בס"ד

איך זה שיש היום כל כך הרבה יהודים עם שש מאות אלף נשמות בלבד?

הידיעה שיש שישים ריבוא אותיות לתורה ואותו מספר של נשמות ישראל מדברת על צורתם השמיימית של ישראל ושל התורה.

אם תספור את אותיות התורה תמצא פחות משישים ריבוא, ולחילופין ביציאת מצרים היו הרבה יותר יהודים מכך.

הקדוש ברוך הוא יכול להוריד נשמות רבות ושונות משורש אחד אפילו באותו הדור.

מספר השורשים והענפים בעץ אינו זהה, למרות שהסתעפות הענפים תלויה במידה לא מבוטלת בהסתעפות השורשים. כך גם המספר שש מאות אלף עוסק בשורשים, ואילו מספר הנשמות שאנו רואים בדורנו הם ענפים מרובים שבעזרת ה' יתרבו עוד, כמאמר הכתוב "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דיבר לכם".

כיצד החלוקה לעדות תורמת ליהדות?

 העדות בישראל משלימות זו את זו, כשם שהחלוקה בזוגיות בין אבא ואמא מביאה עושר אישיותי, נפשי, שכלי ורגשי, שמביאים לאושר שלם ומלא מפני ההשלמה שיש בתכונות שונות. כשם שבכל חברה יש נושאי תפקידים שונים בעלי תכונות אחרות ויכולות מגוונות, ועל ידי זה החברה יכולה להתמודד עם קשת רחבה של אתגרים, כך גם העדות.

על ההבדלים והגוונים השונים אפשר לומר את מה שאמרו חכמים על בית שמאי ובית הלל, "אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכולם מרועה אחד ניתנו". ואף על פי שמרועה אחד ניתנו, אלה נתייחדו בקו החסד, אלה בקו הגבורה, ומאלו ואלו גם יחד יתקלס שמו של הקדוש ברוך הוא, מפני שעל ידם מגיע האור האלוקי לכל גווני וצדדי המציאות.

איך יכול להיות שאנחנו כל כך סובלים אם ה' בחר בנו מכל העמים?

 המלאכה של גאולת כל העולם כולו והוצאתו מכבלי סבלו לעולם שכולו טוב, היא מלאכה יקרה עד אין קץ. היא כל כך יקרה עד שלמענה ראוי לשאת גם בכאבים גדולים ובלבד שהמטרה של גאולת כל העולם כולו תבוא בשלמותה. ולכן אנחנו מקבלים עלינו את העול באהבה, להיות העם שנבחר להיות דבוק בעתיד העליון ולא לשכוח אותו, ולעמוד מול כל המניעות והעיכובים כדי להביא אל היעד הנכסף.

הסיבה שאנחנו משלמים כאב בדרך היא מפני שאין לנו חפץ לעסוק בתיקון שטחי וחיצוני, אלא לרדת לשורשי כל השפלות והחסרונות של העולם ולהעלות אותם. הטעם שנבראו שני עולמות והם פרוזדור שמקדים את הטרקלין, הוא בשביל להביא לטרקלין מפואר דווקא מתוך עמקי תסבוכות הפרוזדור. זהו החלום של ישראל, החזון שכל העולם במעמקי התת־ מודע שלו משתוקק אליו, והבחירה האלוקית בנו היתה מפני שאנחנו מסוגלים, מעוניינים וכוספים לעבור את כל התהליכים הנצרכים כדי להוליד את אור הטרקלין מתוך נפתולי הפרוזדור.

איך יודעים שרק ליהודים יש נשמה?

למילה נשמה הקשרים רבים, כמו שאמרו רבותינו על הפסוק "כל הנשמה תהלל י-ה" – על כל נשימה ונשימה צריך האדם להלל את ה', והדבר הזה נכון גם לגויים. בהיבט זה, הכבד דומה לנפש, הלב דומה לרוח, והריאות, שיש בהן רק זרימת אוויר ללא דם, דומות לנשמה.

 בהקשר העליון, הנשמה היא חלק א-לוה ממעל שמונח באדם, ופועל פעולות אלוקיות על ידי המצוות ולימוד התורה. החלק הזה ניתן במעלה מיוחדת לישראל בלבד, ולכל מי שבוחר להצטרף אליהם מבין האומות על ידי גיור אמיתי. מאיפה אנו יודעים זאת? אנו יודעים זאת מדברי רבותינו בחלקי הנגלה והנסתר שבתורה, והם נלמדים מפסוקים כמו "כי חלק ה' – עמו", מהם לומדים שבכל יהודי יש חלק א-לוה ממעל.

מה ההבדל בין עם ישראל לכנסת ישראל?

