בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

קראתי חלק מספר חסידות. לא דיבר אלי בכלל! מה זה אומר?

זה יכול לומר הרבה דברים. יכול להיות שאתה שייך לענף אחר של חסידות, דבקות ועיסוק בדעת אלוקים, שבו תמצא מלוא חופניים נחת. אם כך הדבר, זכור ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ולמרות זאת 'אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ', ולך בדרך שמאירה לפניך.

אבל אפשר, שלא הורגלת בחלק הפנימי של התורה, שעניינו לא רק לציית לדבר ה' כי אם לדעת את ה', להתמלא באהבה אליו ויראה מפניו ולחפוץ בדביקות בו מעומק לב ונפש. ייתכן שהמעטפת התרבותית שלך לא נותנת לחלק הזה משקל מספיק, ואז מוטל עליך לפתח את החלקים האלה באישיותך. שהרי לאהבה וליראה, לדבקה ולדעת את ה', אינן מצוות 'רגילות' אלא הליבה של כל מצוות התורה.

יש לי רצון להכיר את עולם החסידות ואת דרכה בעבודת ה'. מאיפה להתחיל?

אין ולא תהיה דרך אחת לקנות את התורה, מפני שמטבעה היא מעבר לגבולות הדעת האנושית, ובוודאי הפרטית. כשם שהדברים נכונים לתורה בכלל, כך הם נכונים גם לתורת החסידות. לכן אין תשובה אחת שנכונה לכולם בעניין זה, ואענה מנקודת המבט שלי:

אפשר לפתוח בלימוד מתוך ביאורים עכשוויים לספרי חסידות עתיקים, כמו ביאורים על התניא, סדרת 'חסידות מבוארת' המבארת את מאמרי האדמו"ר הזקן בצורה נפלאה, וגם בחסידות ברסלב – ביאורים על ליקוטי מוהר"ן ובייחוד על סיפורי מעשיות ועוד.

אפשרות נוספת היא לגשת לסוג ספרים שמראש מתאימים יותר למתחילים כגון נתיבות שלום, חובת התלמידים ועוד. כדאי גם לשמוע שיעורים ולהידבק בדמויות חסידיות עמוקות, על פי מה שלבך חפץ.

כיצד אוכל להכין את עצמי אישיותית ללימוד פנימיות התורה?

ראשית חשוב לציין כי אם יש תנאים מרובים וחשובים, הדבר הוא דווקא מפני המעלה העליונה והאור הנשגב ששורה על מי שזוכה ללמוד את פנימיות התורה, ולכן אל תשקע רוחך אלא להיפך, תתחזק בכך שרצונך ללמוד הוא נשגב אך דורש בירור רב.

התנאי החשוב ביותר הוא להיות קשור לרב שמכיר אותך, יודע את כוחותיך ואישיותך, מכיר את שקיעתך בלימוד התורה בכלל, ויודע להדריך בשאלות כאלה, ואין ספק שזה יותר חשוב מכל עניין אחר. יחד עם זאת, יש גם דברים כלליים שיש להקפיד עליהם כמו תיקון המידות, שחלילה לא יהפך אור התורה מסם חיים לעניינים שאינם טובים, וביסוס של לימוד התורה בנגלה והתפתחות בתחום זה.

האווירה הטובה של החסידות מרעננת אותי אבל נראית לי לא מחייבת. אולי לא הבנתי משהו?

המחשבה שהאווירה הטובה של החסידות אינה מחייבת היא טעות חמורה. לא רק שהיא מחייבת, אלא שהיא מחייבת הרבה יותר. ללא ההדגש של מצוות אהבה ויראה, השמחה והדבקות, שהן הנשמה לכל תרי"ג מצוות – נותרות המצוות כמעשה חיצוני, טכני, שהלב והאישיות אינם משתנים ומתרוממים על ידו.

