בס"ד

שבת, 13 אפריל, 2024
הכי עדכני

תשמעו סיפור מכונן:

לאדמו"ר החמישי של חב"ד קראו ר' שלום דוב בער, לאח הגדול שלו קראו ר' זלמן אהרון.

עד כאן?

יום אחד שיחקו שני הילדים בחצר, זלמן אהרון חפר בור והכניס את שלום דב בער לתוכו.

שלום דב בער התחיל לבכות, ואבא שלהם, ר' שמואל, יצא לראות מה קרה.

"הוא יותר צעיר ממני ויותר גבוה ממני, אז חפרתי לו בור כדי שנהיה שווים בגובה".

עכשיו תהיו בפוקוס, משפט המחץ בדרך, זו הייתה התשובה של ר' שמואל:

"ככה לא מתנהגים. אם אתה רוצה להיות גבוה, תיקח כיסא ותעמוד עליו. אם תגביה את עצמך, לא תצטרך להשפיל את אחיך כדי להיות גבוה ממנו".

*

אתם הבנתם את זה?

רק עם המשפט הזה אפשר לחיות כל החיים.

הרי אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי, יותר נכון ג'ונגל, תטרוף או שתיטרף. הדרך למעלה דורשת לדרוך על כמה ראשים, אין מה לעשות, כדי לייצב מעמד חברתי צריך לרמוס כמה שיותר אנשים בדרך.

תחשבו על זה, במקום לעבוד קשה, להתאמץ, להזיע, להשקיע בלהיות טוב במה שאני עושה, מספיק ללכלך על כמה אנשים אצל הבוס ולצאת קינג. אבל למה ללכת רחוק? אפשר להיות בן אדם כל כך טוב שכולם ירצו להיות איתנו בקשר, רק הבעיה שזה לא בא בקלות. כתחליף, אפשר פשוט לצחוק על כמה חברים, להשפיל עוד כמה, וככה לתפוס מקום טוב למעלה.

*

לטובת אלו שלא מצליחים להבין מה הבעיה אני אסביר.

כשאתה דורך על מישהו, בחרת בדרך הקלה, אבל במקביל בחרת בשקר. הרי אתה לא באמת גבוה, להיפך, אתה ממש נמוך, אתה פשוט דואג שכל השאר לא ירימו את הראש.

אם נחשוב על זה עוד שניה נבין שלדרוך על אנשים לא עושה אותם יותר נמוכים באמת, הם רק לא מצליחים להתבטא. שקר לא מחזיק לנצח, דברים בסוף מגיעים למקום שלהם, וברגעים כאלו מסתבר מי באמת גבוה ומי באמת נמוך.

יותר מזה, הרי אנשים לא באמת אוהבים כאלו שדורכים על אחרים, הם פשוט מפחדים מהם ומעדיפים להרגיש בטוחים. עדיף לתפוס את הצד החזק מאשר את הצד הנכון והצודק, מעטים מוכנים ללכת עם האמת אם הם נדרשים לשלם בעבורה מחיר אישי.

והכי חשוב, לחפור בורות לא מקדם אותי לתכלית וגם לא לה'. לעולם הזה ירדנו כדי להתקדם. חופרי בורות למיניהם הם אנשים שיוצרים לעצמם בועה ונתקעים בתוכה, התקדמות אמיתית אין שם.

*

אבל הרי אנחנו לא כאלה, אנחנו משתדלים להיות אחרת.

זה נכון חלקית, בואו נדבר על אחת ההנאות הקטנות ומשמחות של החיים: לשון הרע.

איזה כיף זה לשפד חבר עם הלשון, לא בקטע רע, פשוט בקטע כזה. יושבים החבר'ה ומורידים ראשים אחד אחרי השני. על אחד עקיצה, על השני בדיחה, על השלישי הערה שנונה, על הרביעי סיפור עסיסי.

במילים אחרות, כשאנחנו מדברים לשון הרע כולנו הופכים להיות הבריון מלמעלה. כאילו שאם נפרגן למישהו אחר לא יראו כמה אנחנו שווים, אבל אם ככה בקטנה נוריד אותו, נקבל על הגב שלו כמה נקודות.

*

כל ההסברים האלו טובים לנפש הבהמית, הנפש הא־לוקית פשוט לא צריכה אותם.

יהודי עומד תמיד עם הפנים לה', וממילא תמיד שם את היהודי השני במרכז. לתפוס מקום על חשבון מישהו אחר פשוט לא נמצא בלכסיקון של הנפש הא־לוקית.

אתה לא רוצה להיות נמוך? תתחיל לעבוד ולהשקיע, ובסוף גם תראה פירות.

אין יתרון לבעל הלשון.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן