מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש

אחד החסידים, יליד פולוצק, צורף זהב ומתקן שעונים, שהעתיק מקום מגורו לעיר וולדימיר – ברוסיה הפנימית – בא אל הוד כ"ק אאזמו"ר מוה"ר שמואל זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, וישאלהו הוד כ"ק אאזמו"ר אם יש לו קביעות ללמוד ברבים.
ויען החסיד שהוא לומד לעצמו שעה בכל יום, ועליו גם להכין עצמו לקריאת התורה, כי מבלעדו אין איש בעיר היודע לקרוא בתורה, ובכל הקהילה ישנם רק שני אנשים היכולים לעבור לפני התיבה ואחד מהם הוא השוחט־ובודק, אבל לקרוא בתורה אינם יכולים.
ויספר אודות היהודים תושבי וולדימיר שאנשים פשוטים המה ובורים גמורים, כי רובם הם מהקנטוניסטים [ילדים יהודיים שנחטפו ממשפחותיהם לחינוך בצבא הצאר למשך 35 שנה] והשאר מאנשי חיל ניקולאי, "ניקאלאיעווסקי סאלדאטן", וכולם מדברים רוסית ומתנהגים כמנהג שכניהם הרוסים, ועל הרוב אינם יודעים גם להתפלל ועונים רק אמן אחרי הש"ץ ובקושי יכולים לברך על התורה.
החסיד: "פרנסתי בפולוצק היתה דחוקה"
וישאלהו הוד כ"ק אאזמו"ר: "ומה מעשיך שם? ולמה נסעת לשם והחלפת את העיר פולוצק – עיר ואם בישראל – לעיר וולדימיר, עיר שוממה מיודעי תורה וממחבבי מצוה?"
ויען החסיד: "הנני עוסק שם במלאכתי, מלאכת צורף כלי כסף וזהב ותיקון שעונים, ובוודאי לבי כואב על אשר החלפתי את עיר מולדתי פולוצק המלאה בני תורה ויראי אלקים, שתי ישיבות והרבה חדרים, הרבה בתי כנסיות שמתפללים בהם מעלות השחר עד חצות הלילה, על העיר וולדימיר השוממה; אבל מה לעשות כי פרנסתי שם היתה דחוקה, לא עלינו, וגם שאלתי אז את פי הוד כ"ק אדמו"ר, והסכים לי ויברכני, ותהלה לא־ל שברכתו נתקיימה ויש לי שם פרנסה בשופי".
הרבי: "לא לשם פרנסה גשמית הביא אותך השי"ת לוולדימיר"
ויאמר לו הוד כ"ק אאזמו"ר – הלשון בדיוק כפי שסיפר החסיד: "אתה טועה, לא לשם פרנסה גשמית הביא אותך השי"ת לוולדימיר. המאמין בה' ובתורתו ובהשגחה פרטית, יכול הוא וחייב להבין שלשם פרנסה גשמית לא יעקור השם יתברך יהודי ומשפחתו מעיר יהודית, ולהעבירו למדבר שממה בין עמי הארץ ובורים. הסיבה לטעותך היא טעות נוספת, שאתה חושב שעבודת פרנסתך היא מה שאתה צורף כסף וזהב ושען, אתה טועה טעות גדולה.
"עבודתו של יהודי היא תורה ועבודה. השם יתברך העביר אותך מפולוצק לוולדימיר, והביאך בין הקנטוניסטים הפשוטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל בהם משהו ביהדות. הבעל שם טוב אמר שהשם יתברך מביא נשמה יהודית לעולם הזה לחיות שבעים־שמונים שנה כדי לעשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות. אותו יהודי הסובר שהשם יתברך מעביר יהודי ממקום למקום בגלל פרנסה הוא מקטני אמנה, הוא בעל חסרון באמונה, שכן בכל מקום נותן השם יתברך לחם לכל בשר, הרי מאי נפקא מינה פולוצק או וולדימיר. בירכתי אותך שתצליח – ברכה עוזרת כאשר עושים; כאשר לא עושים – אין גם בכוח הברכה לעזור".
דברי קודש הקדשים, הוד כ"ק אאזמו"ר, אינם צריכים ביאור והסבר כי מובנים המה באר היטב לכל הקורא אותם, אבל דורשים שימת לב שלא יהיה כקורא בספר איזה סיפור אשר מכיון שסוגרים את הספר הרי הענין יוצא מן הלב, כמאמר "נכנס באחת מאזניו ויוצא בשניה", כי אם ישים אל לבו גם הוא להתבונן על מעמדו ומצבו ולשאול את עצמו: למה הביאני השם יתברך אל המקום הזה? מה מהדברים הטובים בתורה, מצוות ומדות טובות עשיתי במקום הזה? האם מלאתי את חובת שליחותי?
(על פי אגרות קודש חלק ז עמ' כ)