לגמרי שווה
וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ
איזו מלאכה הייתה מלאכתו של יוסף? מתרגם אונקלוס: "למבדק בכתבי חושבניה", לעיין בחשבונות הוצאות בית פוטיפר, מעשה גזבר. והדבר תמוה, שהרי בזוהר הקדוש מובא שיוסף הצדיק הוא מרכבה לשכינה, ונודע שעניין מרכבה הוא שמופשט מחומר מכול וכול, ואיך יעסוק בענייני החומר – דבר והיפוכו? ובאמת אין כל אדם יכול לשאת הפכים, רק מי שנשמתו מעולם האצילות, שהוא בחינת אלוקות כמו "ויאצל מן הרוח אשר עליו" (במדבר יא כה), או מלשון "אצלו" וסמוך לו. כבעולם האצילות, כולא קמיה כלא חשיב, שאין העולם כולו חשוב כלום וממילא גם אין הגשמיות מפסקת וחוצצת בין המרכבה לרוכב עליה, וייתכן להיות שני הפכים בנושא אחד, המייחדם בשורשם. אך בשאר עולמות, בריאה יצירה ועשייה, אי אפשר לאדם להיות לגמרי שווה, היינו שידבר דיבוריו ויחשוב מחשבותיו ויעסוק בענייניו ועם זה יהיה מרכבה לשכינה. [ע"פ רבי שניאור זלמן מליאדי, מאמרי אדה"ז הקצרים, עמ' יט]
מה החלום שלך?
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם
"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים" (תהלים קכו א). הנה החלום מרכיב שני הפכים כאילו היו לאחדים, כי בשינה שולט כוח המדמה, המצייר לאדם שני הפכים בנושא אחד, כגון ספינה הרצה באוויר, מה שבהקיץ אי אפשר, מפני כוח השכל השולט על כוח המדמה, ורואה בעין שכלו שהם דברים נפרדים ואינם מתאחדים כלל. וכך העניין בגלות ניצוץ אלוקות בנפש האדם, שהוא בבחינת שינה והסתלקות המוחין, ואזי יכול הוא להרכיב שני הפכים, שהגם שמעורר בתפילה את האהבה עד שתחפץ להתפשט מלבושיה ולדבקה בו יתברך, אע"פ כן אחר התפילה חולפת ועוברת האהבה, וטרוד כל היום במשא ומתן, ואינו שם ללבו כי הוא היפוך ההתבוננות שבתפילה.
אך עם כל זה אל ייפול לב אדם עליו לומר שהתעוררותו בתפילה היא דמיונות שווא, שהרי היא כחלום, כי באמת בחינת חלום זה שורשו למעלה ויסודתו בהררי קודש עליון. כי בגלות הוא בבחינת שינה והסתלקות המוחין, ונשמתו מושכת לו חיים מלמעלה, ושם הוא בבחינת עיגולים שאין בהם בחינת מעלה ומטה, רק הכול בהשוואה אחת. ושם כל הדברים המתפרדים למטה מחוברים וכלולים יחד בלי שום פירוד והתחלקות. אך למטה אין בחינה מתגלה אלא ע"י בחינת שינה והסתלקות המוחין. וזה עניין הגלות, שבה נאמר "אלביש שמים קדרות" (ישעיהו נ ג), שהשמים, בחינת עיגולים, מלובשים בבחינת קדרות וחושך. ולעתיד לבוא, בעת הגאולה, כתיב "ולא יכנף עוד מוריך" (שם ל כ), שלא יהא מלובש ומכוסה בכנף ולבוש, כי "עין בעין יראו בשוב ה' ציון (שם יב ח). ואזי נאמר: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", פירוש: שתתגלה מדרגת החלום עד אשר כולם יכירו וידעו וישיגו החיות הנמשך להם בזמן הגלות, שהוא מבחינת החלום, ואזי יאמרו "היינו כחֹלמים".
וזה שכתוב "נֹהֵג כצאן יוסף" (תהלים פ ב), כי בזמן הגלות הנהגת ישראל היא בבחינת יוסף, שהוא מבחינת חלום מעולם העיגולים. ולכן נקרא "בן פורת" (בראשית מט כב), אותיות פותר ותופר, שמחבר כל ההפכים, ולכן היה פותר חלומות. [ע"פ רבי שניאור זלמן מליאדי, תורה אור וישב, כח, ג]
