איך ממשיכים הלאה?

מאת: נחמה ביטקובר

נחמה שלום.
קוראים לי תהילה. אני כרגע בהפסקה, כבר חודש וחצי. ההפסקה הזאת דורשת ממני הרבה אומץ להגיד "לא" להצעות…
אבל אני לא רוצה לצאת עכשיו. זה יהיה ממקום פנימי לא טוב. אני מרגישה שאני חייבת עצה ועזרה כדי להצליח להמשיך לחפש ממקום בריא ואמיתי.
לפני חודש וחצי, נפרד ממני בחור שיצאתי איתו חמישה חודשים. הקשר איתו התחיל לאט, אבל בטוח. עם הזמן הפגישות הלכו ותכפו, והקשר נהיה עמוק יותר ויותר. כבר ראיתי את עצמי מתחתנת איתו. ממש ככה. שיתפתי אותו בדברים הכי עמוקים שלי. היו לנו המון חוויות משותפות. התחלנו לדבר על העתיד. הייתי בבית שלו והוא בשלי. הייתי בעננים.
ואז… הוא חתך. היום, כשאני מסתכלת אחורה, ברור לי שהיו סימנים מוקדמים. אבל אז לא ראיתי כלום.
הוא לא הסביר הרבה. רק אמר שיש בינינו פער גדול מדי, שהוא פשוט מרגיש שזה לא זה. בפגישה שבה הוא נפרד ממני, כל כך לא קלטתי מה קורה, שלא שאלתי כלום. אחרי כמה ימים התחילו לצוף המון שאלות – למה באמת הוא נפרד ממני?? מה קרה שם ולא ראיתי??
לא הייתי מסוגלת להתאפק ושלחתי לו הודעה. ביקשתי שיגיד לי את כל האמת.
הוא התקשר, ושוב אמר שפשוט הרגיש שהפער בינינו גדול מדי ושהוא מרגיש שהוא לא מסוגל להתחתן איתי. יצאתי מהקשר הזה עם כל כך הרבה סימני שאלה…
כשהתחלתי לצאת לדייטים, הייתי מתמסרת מיד לקשר. נפתחת, מתרגשת, נפגעת בקלות… כל קשר שהיה לי ונגמר, גם אם אני זאת שחתכתי, שרט בי שריטה. הבחורים שיצאתי איתם המשיכו להסתובב איתי גם אחרי שנפרדנו. הרגשתי שאני צוברת עלי עול כבד של תחושות שליליות על עצמי, שאני משווה כל הזמן, שהקשרים שהיו לי ממשיכים ללכת איתי הלאה…
הבנתי שאני צריכה לעבור תהליך פנימי משמעותי מאוד עם עצמי, כדי שאוכל להיכנס לקשר חדש ממקום ששמח במי שאני. התחזקתי מאוד באמונה שהקב"ה ישלח לי בחור מדהים, שווה ומיוחד. התייעצתי עם מאמנת שעזרה לי להגביר את האמון בעצמי ולהשתחרר מהצלקות שהקשרים הקודמים השאירו בי.
ואז הגיע הקשר האחרון שסיפרתי לך עליו. התקדמתי צעד צעד, במתינות ובסבלנות. הקפדתי לחשוב גם עם השכל ולא ישר להתלהב ולהיסחף. הקשר התקדם ופשוט הרגשתי שזה זה.
וזה נגמר. ופשוט התרסקתי פנימית.
אני מרגישה קושי מאוד גדול להמשיך ולהיפגש כרגע, כי אני פשוט לא רואה איך אני משתחררת מהקשר הזה. איך אני ממשיכה לצאת בלי להשוות אליו כל הזמן? ויותר מזה – איך אני ממשיכה להיפגש מתוך אמון וביטחון בעצמי ובקב"ה? אני אפילו לא יודעת למה הוא נפרד ממני, ותחושת חוסר הוודאות וההשפלה וגם… כן, גם רגשות אשמה ושאלות אינסופיות מה הייתי צריכה לעשות אחרת…
כל הדברים האלה מתערבלים בתוכי, ואני אשמח מאוד לעזרתך – איך להמשיך מפה הלאה?