 אחד ההסברים לדבר מצוי בדברי מרן הרב קוק, ולפיו כנסת ישראל היא התמצית של כל ההוויה כולה, בעוד שהאומה הישראלית היא חלק מתוך המציאות אך לא כוללת את כולה. הדבר דומה לאותו כרומוזום ראשון המכיל את הצופן הגנטי, שממנו הולכים ומתרקמים כל התאים והאברים של האדם. מצד סגולתו הוא תמצית הכל, אבל אחר כך הריכוז של כל המרכיבים מתגלה בעיקר במוח, ואילו שאר האברים אינם מגלים את כל המכלול של עושר החיים.

כנסת ישראל היא תמצית הכל – הכל נולד ממנה, והכל הוא הופעה חיצונית של אורה האלוקי. עם ישראל הוא גילוי המרכז של האורה הזו בתוך העולם, שחלקיו הרבים מסתירים, כל אחד בחלקיותו, את האור הגדול הזה.

לאן עם ישראל הולך?

אנו רואים את מעשה ה' הגדול והנורא בדורות האחרונים, שקיבץ אותנו מבין הגויים, החזירנו לארץ ישראל והקים אותנו שוב לעם, ויתר על כן, המשיך לגדל ולפתח אותנו עד שלחלק מן הדעות כבר "רוב יושביה עליה", ולחלק אחר הדבר יקרה בקרוב מאוד. הכתוב אומר שקיבוץ הגלויות הוא כל כך מופלא, עד שלא יאמר עוד "חיה" אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים – כי אם חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה",

כמובן, איננו יודעים מה הצעדים הבאים ואין איתנו נביא, אבל את מעשה ה' הגדול עלינו אנחנו רואים ומבינים, ובטוחים שכשם שעשה איתנו ניסים ונפלאות עד כאן, כך יוסיף ויעשה עמנו כפלי כפלים בהקמת הקומה הרוחנית והאמונית של הדבקות האלוקית. ולא רק של עוד יהודי ועוד יהודי, אלא של העם כולו, ממלכת כהנים וגוי קדוש, שכולו דבק באלוקיו. ומתוך כך בעזרת ה' יביא אותנו לבית מקדשו וכל עטרותינו יחזרו למקומן הראשון, ויתקיים בנו לא רק "חדש ימינו כקדם" אלא אף "והיטיבך והרבך מאבותיך".

אור לגויים, יש דבר כזה?

אכן כן. בנביא כתוב "ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ" (ישעיהו מ"ט).

האומה הישראלית מאירה אור גדול בעולם, שכל האנושות, כל הבריות כולן – נהנים ממנו. אין הכוונה לאור השייך לגדרי העולם הזה: החוכמה היהודית, פרסי הנובל שמקבלים יהודים ללא פרופורציות לשאר העמים וגם הצלחתה של מדינת ישראל למרות הקשיים הרבים מבפנים ומבחוץ. זהו לא עיקר העניין.

גם המוסריות של ישראל בולטת ויצאת דופן, כאומה ישראל מלאים חסד וטּוב, צדק ומשפט, יושר ומוסר, מעל ומעבר לכל אומות העולם. אבל עיקר העיקרים של האור לגויים הוא בגילוי האלוקי העליון שמופיע בקרבנו.

על זה אנו מתפללים בימי הדין: "ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי ישראל מלך" .

למה אנחנו מפתחים גאווה יהודית אם זה מביא עלינו כל כך הרבה שנאה?

הנסיון של עם ישראל באלפיים שנות גלותו היא שהשנאה מגיעה אלינו מכל מקום, בין אם היינו עשירים או עניים, משתלבים או נבדלים, גאים או ענוותנים, ואפילו כשהיינו שפלים. השנאה לישראל היא שנאה עצמית, שנובעת מתת-ההכרה של האומות על כך שאורם של ישראל עתיד להפוך את דמותם מקצה לקצה – מבני העולם הזה, שחיים במנותק מהשורש האלוקי, לדבוקים בשורשם האלוקי ומוארים באורו, ואין לך מהפך גדול מזה.

ואף על פי שהמהפך הזה הוא לטובתם הנצחית – מנקודת מבטם ששקועה במראה העולם הזה, הבשורה הזו מאיימת ונדמית להם ככליון. ואכן הרשעה כולה כעשן תכלה, ואור אלוקי עליון יתפרס על כל הארץ על ידי אורם של ישראל, וזה עומק הסיבה של שנאתם של האומות לישראל.

למה אנחנו כל כך מאמינים שאנחנו עם נבחר ושהעולם נברא בשבילנו? הלא זה מעורר עלינו את שנאת הגויים.

