אחרי מלא סקיצות החלטתי להשאיר את הדף ריק.
איך אפשר להכניס בתוך מילים מוגבלות את כל האהבה שבעולם? איך אפשר בכלל לכתוב על משהו שהוא החמצן שלך, לתמלל את המובן מאליו, להוריד אלי נייר את עומק הקשר?
כתבתי ומחקתי וכתבתי. ובסוף הרגשתי שאני משחק במילים, משאיר אותן ריקות מתוכן. את הלב הדופק לא הצלחתי להוריד אל הדף.
הלוואי והיה לי את הכישרון לתת לכם רק לרגע לטעום את סם החיים. חיים אמיתיים, חיים נצחיים, חיים שיש בהם רק אותו יתברך ויתעלה.
אבל לא מצאתי את המילים.
סליחה.
בסוף אשתי אמרה לי לשלוח בכל זאת את אחת האפשרויות. מה לעשות שהיום המובן מאליו הוא לא מובן מאליו, וצריך לפעמים לדבר גם אותו.
כבר מזמן למדתי שכדאי להקשיב לה, ובכל זאת חשוב לי שתדעו שמה שרשום כאן חיוור ודהוי לעומת מה שהיה ראוי שייכתב.
*
מה אין בה? הכל היא כוללת, מרום מעלה ועד עמקי השאול.
מחיה רבבות נשמות לאין קץ, מרעיפה טל חיים על העוסקים בה.
לא, היא לא הדלק של הכל, היא החיים עצמם, נקודת האמת שמחיה את הכל.
העולם כולו, העולמות כולם, תלויים באות אחת שלה.
הבריאה כולה תלויה ועומדת, מותנית במציאות שלה.
*
התורה קדמה לעולם, לא רק לעולם שלנו, אלא לכל מה שבשם עולם יכונה.
בעצם היא אחד עם ה' יתברך, שעשועי המלך בעצמותו.
מה שאין לו מילים ולא יכולת הבנה, גבוה מכל גבוה.
*
וה' יתברך ברחמיו וברוב חסדיו האין סופיים נתן את כל זה לעמו אהובו, מתנת חינם, כתב כתובה נצחית לעומק הקשר הבלתי תלוי שלנו איתו.
אנא נפשי כתבית יהבית – אני את עצמי כתבתי נתתי.
זה לא בכאילו, לא כמו ולא בערך. זה בדיוק מה שזה, היכולת להיות אחד עם ה'. יחוד נפלא שאין כמוהו ואין כדוגמתו נמצא בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים מכל צד ופינה.
פשוט ככה.
*
גם אני לא הבנתי כלום ממה שכתבתי עד עכשיו. אבל זה בכלל לא משנה. למרות שהשכל לא קולט כלום, בפנים משהו זז לנו, מזיז לנו, תופס אותנו.
והפלא הלא יאמן, שכל הבלתי נתפס הזה יורד עד רמה של ילד בגן, במעון, שלומד על בריאת העולם ואברהם אבינו. ומהצד השני מקיף את כל הסקאלה, ומגיע עד משה רבינו, שגם הוא כל הזמן מוצא בה עוד עומקים. כל אחד בכל מקום שהוא יש לו מקום, שייכות, קשר.
*
תורה מוטלת בקרן זוית, פשוט נמצאת שם, כל מה שצריך זה לעבור ולאסוף אותה. זה יכול להיות לשמונה עשרה שעות של לימוד רצוף מלא בעומק, ויכול להיות שתי דקות בהפסקה למשהו קצר וקליל. ולמרות שיש הבדל באיכות ובכמות, אין שום הבדל במהות. כל מי שיושב ועוסק בתורה, אפילו לרגע אחד, נוגע ברצון העליון בלי שום מחיצה ומתאחד איתו יתברך ויתעלה.
לכו ללמוד תורה!
