אין לי כח,
אין לי כח,
אין לי כח,
אין לי כח.
*
את השיר מעורר ההשראה הזה לא כתב ר' יהודה הלוי, גם לא ביאליק. כתב אותו בחור בגיל שלכם ממש, אחד שחי מעבר, רואה דברים אחרת, מאמין גדול ביכולות שטמונות בכל אחד, באמת משהו יוצא דופן.
עכשיו רק צריך גיטרה בס בשביל הבומים, תופים עם קצב לא ברור, וגיטרה חשמלית שעושה הרבה רעש.
זהו. הלהיט הבא שהולך לחרוך את הפלייליסט של הרשת כבר כאן.
לזה קוראים בעברית: אמנות.
*
אתם רוצים לנסות להסביר שניה את הקטע הזה?
אם השישיסטים נכנסו לפנימיות של השביעיסטים תוך דקה מתחיל שדה קרב שלא מבייש לוחמי שייטת מנוסים. כולם על כולם, ריצות זריזות, עבודת ידיים חזקה, פרץ של אנרגיה מטורפת. ולא תגידו חמש דקות בשביל הפרוטוקול, אפשר להחזיק ככה שעה רק בקרב עצמו, עוד שעה בתכנון השלבים הבאים, וביצוע שכולל: פריצה משולבת מהחלונות והדלת, השכמה אלימה לישנים ובריחה לחדרים לפני שצוות פנימייה מגיע.
*
בואו נחזור אחורה בזמן, רק שתי דקות לפני שהפכתם למכונות מלחמה. המדריך נכנס לחדר ורואה עטיפה של תפוצ'יפס על הריצפה. בחדר יושבים עשרה תלמידים, הוא עובר אחד אחד ומבקש ממנו להרים את האובייקט, להלן התגובות: 'בדיוק היום נתפס לי הגב בשיעור ספורט', 'יואו, אני מה זה עייף, סליחה', ארבעה 'אין לי כח', עוד ארבעה 'למה אני'?
בסוף המתנדב המסכן מואיל בטובו לקום ממקום כבודו, ללכת צעד קדימה, לכופף את הגב הקדוש שלו, לשלוח את היד קדימה, להרים את העטיפה המסכנה, לבצע תמרון מורכב של חצי סיבוב במקום לכיוון הפח. זהו, אפשר לחזור חזרה לתנוחה היעילה ומלאת ההשראה של רביצה במיטה.
שתי דקות אחר כך תפוסי הגב, העייפים, חסרי הכח והמוטיבציה הופכים ליחידת עילית מלאת אנרגיה.
*
ככה אנחנו. אוהבים מאוד לזוז כשזה כיף ומשתלם, מאוד לא אוהבים לזוז כשזה 'סתם'.
בתוך קטגוריית ה'סתם' נמצאים כל הפריטים השוליים והזניחים של החיים, אלו שלא באמת חשובים לחיים טובים, יעילים ומלאי משמעות: תפילה, לימוד תורה, לימודים, סידור הבית/החדר, עזרה להורים או לכל אדם אחר שלא משלם על העזרה ועוד פריטים חסרי תועלת שכאלה.
*
שלא נבין לא נכון. ברור שטוב לדעת גמרא, לא טוב להשקיע בלמידה. טוב שהחדר מסודר, לא טוב לסדר אותו. טוב שיש אנשים שעוזרים לאנשים אחרים, זה לא צריך להיות דווקא אני.
במילים אחרות – הוד מעלתי ירום הודי יואיל לשאת חסד לעבדיי הנרצעים ויתיר להם להיכנס פעם בשבוע להיכל המלכותי על מנת לסדר ולשטוף אותו, אך חלילה לא יעלה על הדעת שהוד מעלתי ינקוף אצבע לעבודה בזויה ופחותה שכזו. הוד מעלתי עסוק בדברים חשובים הרבה יותר.
*
ברור שמשיח זה טוב, חיוני, נצרך ומשמעותי. שמישהו יביא אותו סוף סוף, דחוף!
בוקר טוב לעצלנים!
כדאי שתתאפסו על עצמכם זריז, ה' יתברך לא עובד אצלכם, וגם הצדיקים לא. אתם רוצים משיח? הוא חשוב לכם? תתחילו להזיז את עצמכם לאנשהו.
המשיח תלוי בנו ובעבודה שלנו כאן בעולם הזה: המצוות שלנו, התורה שלנו, התפילה שלנו, כל אלה מקדמי משיח. הנחת תפילין? עור של בהמה הופך ממש עכשיו בטל לאור האין-סופי של ה'. נטלת לולב? ענפים מהגינה בטלים עכשיו לאור ה'. למדת תורה? התפללת? אותו הדבר.
לא רק החפצים בטלים לאור ה', גם הכח של הנפש הבהמית שלך שהיה שותף באירוע בטל לאור ה'.
זה בדיוק מה שאמור לקרות בגאולה, כל המציאות אמורה לצעוק: 'ה' הוא המלך'!
אתם יכולים לראות את זה ככה: כשאתה עושה מצווה אתה בעצם כבר קצת מביא משיח וקצת חי גאולה.
אתם יכולים לשכב במיטה, להגיד אין לי כח, ולגרום למשיח לחכות עוד. אבל תזכרו שאלפיים שנות גלות מחכות רק לכם, ואף אחד לא מתכוון ולא יכול לעשות בשבילכם את העבודה.
אולי הגיע הזמן לצאת סוף סוף מאזור הנוחות ולהתחיל לעשות משהו יעיל כמו –
להביא משיח.