הניסיון ההיסטורי מלמד שכשהתבדלנו פגעו בנו, וכשהתערינו ספגנו מהלומות. כשהיינו עשירים שנאו אותנו, וכשהיינו עניים הצביעו עלינו כגורם מאיים. מי שחושב שיש דרך למצוא חן על ידי התכחשות לאמת של קדושת ישראל, של השראת השכינה בתוכנו, של אור התורה בקרבנו, ימצא את עצמו לא רק נרדף מבחוץ, אלא מאבד בידיו את דמותו ועצמיותו.

אנחנו אומרים "אתה בחרתנו" לא כדי לנקר עיניים, אלא מפני שזו האמת האלוקית העליונה שמסבבת טובה, ישועה וגאולה לכל העולם כולו. אשרינו שזכינו לכך, ואשרי העולם שהאומה הישראלית נשארת נאמנה לתפקידה, גם כשרודפים אותה, לתקן עולם במלכות ש-די.

למה יש אנטישמיות בעולם?

מפני שהאומה הישראלית איננה רק שונה ומיוחדת כל־כך משאר האומות, אלא שהיא באה לעולם הזה כדי להפוך אותו למקום בו קוראים כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד. כל האומות חשות היטב שאנו שליחים להביא אותן למקום עליון ונשגב.

עם זאת, החלק התחתון שבהן, השייך לעולם הזה, אינו חפץ באותו שינוי, אף שהוא באמת לטובתן. הן מרגישות כאילו אנחנו פוגעים במעמדן ורוצים להחליף את דמותן. גם כשאינן מבינות זאת בשכלן, השורש הפנימי שלהן יודע עבור מה הן נשלחו לעולם, ולכן הן שונאות ונלחמות כנגד היעד העליון שאנחנו מציבים בפניהן.

אולם בסופו של דבר, כשהאור הגדול יפציע, כולן ישמחו בישראל.

איך מסבירים לאדם לא דתי את מהות העם היהודי?

 המונח "אדם לא דתי" נמצא בעיקר בראש של דתיים. רוב ככל עם ישראל, בודאי בארץ, קשורים במעמקי ליבם בדרך כלל במודע להיסטוריה ולתולדות העם המיוחד הזה, אל אבותינו הקדושים ולתנ"ך.

 המחשבה שהם מנותקים עד כדי שהייחודיות האלוקית של האמונה הישראלית אינה נוגעת בהם היא שיפוט מוטעה, לא רק במעמקי הנשמה אלא אפילו בתודעה הפשוטה. ולכן לא צריך לגשת בהסברות שנועדו להוכיח אותות ומופתים, אלא מתפקידנו לעורר וללבות את מה שכבר ידוע ומונח בליבו של כל יהודי. כשמפיחים מעט רוח, האש והשלהבת עולות מאליהן. ואם הן לא עלו, סימן שצריך להפיח עוד רוח.

אני יוצא לשליחות בחו"ל וצריך לייצג את העם היהודי. מה לומר כשישאלו אותי במה אנחנו מיוחדים?

 אנחנו מיוחדים בהיסטוריה האלוקית שלנו. למרות שהאו"ם הוא המוסד שדרכו מתפרצת כיום שנאת ישראל בצורה המאורגנת ביותר, כשמכל הבעיות בעולם הוא עוסק עד אין קץ בגינוי ישראל שנתונה תחת מתקפות בלתי פוסקות, דווקא על שעריו חקק אותו ארגון את דברי נביאי ישראל שאמרו: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

התביעה לגאולה שלמה של העולם כולו באה על ידינו, על ידי הגילוי האלוקי בתורתנו ובעברנו. יצאנו לגלות שאין לה אח ורע, ובניגוד לכל אומה שיצאה ממקומה והתמוססה באומות שאליהן הגיעה, ישראל עזים שבאומות ולא נבלעו בקרבן.

עצם מציאותנו וצורת החיים שלנו על במת ההיסטוריה הם האות והמופת לאור האלוקי שמופיע בקרבנו על מנת לגאול את העולם כולו.

מה הופך את היהודים לכל כך מוצלחים? הרי רוב היהודים זוכי פרס נובל הם לא דתיים

האלוקיות של האומה הישראלית וכל הנשמות שנולדות ממנה היא העיקר, בין אם זה מתבטא ברמת אינטליגנציה גבוהה ובין אם בתמימות ואפילו בטיפשות. מספר פרסי נובל אינו ראיה, אלא ענף של תופעה שהיא מאוד מתקבלת על הדעת עבור "עם חכם ונבון אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת". וזה נכון גם אם האדם אינו שומר את התורה, שהרי הוא משתייך לעם חכם ונבון ללא תנאי, מפני שהשייכות העליונה שלו לתורה היא עצם סוד נשמתו האלוקית.

