ברוכים הבאים לכל מי שהגיע לסיור, נחכה עוד שתי דקות למאחרים ונצא לדרך.
כפי שאתם רואים, לפניכם נמצאת הכניסה, נא להיזהר בזמן המעבר לא לפגוע בפריטים האוריגינליים שמונחים כאן. אתם אמנם לא תאמינו, אבל יש כאלו שטוענים שעד לפני שלוש-ארבע שנים היה ניתן בחלקים מסוימים לראות כאן רצפה.
או, תציצו כאן ימינה, ממש לתוך החדר, רואים את ערמת קליפות הגרעינים? לא לגעת, בבקשה לא לגעת, מדובר במוצג מיוחד 'הר הקליפות של צורי'. לפני כשמונה שנים ישן כאן צורי שהיה מפצח את הגרעינים על הרצפה. אלו שהגיעו אחריו החליטו לבצע פעולות שימור באתר, מאז מקפידים מאוד לא לטאטא את הערמה הזו.
תסתכלו! כן, כאן מקדימה, אפשר לראות אחד מהפריטים החיים בפנימייה. לא כדאי להתקרב מדי, היום כ"ט בחודש ורק מחר זה יום המקלחת של הילידים. הבגדים שהוא לובש מקוריים לחלוטין ולא עברו כביסה כבר שבועיים וחצי, כולל גרביים.
*
מוכר? חלקית? גם טוב.
החיים בזבל, איזה כיף, איזו שמחה. בשביל מה לנקות, לעבוד קשה, לסדר, הרי בסוף זה מתלכלך שוב. היגיון צרוף.
לא ערכתי מחקר מקיף בנושא, אבל בהחלט ביליתי מספר שנים לא מבוטל בחברת בני נוער, והערכה כללית מאוד גורסת שמדד המוזנחות תואם את מדד הדוסיות. במילים פשוטות, לדוסים יש נטייה להזניח את עצמם כחלק אינטגרלי מעבודת ה'.
הזבל בחדר הוא לכתחילה, הרי זה סתם מקום שמיועד לשינה, אף אחד לא ממש חי שם (אז מאיפה כל הפסולת למען ה'?). מקלחת זה גם בזבוז זמן וגם שייך רק לכאלו שהגיעו לשלב הדייטים. בקיצור, יש כאלה שלקחו ממש ברצינות את הצורך להמליך את ה' גם על הזבל.
*
בואו ניקח את קו המחשבה הזה לנקודת קיצון.
רק תדמיינו את בית המקדש. דם בכל מקום, כוהנים פרועי שיער מתהלכים עם כותנות מלאות בדם וכתמי שומן ובשר, עצמות מושלכות בכל פינה. בקיצור, הפנימיות שלכם קטנות על הג'יפה שם.
תרשו לי להפתיע אתכם. העזרה הייתה מתוקתקת, כשהקריבו את הפסח ניקו את הדם מהרצפה אפילו בשבת, מפני כבודו של הבית. הכוהנים צריכים להסתפר פעם בחודש. כמובן שאין צורך להגיד שבגדי הכוהנים חייבים להיות נקיים.
*
עכשיו תגידו לי: "מה אתה רוצה? זה מקום שיש בו השראת שכינה, ה' נמצא שם, ברור שהוא חייב להיות נקי".
זה בדיוק מה שאני רוצה, גם בחדר שלכם ה' נמצא, וגם הוא צריך להיות מקום ראוי להשראת שכינה. ואם החדר ככה, הגוף שלכם על אחת כמה וכמה. חלק מעבודת ה' קשורה באופן ישיר לסדר וניקיון, כשיהודי הולך ברחוב הוא חלק מלגיון של מלך, וזה צריך להתבטא ברמה הכי בסיסית של מראה מתאים לחייל של המלך.
רוצים את זה ביותר קיצוני? ר' נחמן אומר שהבגדים המלוכלכים של האדם דנים אותו, וזה רק חלק ממה שיש לו להגיד על שמירת הבגדים, יש לנו אחריות עליהם ועל הניקיון שלהם.
ברור שלא מדובר על ניקיון אובססיבי, ולא על משהו קיצוני. אבל עבודת ה' עוברת גם דרך שם.
יותר מזה, מי שהחדר שלו מסודר והוא מקפיד על ניקיון, מסתבר שגם לימוד התורה שלו מתחיל להיות מסודר, וכנראה שהתפילה שלו תהיה טובה יותר.
לעשות מכון ראוי לשבתו יתברך.
