצם הניסיון אסור!
ועל כן, מי שמחזיק טלפון פתוח לרשת צריך לשים עליו סינון איכותי, ולדאוג שלא תהיה לו דרך ליפול. זה כולל מסלול סינון גבוה והקפדה שהקוד יישאר רק בידי אדם נאמן, ששומר עליו לשעת צורך גדול בלבד.