אותן מצוות מדאורייתא, שהן פנימיות כל המצוות, מבקשות מהאדם וגם דורשות ממנו לתת את כל כולו במעשה המצוות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". וכן אומר הפסוק "תנה בני ליבך לי", ואומרים חז"ל "רחמנא ליבא בעי" (ה' רוצה את הלב). בתוך מעשה המצוות רוצה הקדוש ברוך הוא את הלב שלנו. על כן, החסידות בוודאי מחייבת התמסרות עמוקה.

איך מתחילים לעשות התבוננות בדרך חב"ד?

עבודת ההתבוננות, כפי שהיא מוכרת בחסידות חב"ד, נעשתה תמיד מתוך הדרכה אישית ובליווי של דמויות השרויות בכל ליבן ונפשן בלימודי החסידות.

בנוסף, הסביבה והמעטפת שבה חיו החסידים היתה מלאה בלימוד פנימיות התורה בעמקות גדולה ומסירות אין־קץ. ללא המסייעים הללו, לצעוד את הדרך לבד על־פי עצה קצרה בעלון, הינו דבר רחוק ביותר,

לכן היה מקום שלא לענות כלל. ובכל זאת, כל אחד יכול לינוק מאותם "עובדים" גדולים שהיו שקועים בעבודת ההתבוננות. החפץ בכך, יבחר את הנושאים המשמעותיים ביותר בעבודת ה' ובדעת אלוקים מתוך מה שלמד; מעבר להתפעלות מרוממות הדברים, יהגה וידקדק בהם, ישננם, יספוג אותםלתוכו עד שיעשו עצם מעצמו ובשר מבשרו.

ראש הישיבה שלי לא מסכים שנלמד ספרי חסידות. מה לעשות?

ראשית, אני מסופק שראש הישיבה התבטא כך בדיוק, ייתכן והוא לא ממליץ אך גם לא אוסר. אך גם אם הוא ממש מתנגד, הוא המדריך את תלמידיו בעבודת ה', ולכן תלמידים שנמצאים בישיבה אמורים בדרך כלל ללכת על פי הכוונתו. אם הם רואים את עצמם שייכים לעבודת ה' בדרך אחרת, כנראה שהם צריכים למצוא מקום אחר.

נדמה לי שאתה יודע היטב שרבים וטובים סוברים שלימוד החסידות הוא יקר מאוד, שהבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו היו צדיקים, גאוני עולם וקדושי עליון, וגם העולם הליטאי ברובו היום לא אוסר על לימוד חסידות אלא בחלקו היה מעדיף דרכים אחרות.

כל ימי ינקתי מעומק תורתם הקדושה של גדולי החסידות, ואני חושב שלימודה היא מעלה נשגבה שמעוררת את הנשמה לקרבת ה', וממלאת את האדם בחיות גדולה באופן שאין דומה לו.

על מה החגיגה הגדולה של י"ט כסלו? על זה שיהודי יצא מהכלא?

אני חושב שהחגיגה והשמחה העצומה של י"ט כסלו היא על זה שפנימיות התורה התפרצה לקומה של הרחבה והעמקה בסדר גודל חדש. להתרחבות הזאת יש דמות, שהיא פרצה את הדרך, שעל ידה התגלו האורות הגדולים.

בעל התניא, הוא, הספר שלו וכל כתביו האירו את כל האופק של היהדות. ולכן בשעה שתורתו התרחבה כל כך והסבריו העמוקים והדקים השתלשלו גם להגיע לשכל פשוט של כל יהודי ולא נשמרו בשמי שמים, אז כל היהדות הרוויחה אור ענק.

 לכן היום הזה הוא אור שמשפיע לכל עם ישראל, יש בו התעוררות פנימית של הנשמה לדבוק בקדוש ברוך הוא ולקיים את מצוות "דע את אלוקי אביך ועבדהו". כל מי שזוכה לטעום מהטעם של התורות של האדמו"ר הזקן וכל האדמו"רים ממשיכיו יודע עד כמה ההסברות החב"דיות הן מופלאות ועשירות והן מביאות גם לאדם הפשוט טעם של אלוקות ממש