זהירות.
זהירות, זה רגיש מאוד.
ברור, אני נזהר ממש.
מצד שני, אי אפשר לא לדבר על זה,
למרות הכל,
ואולי בגלל הכל.
*
טוב ה' לכל.
טוב ה', פשוט טוב ה', טוב אמיתי, טוב שלם.
בלי זה אי אפשר לחיות אפילו שניה.
גם אם אנחנו לא רואים, גם אם אנחנו לא מבינים, דבר אחד ברור לנו למעלה מכל ספק: ה' הוא טוב והוא עושה רק טוב.
*
שבר.
אם ה' הוא כל-כך טוב, איך העולם שהוא ברא כל-כך רע?
אם ה' הוא רע, חלילה, אין שום משברים. ה' הוא רע והעולם רע אז הכל בסדר, הכל פשוט.
אבל אם ה' הוא טוב, איך יש כזה פער בין הבורא לנבראים?
*
ודאות.
כמה אמונה יש בתוך השאלה הזו.
רק השאלה בעצמה מראה כמה אנחנו לא מוכנים לוותר על הנחת המוצא עם כל הקושי שבה.
ה' הוא טוב, וזה לא משתנה גם כשקשה לנו מאוד לראות את זה. ועם כל הקושי אנחנו בוחרים להמשיך להאמין.
*
אומץ.
ככה ה' אוהב אותנו – אמיצים.
לא מפחדים לגעת בנקודות הכי כואבות ורגישות, וגם לא מוותרים במילימטר על האמונה.
לא מפסיקים לברר בירור אחרי בירור את המציאות.
את עצמנו.
יהודים מיוחדים יש לה'.
*
חשיבה.
ככל שמשהו פחות מובן, הוא גבוה יותר או גבוה פחות?
מה שאנחנו מצליחים להבין אלו דברים שנמצאים בתחום ההכרה שלנו, במציאות המוכרת והידועה.
זה לא כל-כך גבוה.
מה שאנחנו לא מבינים אלו דברים שנמצאים מעבר להשגה שלנו, דברים שמתקרבים לה' ומתרחקים מהעולם שלנו.
זה גבוה יותר.
*
היסק.
אם ה' הוא טוב ועושה רק טוב אז כל מה שקורה הוא רק טוב.
אם ככה, אפשר לחלק את העולם לשתי קטגוריות: טוב שאנחנו מבינים שהוא טוב, וטוב שאנחנו לא מבינים שהוא טוב וקוראים לו – 'רע'.
מאתגר.
*
עומק.
אם עושים אחד ועוד אחד יוצאת מסקנה שדורשת התמודדות: הרע הוא טוב גבוה יותר מהטוב.
מלחיץ.
*
הסתייגות.
אז מה? אולי כדאי שהכל יהי' רע? הרי זה הטוב הנפלא ביותר.
בסוף ה' רוצה שיהי' לנו טוב שאנחנו גם רואים שהוא טוב.
הוא גם מלמד אותנו להתפלל על מה שאנחנו לא רואים שהוא טוב ולבקש עליו.
*
יישום.
ובכל זאת כשאנחנו בדרך להישבר, ליפול לעצבות, להתייאש, אנחנו צריכים להחזיק את הפנימיות הזו.
אין רע יורד מלמעלה כלל.
זה רק טוב עמוק וגבוה יותר.
