למטה,

עוד למטה, הרבה למטה.

לא, זה עדיין גבוה מדי,

הכי למטה שאפשר.

*

"אתה בטוח שאתה רוצה כל כך נמוך? כבר לא רואים כלום".

"בטוח בטוח, הכל בסדר, תמשיך לרדת".

"אם לא רואים כלום אז מה הקטע"?

"זה הקטע, שלא רואים".

"לא הבנתי כלום, אם לא רואים אז כל העסק מיותר".

"עכשיו זה לא זמן לשאלות, פשוט תרד עד הסוף, דבר איתי אחר כך".

*

"זהו. כבר לא רואים כלום".

"מעולה".

"מה מעולה? מה מעולה? איזה כיף היה קודם, האופק היה פתוח, ראו כל כך הרבה. עכשיו אנחנו כאן בחושך, לא רואים שום דבר".

"וואי, כמה אתה מדבר. במקום לדבר כל כך הרבה תעזור לי למצוא את השאלטר".

*

"זהו. אין שאלטר, אין קטע, אין תכלית, סתם הגענו לכאן, וגם למעלה אי אפשר לחזור. תזכור את זה, אין מחילה על דברים כאלה. נראה לי שאני מתחיל להתמקם כאן".

"תיזהר. מסוכן כאן ממש, בסוף אתה עלול להתמכר לחושך ולשכוח מאיפה הגענו".

"אין מצב, הלוואי שיכולתי לשכוח. אתה והיציאות שלך".

*

"תקשיב, אחרי שהעיניים מתרגלות לחושך זה דווקא לא כל כך נורא. ממש מעניין כאן, מישהו השקיע בטירוף במקום הזה".

"הנה זה מתחיל, כמה הזהירו אותנו, כמה דיברו איתנו לא להתעסק בשטויות. במקום זה אתה מוכן לעזור לי כאן למצוא את השאלטר"?

"שטויות? שטויות זה השאלטר הלא קיים שלך. וגם אם תמצא אותו האור סתם יכאיב לעיניים, שחרר".

*

"אין על המקום הזה, פשוט תענוג. איך הכל מדויק כאן: האור לא חזק מדי, כל מה שאני צריך נמצא במרחק נגיעה, כאן זה המקום שלי. תודה שהתעקשת להגיע לכאן".

"על איזה אור אתה מדבר? החושך סוגר עלינו מכל הכיוונים. אל תגיד לי שאתה לא זוכר מאיזה אור הגענו, ואת המשימה שקיבלנו".

"אור? הגענו? משימה? אתה לא מחובר אחי, תמיד היינו כאן, נראה לי שקיבלת סיבוב או משהו".

"וואי, זה בדיוק מה שאמרו לנו, מי שמתמכר למקום כאן פשוט שוכח".

*

"כן מר חכם, רוצה להחכים אותי"?

"כן. בתקווה שזה לא מאוחר מדי.

אם תנסה להיזכר תגלה שהגענו ממקום באמת מואר, לא כמו הפיקציה שאתה חי בה. אבל האור שם לא הספיק, הוא לא מיוחד מספיק, הוא לא מצדיק את כל הסיפור. רק כאן, במקום של החושך הזה, אפשר להאיר כמו שאי אפשר להאיר בשום מקום, להפוך את החושך לאור, ורק בשביל המשימה הזו הכל היה שווה. זהו, שלחו אותנו עם זיכרון של אור שאמור לתת לנו זיכרון בתוך כל החושך הזה, ונתנו לנו את ה-משימה.

אבל אתה, במקום לחפש איתי את השאלטר ולהצדיק את הקיום של הכל הכל הכל, מעדיף לשבת רגל על רגל ולהתמסר לחושך, שוכח את המשימה והתכלית, מאבד את עצמך לדעת.

קדימה, תנער את האבק, תיזכר שוב. ודווקא הזיכרון מתוך השכחה יעשה את בדיוק את מה שבאנו לעשות כאן,

להרים את השאלטר".