קר, חשוך, לבד.
סופרים כאן את הימים, השעות, הדקות.
אבל בסוף בטוח שיוציאו אותי מכאן,
צריך רק לשרוד עד אז.
*
שבי.
איזו מילה מצמררת.
עד שמחת תורה היא הייתה שייכת להיסטוריה היחסית רחוקה, לא משהו שבאמת רלוונטי לחיים שלנו.
בום!
בבת אחת נכנסנו לסרט הזה. המילה שבויים הפכה להיות המילה החמה של האירוע. ברמה הכי פסיכית שיש – מאות יהודים נמצאים כרגע בעזה בתנאים לא ברורים, בידיים של המפלצות האלה יימח שמם.
והכי מתסכל זו התחושה הנוראית שאין לנו מה לעשות עם זה. מה אדם קטן כמוני יכול לעשות כדי לשחרר אותם?
*
זה השבי השקוף והברור.
השבוי נמצא בידיים של השובה, רחוק מהבית, בלי יכולת פעולה.
זו גלות נוראית, כמו הגלות של עם ישראל מארץ ישראל. אתה הולך מהבית שלך, מהמקום שלך, למקום שלא שייך לך ומייצג את כל מה שהפוך ממה שאתה מייצג. והאסון הגדול הוא אם אתה מחליט שדווקא נחמד שם בגלות 'איט איז וורי נייס היר', ופשוט מתאזרח בכלום והשום דבר שיש שם.
*
מי שלא קרא סיפורי מעשיות שיעצור כאן וירוץ לקרוא.
במעשה הראשון 'מעשה מאבדת בת מלך' בת המלך נלקחת בשבי על ידי הלא טוב. בהתחלה היא יוצאת לשבי הרגיל, אבל אחר כך לוקחים אותה להר של זהב ומבצר של מרגליות.
נשמע אחלה? חכו שתשמעו את זה: אחד מהפירושים מסביר שבת המלך היא השכינה והר של זהב ומבצר של מרגליות הוא בית המקדש.
אז מה הקטע? מה יותר טוב מהשכינה בבית המקדש? למה הלא טוב לוקח אותה לשם, הרי הוא אמור להרחיק אותה משם כמה שהוא יכול?
*
תחזרו שנייה לשמחת תורה.
זוכרים את הרגעים הנוראיים של האנשים שהיו שבויים בתוך הבית שלהם? נו, אז זה לא שבי, אתה בבית.
ברור. אם אתה בבית ואתה לא יכול לצאת או לעשות מה שאתה רוצה כי מישהו השתלט עליך, אתה ממש שבוי.
אתם מבינים? אם בת המלך נמצאת בבית המקדש אבל לא יכולה לצאת החוצה, להאיר את העולם, לגלות לכולם שה' הוא המלך, זה שבי נוראי.
*
ומה עם אלו שחייבו אותם ללכת לשכנים ולאלץ אותם להפסיק את הלחימה?
לא רק שאתה שבוי, השובים מאלצים אותך לעשות דברים שאתה ממש לא מעוניין לעשות, לשרת את המטרות שלהם. אתה משתף פעולה עם הרוע בלי שאתה יכול לעשות משהו עם זה. איזה שבי נוראי.
*
הנפש האלוקית היא בת מלך והנפש הבהמית עלולה להיות מייצגת של הלא טוב.
לפעמים אנחנו בגאולה. הנפש האלוקית היא בעל הבית, היא קובעת מה עושים ומובילה אותנו לבחור בטוב.
לפעמים אנחנו בגלות בחוץ. הולכים לאיבוד לעצמנו בעצמנו, שוכחים מי אנחנו, לא מוצאים את בת המלך.
לפעמים אנחנו בשבי בתוך הבית. הנפש האלוקית לא מצליחה להתבטא, לגלות לנו שה' הוא המלך.
ולפעמים הגלות והשבי כל כך נוראיים שהנפש הבהמית מושכת אותנו לעשות דברים לא טובים, ומאלצת את הנפש האלוקית לשתף פעולה עם הלא טוב.
*
העולם נברא בשבילנו, וכל מעשה שלנו משפיע על כל מה שקורה בעולם.
כשיהודי מוציא את הנפש האלוקית שלו מהשבי הוא גם קצת גואל את השכינה מהגלות שלה, ובסוף גם פועל בעולם יציאה מהשבי, שמשפיעה גם על אחים יהודים יקרים ואהובים שנמצאים בשבי בפועל ממש.
המקום ירחם עליהם ויוציאם, אותם ואת השכינה הקדושה שמצטערת בצערם, מצרה לרווחה, מאפילה לאורה, משעבוד לגאולה.
אמן כן יהי רצון.