שלום לך תהילה יקרה,
קודם כל, מה שאת מתארת זו באמת סיטואציה ממש לא פשוטה. ממש. לאף אחת. ההרגשה הזו שאת כל כך משקיעה, וקורה פה משהו שלא תלוי בך ומרסק את החלום…
זה מאוד מאוד טבעי "לסחוב" איתי חוויות מקשרים שנגמרו. רגשות אשמה, תחושות של חוסר אמון בעצמי, חוסר אמון בבחורים, חוסר אמון בטוב שמגיע לי… אלה תחושות מאוד הגיוניות אחרי שאנחנו עוברות עוד פרידה ועוד אחת. הכאב של פרידה מבחור שרציתי, דומה במובן מסוים לכאב של אבדן, כאב על חלום שאבד והתנפץ לרסיסים. והכאב הוא גדול, ורק את יודעת כמה…
אנחנו בני אדם, וב"ה יש לנו לב. הלב הזה שיש בתוכנו יהיה הכלי החשוב ביותר בחיי הנישואין שיהיו לך בע"ה – לאהוב את בעלך בכל נימי נפשך, לאהוב את ילדייך…
גם הרצון להיות אהובה, להרגיש ביטחון, לקבל אישור שאני טובה ושווה ונורמלית – כולם רגשות בריאים ואנושיים.
יש כאלה שמלכתחילה מגיעות לעולם הדייטים ממקום מאוד שמור, נזהר, אפילו מבוצר לעיתים. גם בקיצוניות הזאת יש הרבה סכנה, כי בסופו של דבר כדי לאהוב ושיאהבו אותנו… צריך להיפתח, צריך ליצור קשר וחיבור עמוק בקשר שמחבר בינינו.
אבל הצד השני של זה, זה בדיוק מה שאת מתארת – כל קשר שמסתיים שורט בי שריטה עמוקה, שממשיכה איתי הלאה לקשרים הבאים. אם זה ביחס לעצמי, ביחס לבחורים או ביחס לאלוקים.
אז איך משתחררים מקשרים קודמים ומצליחים להתקדם הלאה?
את חייבת להבין, שהאוצר שאת מחפשת לא נמצא בתוך בית נעול, והמפתח אליו איננו בידי הבחור שאיתו יצאת. האוצר שלך מחכה לך הרבה יותר קרוב ממה שאת חושבת.
נסי לשבת ולחשוב עם עצמך – מה אהבת בקשר הזה? אילו חלקים חדשים בתוכך באו לידי ביטוי?
לאחר התבוננות מעמיקה תגלי, שלא רק את הבחור אהבת בקשר הזה. אהבת גם חלקים מסוימים בתוכך, שהצליחו לבוא לידי ביטוי דווקא איתו.
יכול להיות שבדרך כלל את מאופקת וסגורה, ובקשר הזה הצלחת להשתחרר ולצחוק בחופשיות.
או שהרשית לעצמך להיות נשית – כי הוא היה גבר…
המקומות האלו שהגעת אליהם, הכוחות שגילית ובנית בעצמך, הם רק שלך!!
הקשר איתו גילה צדדים חדשים בתוכך, שבעזרת ה' תחווי שוב.
אולי בדרך קצת שונה, אולי עם אדם אחר – אבל עדיין עם אותה הרגשה נפלאה! ואפילו יותר…
צורת ההסתכלות הזו, נותנת המון חירות פנימית וכוח.
היא מאפשרת לך להתפתח, לצמוח, לגדול, לגלות בעצמך את אותם צדדים מיוחדים – בלי להיות תלויה בהחלטה של אף אחד.
ועוד דבר – טבעי ביותר, שאחרי פרידה כזו כואבת, מעבר לאכזבה, ואולי הבדידות – תרגישי גם קצת (ואולי הרבה) אשמה.
מה עשיתי לא בסדר? איפה הייתה הטעות? הרי ברור שאם הייתי (השלימי את החסר) טובה יותר / חכמה יותר / מיוחדת יותר / יפה יותר / אחר – היינו כבר מזמן עומדים תחת החופה.
חשוב לשאול את השאלות הקשות האלה, ולנסות להתקדם ולהשתפר.
אבל חשוב עוד יותר לשאול אותן ממקום חזק. ממקום של אמונה בעצמי ובמי שברא אותי, בחר בי ואוהב אותי.
ממקום של אהבה שלי את עצמי, וחיבור שלי אל הטוב שבי. ממקום כזה אפשר באמת להתקדם ולשפר.
לפני שאת שואלת את כל השאלות הקשות, תעשי דברים שמחזקים אותך. כי אם נשאל את השאלות הללו ממקום חלש, כל תשובה עלולה להחליש אותנו יותר. ורק כשאת במקום חזק יותר, אפשר לנסות לחשוב:
האם יש משהו בהתנהלות שלך בקשר שהיית רוצה לשנות? יכול להיות שמשהו בתוכך לא נתן לזה לקרות?
אולי תגלי שהקשר נגמר בגלל סיבה אמיתית – פער גדול מדי ביניכם. או סיבה שתלויה רק בבחור ולא קשורה אלייך.
ויכול להיות גם שתגלי שיש לך עוד על מה לעבוד.
לפעמים קשר טוב יכול להיגמר כי יש חלקים אצלנו שמעכבים אותנו מליצור זוגיות טובה, ופרידה כזו היא הזדמנות לברר אותם.
רק את יודעת איזו עבודה נכון לך לעשות, ועם מי נכון לך לעשות אותה.
אולי עם אמא, אולי עם חברה טובה. ויכול להיות שעזרה מקצועית תוכל לעזור גם לך לזהות, למקד, ולסלול דרך חדשה!