שיחות בין בני זוג צריכות להיות לא רק על ניהול הבית, תוכניות לעתיד וציפיות הדדיות, אלא גם שיחות ודיבורים של אהבה. אמירות אלו מגלות את האהבה והעונג של אחד מהשני, והם חלק מבניית התקשורת והחיבור הנכון שבין בני הזוג. משפטים כמו "אני אוהב/ת אותך", "אני מאושר/ת בקרבתך", "את/ה כל חיי" ודומיהם, הם משפטים שצריכים להיות שגורים בפי בני הזוג במערכת זוגית בריאה ותקינה.
העונג שבקשר
בדיחה ידועה מספרת על אישה שהתלוננה לבעלה: "אתה אף פעם לא אומר לי שאתה אוהב אותי". הבעל הגיב בתמיהה: "אני לא מבין מה את רוצה, כשהתחתנו אמרתי לך שאני אוהב אותך ואם יחול שינוי אודיע לך…".
למרבה הצער, אנשים רבים חושבים ב"ראש" כזה. נראה להם מיותר ואף ילדותי לבטא מילים של רגש ואהבה. לפעמים, מסיבות שונות, אדם מרגיש חסימה לבטא אמירות כאלו. ולעתים אדם חושב, שהדבר נצרך בתחילת הקשר, אבל אחר כך זה כבר מובן מאליו.
למה באמת לא מספיקה האהבה שבלב?
התשובה לכך היא, שהרגש הוא מופשט. כשם שלהבת אש בלי פתילה ושמן תעלם במהרה, כך הרגש שבלב צריך "כלים" כדי לפעול בתוך המציאות. המילים והאותיות הם הכלים, המאפשרים לרגש הקיים בתוך הלב להתעצם, להיחשף ולהתבטא בחיי היומיום. האווירה וההווי הגלוי של המציאות מתהווה מדיבורים. הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בדיבור, וגם אנו מהווים את עולמנו הזוגי בדיבור.
כאשר הבעל והאשה אומרים אחד לשני כמה הם מאושרים בחיים המשותפים, כמה הם מתגעגעים לשיחה ביניהם ולמפגש, כאשר הם מדברים ביניהם על השלמות של בן הזוג, הם מגלים בכך בתוך מציאות חייהם את תחושת העונג והטוב שבקשר, שהיא היסוד הפנימי לחיבור וקירבה.
לאמירות האלו יש ערך רב, גם כאשר הן מתחילות להיאמר על־ידי רק אחד מבני הזוג. בן הזוג השומע אמירות כאלו, מרגיש שנוכחותו גורמת טוב לבן זוגו, וזה מעורר גם אותו ברגשות דומים, "כמים הפנים לפנים".
יש ערך לדיבור חיצוני?
כאשר האהבה קיימת בלב, האותיות והמילים מגלות אותה. אך האם יש ערך לדיבורים של אהבה כאשר אחד מבני הזוג לא חש אותם בליבו?
אדם מופנם עלול להתקשות לבטא רגשות גם בינו לבין עצמו. גם אדם כזה, או מי שנקלע לתקופה בה איננו מרגיש כלום, מסוגל להתגבר על עצמו ולדבר דיבורים של אהבה, על אף תחושת המכאניות. אט אט ייפתח הלב, הדיבור "ימשוך" רגשות כמוסים שנעלמו בין חדרי הלב. "אחרי המעשים והדיבורים – נמשכים הלבבות".
כאשר לקחנו על עצמנו את האתגר לדבר מילים של אהבה, צריך לשים לב לעניין חשוב: אי־אפשר לומר אותם בקרירות ובאדישות. דברי אהבה שייאמרו בטון קר ושקט לא יגיעו אל לב השני. "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" – כדי שדיבורי האהבה יכנסו ללב, הם צריכים לצאת מן הלב בצליל חם, מתלהב ומתרגש. באופן כזה תוך כדי אמירה, גם הרגשות יתגברו.
קדימה לדבר!
במקרים שמתעוררות בעיות בזוגיות, מתברר לרוב שמילים של אהבה וחסד לא נאמרות כלל או שנאמרו רק בעבר. במקומן מוצאים מילים של היפך האהבה, כמו "כמה רע לי איתך", "כמה אתה מצער אותי".
מילים אלו מבטאות מצב לא תקין בזוגיות. כמו שמילים טובות יוצרות חיבור וקשר כך כשמתרגלים לומר מילים שליליות ללא הבחנה, גורמים לניתוק ולהעצמת הקושי בקשר הזוגי.
כשבני הזוג מקפידים – גם במצבים של קושי בקשר – לא לבטא מילים של ריחוק וניתוק, יהיה קל יותר לפתור את הקושי.
לכל אחד מבני הזוג יש את האחריות להתרגל לדבר כמה שיותר מילים מאירות של אהבה, עידוד, שבח ונתינה, שגורמות טוב לבן הזוג ומאפשרות את העצמת הקשר. כדאי שנשאל את עצמנו: כמה מילים טובות אמרנו לאחרונה לבן הזוג?
