זה אני?
הדבר הזה שזז שם למעלה,
מצד לצד, מצד לצד,
זה אני?
*
לגלות את עצמי.
עצמי, איזו מילה גדולה, עוצמתית.
מפתיע לגלות שהדבר הזה שם למעלה זז כשאני מזיז אותו, הוא כאילו מחובר אליי, חלק ממני. הנה, עכשיו הצידה, עוד קצת. לצד השני, גם כן זז. עצור קצת באמצע להתבוננות, תנועות עדינות. באמת מעניין, זה קשור לדברים שאני עושה, מוזר.
כנראה שזה אני.
*
זה לא באמת הייתי אני אז, זו הייתה היד שלי.
היום אני יודע את זה, אז לא ידעתי.
מאז הספקתי לגלות גם את הרגליים, אלו שרצות עכשיו ממקום למקום בחדוות הגילוי, לכנות בשם את כל חלקי הפרצוף שלי, מהאוזניים ועד הפה, ולהתלהב מההשתקפות שלי במראה.
אז מי אני? כנראה כל הגוף הזה הוא אני.
*
ל-ב-ד, ל-ב-ד.
באמת אני גדול, באמת אני יכול. אל תנסו לעזור לי כי אז זה לא אני, זה אתם. תנו לי להתמודד, ליפול לקום, לנסות לעשות הכל בעצמי, בלי העזרה שלכם.
אתם מבינים? הגוף שלי זה לא אני, זה בסך הכל הגוף שלי, שלי.
נראה לי שאני זה פשוט לא אתם, הבנתם?
*
חדוות היצירה, הגילוי. סקרנות.
זהו, זה הרבה יותר אני מפשוט לא להיות מישהו אחר, זה אני באמת. לגלות בהתלהבות מה משמח אותי, מה מצער אותי, מה פשוט כיף לי.
כיף, איזו מילה כיפית, מלאת אושר.
הכל כל כך חדש, מיוחד, מלהיב. יש מסביבי עולם שלם שמחכה רק לי.
יופי, אני זו הלמידה את עצמי דרך העולם.
*
התבוננות, היא לא הייתה כאן קודם.
להתלהבות והחדווה הצטרפו יישוב הדעת וחשיבה. מרתק שאת כל המחשבות האלו פספסתי עד עכשיו, הן פשוט עוד לא היו שם. כל שאלות ה'למה' ממש מעניינות. למה? ולמה? ולמה? ולמה? וגם איך? ומה? ומתי? ולאן?
הפעם זו התשובה הנכונה, אני הן המחשבות שלי, התובנות שלי, השאלות שלי.
*
לחשוב על העולם זה נחמד, לחשוב על עצמי זה חזק באמת.
חשיבה פנימית. איך לא עליתי על זה עד היום?
אפשר פשוט לחשוב פנימה, לא החוצה. לחשוב על עצמי בעצמי. בפנים יש עולם שלם, מלא לא פחות מהעולם שבחוץ. מחשבות, רגשות, תחושות, תובנות. הכל נמצא כאן בפנים, צריך רק לגלות את זה.
ברור שזה אני באמת, המחשבות שלי פנימה.
*
רצונות.
בבייסיק זה: לאכול, לישון, להשיג כסף והרבה, להנות.
ברמה גבוהה יותר הרצונות הם: להצליח, שיעריכו אותי, להיות משהו מיוחד, לא להיות סתם.
הרצונות שלי הם האני הכי אני שלי.
*
נו, באמת. עד שהצלחתי לענות על השאלה הקיומית הזו, מאיפה הגיעו עכשיו המחשבות האלו?
במה אני שונה מפרה?
מה זאת אומרת? אני מפותח יותר, רוצה יותר, חושב יותר, מרגיש יותר, סקרן יותר, עושה יותר.
זו לא באמת תשובה טובה. גם פרה היא יותר מזבוב, וקוף יותר מפרה. השאלה היא האם אני אחר באמת, או שבסך הכל אני בהמה מפותחת?
ומה עם כל הדברים הטובים? ביישנות, הרצון לעשות טוב, רחמנות, לפרות אין את זה.
ברור שלא לזה התכוונתי, זה עדיין בתוך העולם, הטבע. השאלה היא אם אני אחר מהטבע או לא. אם בסוף הכל רק טבעי אצלי אז אני לא באמת שונה, והאני שלי הוא בסך הכל אני בהמי.
ואם זה לא אני, אז כל המערכת הזו, שעד עכשיו קראתי לה אני, בעצם מספקת לי אשליה מסוכנת של אני מזויף. רצונות מתעתעים, מחשבות מבלבלות, רגשות לא מווסתים, ומעשים לא נכונים.
אז מי אני?