עיקר מעלתם של ישראל היא באלוקיות שלהם, ואין להתפלא על כך שזה יכול להקרין גם על חכמתם האישית במדעים וחכמות, עד שאחוז היהודים בין חתני פרס נובל הוא לגמרי יוצא דופן. אך צריך שתהיה לכולנו די אינטליגנציה כדי לא להפוך את הטפל לעיקר, שהרי זה לא עיקר היהדות שיש לנו הרבה חתני נובל.

מי אומר שרק היהודים צודקים?

האמת היא שתורתנו בהחלט אינה סוברת שרק היהודים צודקים. אמרו חכמים "חכמה בגויים – תאמין", וכן "איזהו חכם הלומד מכל אדם" – לא רק מיהודי. רבותינו הראשונים הביאו הרבה מחכמת יוון, ולא רק חכמה אלא אפילו מוסריות.

אבל כל זה נכון רק בעניינים החיצוניים, אך בדבקות האלוקית ובאמונה עצמה – שם אנחנו "עם לבדד ישכון", ואין מקום להתחברות עם אומות העולם. הקדושה והשראת השכינה שייכות רק בישראל, וכמו שאנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". בחירה זו היא הקשר העצמי בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בה לא יכולים אומות העולם להיכנס אלא על ידי גיור או בקיום שבע מצוות בני נח, מתוך קישור לתורה שניתנה לנו בסיני.

מלבד זאת, כמובן שאין למהר לפסוק מיהו החוטא ומיהו הצדיק, כי יש סכנה להיכשל בהכרעות חיצוניות שאינן מעידות על האמת, ובכל זאת גם בהתנהגות החיצונית יש משקל וצריך לעשות את הדברים בתבונה ובישרות.

מה צריך ללמוד מההיסטוריה של עם ישראל?

בכללות, אפשר ללמוד את אהבת ה' לאומה הישראלית, את בחירתו בהם לגלות את אורו על ידם, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", בנתינת התורה למשה בסיני ובנתינת תורה שבעל פה לחכמי כל הדורות. ועוד אפשר ללמוד שכל ייסוריהם הם תמצית הדאגה הענקית לקראת הגאולה השלמה והתיקון השלם.

האמונה שהעולם יכיר באחדות האלוקית ומתעתד לחשוף אותה בשלמות בגאולה העתידית מופיעה בעצם יסודו של העם הזה, בתורתו ובכל גלגוליו במהלך ההיסטוריה. ועל העיון וההתעמקות בפרטי ההיסטוריה הזאת אומר הכתוב "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור. שאל אביך ויגדך, זקניך – ויאמרו לך".

מהי הבשורה הגדולה של היהודים לעולם?

הבשורה היהודית כוללת כמה חלקים: אחדות אלוקית, בריאה, תורה, הנהגה וגאולה.

אברהם אבינו גילה את אורו של ה' יתברך לכל מי שסבב אותו, ניתץ את אלילי דורו והעמיד עמוד אור שסילק במהלך ההיסטוריה את כל ההעלמים וההסתרות.

עם ישראל הוא דגם לקישור ודבקות במי שברא את העולם, שהוא למעלה מכל גדרי העולמות ואף על פי כן הוא מנהיג את היצורים כולם מקרני ראמים עד ביצי כינים. הבורא התגלה לעמו ישראל ונתן להם תורה, שהיא האור האלוקי שדוחף את העולם כולו אל ייעודו. 'קורא הדורות מראש' מוביל ומוליך ומצעיד את האנושות כולה לעתיד המופלא עד שידעו אותו למקטנם ועד גדולם מתוך שלום ושלווה, בלי קנאה, שנאה ותחרות.

אם ה' הוא מושלם, למה הוא בחר בעם אחד מכל העמים?

שלמות זה לאהוב את כולם באותה מידה…האלוקות היא אין סופית אבל אנחנו סופיים ולכן העולם כולו מחולק לדרגות; יש יותר ויש פחות. אדם מגונן בידיו על עיניו מפני מכה, כי העיניים חשובות יותר. בני האדם חשובים מבעלי החיים, שחשובים מהצומח. טענת השוויון היא מוטעית ותלושה ואינה מבחינה ביושר בדרגות של המציאות. בנוסף, הבחירה בנו לא נועדה להנאתנו הפרטית. כל ענייננו בעולם הוא להפוך את כל העמים לקרוא שפה ברורה בשם ה', שכל יושבי תבל יהיו דבוקים בה' יתברך. במציאות חסרת השוויון בה אנו חיים, ה' בחר בנו בשביל להועיל לכולם ולרומם אותם, עד שנגיע ליום בו "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

רוצים לשאול את הרב יהושוע שפירא שאלה?

כתבו לנו כאן

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן