סיפור של ארבעה דורות
מספר הרבי הריי"צ (הרבי השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד): "פעם נכנסתי לחדרו של אבי, הרבי הרש"ב כדי לשאול כמה שאלות וללבן כמה קושיות שהיו לי במאמר חסידות. אבי, הרבי הקדוש הרש"ב, הסביר לי בטוב טעם את המאמר, ענה לי על שאלותי וסיים באמירה הזאת: 'ולא המדרש עיקר אלא המעשה עיקר'. 'המדרש' פירושו כאן הוא לימוד תורה בעיון עצום. אבל לא זה העיקר. העיקר הוא המעשה. ואיך מעוררים את כוח המעשה? על ידי התוועדות".
התוועדות היא המעשה של התעוררות טובה ואז, בזמן ההתוועדות, מגיעות לאדם המחשבות הטובות שהקדוש ברוך הוא מצרפן שיבואו למעשה בפועל.
"אספר לך סיפור", אמר הרבי הרש"ב לבנו הריי"צ, "שמסביר את גודל הפלאת המעלה של התוועדות החסידים, את פעולתה ואת נחיצותה. בצעירותי, נכנסתי פעם ליחידות אצל אבי, סבא שלך – הרבי המהר"ש – ושאלתי אותו כמה שאלות בלימוד. הוא הסביר לי את הענין וענה לי על שאלותי. אבל, למרות שהבנתי כל מילה שאמר, ההסבר לא 'נקלט אצלי בהרגש פנימי'. ראה אבי שזה המצב ואמר לי את המילים הבאות: 'אל התענוג האמיתי ביראת שמים ואל ההבנה האמיתית בחסידות מגיעים באמצעותה של ההתוועדות החסידית'.
"ועוד סיפר אז הרבי המהר"ש: 'פעם נכנסתי לחדרו של אבי – הרבי הצמח צדק – וראיתי אותו מתהלך בחדרו הלוך ושוב ועל פני קודשו זיהיתי צער פנימי. המראה הזה הבהיל אותי מאוד.
"ברגע הראשון הייתי כה המום ממראהו של אבי שלא יכולתי להוציא הגה מפי. אולי נגזרו גזירות חדשות וקשות על יהודי רוסיה, חשבתי לעצמי. שוב חושבים לגרש את היהודים מהעיירות הקטנות? ידעתי שהנושאים האלה מעסיקים מאוד את אבי, הרבי.
"לאחר כמה רגעים, נרגעתי קצת ושאלתי את אבי, הרבי הצמח צדק, מה גרם לו לצער שכזה.
"אבי ענה ואמר: 'היום מלאו חמישים שנה מאז ההתוועדות האמיתית האחרונה שלי שהתקיימה בליאדי כשהייתי בן עשרים שנה, בשנת תקס"ט. כי מאז שנהייתי בן עשרים' סיפר הצמח צדק, 'התחילו החסידים להתייחס אלי בכבוד מיוחד, כבוד המוענק לנכדו של האדמו"ר הזקן והם כבר לא יכולים היו להתוועד איתי בצורה פתוחה ואמיתית. לאחר מכן נהייתי חתן של הרבי האמצעי וכבר שלושים שנה שאני בעצמי האדמו"ר. ומאז שקיבלתי עלי את העול של 'רבי של חסידים' – לא טעמתי טעמה של התוועדות חסידים. ובהתבונני כמה טובה בלתי משוערה בגדול הפלאת מעלתה איבדתי במשך אותן חמישים השנים הללו, הנני מצטער על זה צער רב, מעומק פנימיות נקודת לבבי'" ודמעות נשרו מעיני הצמח צדק.

על מה הוא בכה
"תאר לעצמך", אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב, "תאר לעצמך כמה דברים עשה ופעל הצמח צדק במשך אותם חמישים השנים המדוברות. תאר לך כמה חידושי תורה הוא למד וכתב, תאר לך כמה באורים והסברים וחידושים בחסידות היו לו וכמה יהודים הוא החיה במשך שלושים השנים שהוא היה רבי. הוא היה קדוש בן קדוש בן בתו של קדוש. הוא היה גאון וצדיק בן שבעים שנה ועל מה הוא בכה בדמעות שליש מעומק פנימיות לבבו? על זה שאינו יכול להשתתף בהתוועדות חסידית כמו יהודי פשוט"…
(על פי מכתב הרבי הריי"צ בספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 806. המילים המודגשות הם ציטוטים מהמקור)