מטות: לקבל או לקחת

מטות: לקבל או לקחת

בפרשתנו אנו לומדים על פרשיית בני גד ובני ראובן הבאים לבקש ממשה רבינו להישאר בעבר הירדן המזרחי. תגובתו הראשונית של משה ביקורתית, והוא אומר להם: "וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'? כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם… וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'".

הביטוי החוזר על עצמו פעמיים בדבריו הוא – הארץ אשר נתן ה' לנו.

עיקר חטא המרגלים נבע מכך שהם לא הרגישו מספיק לעומק כמה ארץ ישראל היא הארץ אשר ה' נותן לנו, וראו בה עוד פיסת קרקע שאנחנו אמורים לכבוש ולקחת.

כידוע, כנגד תפיסה זו באה מצוות השמיטה, כפי שמלמדים אותנו דברי רבי אבהו (סנהדרין לט): "מאי טעמא דשביעתא? – אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא…".

מטרת מצוות השמיטה היא להעמיק בנו את התחושה שאת הארץ הזו ה' יתברך נותן לנו ושהיא שלו.

כ"ק אדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע עומד על כך בתורותיו ומעמיק מבט בדבר. הרי הלשון בגמרא תמוהה – מדוע הזכיר רב הונא "זרעו שש" ואז הוסיף "והשמיטו שבע"? הרי רק ההשמטה היא זו שמלמדתנו שהארץ של ה' יתברך!

אלא ש"זרעו שש הוא גם כן חלק של השמיטה, רק על ידי 'זרעו שש' אפשר להגיע ל'השמיטו שבע', ככתוב 'שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ'".

לכן דווקא בפרשתנו מדגיש משה את נתינת הארץ על ידי ה' יתברך – לאחר שבני גד ובני ראובן מבקשים "הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן", ובקשתם מתבססת על המקנה הרב שיש להם, דווקא אז צריך להזכיר מי מאכיל את כל המקנה הרב הזה, מי הוא ה"מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".

ממשיך הפני מנחם ואומר "כל הבריאה היא בכדי להכניס קדושה, וזהו ענין שמיטה אצל הר סיני, כי כתבו 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלו־ה', על ידי עבודת ארץ ישראל יודע שה' הוא האלוקים, ובשבע משמיטו כדי שלא ישכח זאת חס וחלילה… וכשיודעים שלי הארץ, אזי אין לגויים שום דעה, אין להם מה להתערב…"

אז אם אנחנו רוצים שסוף־סוף כל מיני גויים יפסיקו להתערב לנו במה יקרה בארץ ישראל, נתחזק כולנו בידיעה שהארץ שלו יתעלה, ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו (רש"י בראשית א).

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן