- איך התפילות שלך?
לא משהו.
- התמודדות עם נסיונות של הנפש הבהמית?
ככה ככה.
- התבודדות?
התבוד מה?
- שמחה? ריקודים?
מה זה?
- התלהבות?
לא מכיר.
- אוקיי הבנתי. הדיאגנוזה שלי היא: אדישות ואטימות הלב.
*
אתם בטח לא מכירים את הבעיה, זו מחלה נדירה ממש, אבל יש אנשים שהלב שלהם לא מצליח להתעורר.
התסמינים הם: תחושה מוזרה באזור הלב של כבדות, חוסר הנעה בתפילה, קושי במוטיבציה במלחמה עם היצר, בכללי אדישות ואפאטיות.
השם המקצועי של התופעה הקשה הוא: טמטום הלב.
אם אתם מזהים משהו מהתסמינים ממש כדאי ללכת להיבדק, רק ליתר ביטחון.
*
אוי ואבוי. אם אתם חיוביים זה ממש בלאגן, אבל בע"ה אפשר לטפל בזה, יש אנשים שיצאו מזה.
רק תיקחו בחשבון שהתרופה לזה מאוד חזקה וצריך להשתמש בה בעדינות.
*
מי עשה כאן פעם פויקה? (נכון, אני עושה פויקה כל שבוע, נורא מצחיק).
ניסיתם להביא איזה בול עץ ענק ולהדליק אותו?
זה לא טוב? למה?
אה, אם זה גדול מדי זה לא עובד?
אז מה אתם מציעים?
פשששששששששש, יש לכם שכל. כדי שהאש תיתפס כנראה צריך לפרק את העץ לחתיכות.
*
על הלב והמוח שלנו יושב גוש גדול ועכור של בוץ שלא מאפשר לאש של ה' להיתפס, כדי לגלות את האור של הנשמה לפעמים פשוט צריך לפרק את הגוש הזה לגורמים.
איך?
*
במינון הנמוך של התרופה מקדישים זמן לראות את המצב הנמוך שאנחנו נמצאים בו.
בואו נתחיל מהבסיס. הנטיה הטבעית שלנו היא לא להזדהות עם הצד של הקדושה, בבחירה בין התפילה לארוחת בוקר לצערנו ארוחת הבוקר לוקחת בסיבוב. לא זזנו צעד אחד ואנחנו כבר במצב על-הפנים. אפילו הקליפות והלא-טוב יותר טובים מזה, הם לפחות עושים את מה שה' יתברך אמר להם לעשות.
על זה תוסיפו את העובדה המצערת שדי הרבה פעמים מימשנו את האופציה לעבור על רצון ה', ובחוצפה לא נורמלית הרשינו לעצמנו להגיד לה' יתברך שאנחנו פשוט שמים עליו פס. תנסו רגע לשחזר רק את הדברים הממש לא-טובים שעשינו, אפילו זה מספיק כדי להיות מאוד מצער.
אחרי חשיבה די ארוכה אנחנו בהחלט יכולים לצאת שבורים משהו.
*
עד כאן המינון הנמוך של התרופה, במינון הגבוה מוסיפים לזה גם מלל.
אפשר לפנות לנפש הבהמית בצורה ישירה ולהגיד לה:
"מנוולת, מרשעת, משוקצת, מתועבת, לא נמאס לך להפריע לי להרגיש את ה' יתברך? פשוט נמאס ממך, אף אחד לא ביקש ממך להגיע, ובטח לא להפריע, אז את מוזמנת לארוז את עצמך זריז ולצאת לי מהווריד".
*
אם עשיתם את כל השלבים ברצינות יש לקוות שתצליחו לפרק את הבוץ, מה שיאפשר לאור של הנפש האלוקית להתגלות.
זהו, אתם יכולים לחזור להיות יהודים בריאים ושמחים.
*
תזכרו שזו צורת הסתכלות מאוד חד צדדית שממש לא משקפת תמונה מלאה. ברוב מוחלט של המקרים ברור שצריך לראות כמה אנחנו נפלאים ואהובים וכמה ה' יתברך פשוט שמח ומאושר בנו. ולכן לפני השימוש חשוב ממש לקרוא את הוראות השימוש והאזהרות.
הוראות השימוש הן: "להשתמש שימוש מבוקר לפי צורך. מומלץ להשתמש בתרופה בזמן שעצובים בכל מקרה, ובכך לנתב את העצב לדברים מועילים".
אזהרות: "מתופעות הלוואי של התרופה הן: דיכאון וייאוש. אם מופיעות אחת או יותר מהתופעות יש להפסיק את השימוש בתרופה במיידי ולהתייעץ עם הרב שלך.
בכל מקרה אין להשתמש בתרופה בצורה קבועה, אלא רק במצבי קיצון שדורשים התערבות חריגה".
בסוף בסוף צריך לזכור שהמטרה היא בדיוק הפוכה מהדרך,
להיות בשמחה.
