מה המשפט החשוב ביותר שאנו כהורים יכולים לומר לילדינו? מהן המילים שיכולות לשנות מסלול חיים אם נחזור ונשמיע אותן לתלמידינו, לסובבים אותנו, לקרובים שלנו וליקרים לנו?
לפני זמן לא רב השתתפנו – בעלי ואני – בחתונה של זוג שגדל בקהילה שבה זכינו להיות הרב והרבנית, כשלוחי הרבי מלובביץ'. בעלי התבקש להיות הרב מסדר הקידושין בחתונה. בגלל המלחמה שעדיין מתנהלת באוקראינה, עזבו רוב המשפחות שומרות המצוות את המדינה והחתונה נערכה בירושלים. בחתונה השמחה והמרגשת הזאת קיבלתי באורח לא צפוי מענה לשאלות הללו.
החתן, שמעון, בחור מרשים, משכיל ויפה תואר, בוגר מוסדות החינוך שזכינו לייסד ולנהל, התרפק בהתרגשות על בעלי שזמן רב לא ראהו, וחלק איתנו תובנה שסיפקה לי את התשובה:
דונייצק, אוקראינה, שנת תשס"ח (2008). שמעון, נער בן 12, נולד למשפחת מצוקה בעיירה קטנה ונחשלת, ובשנותיו הראשונות גדל בתנאי עוני מחריד. כילד צעיר הגיע ל"בית החם לילדים", אחד מן המוסדות שזכינו לייסד בעיר דונייצק. שמעון היה ילד כישרוני מאוד, ואף על פי כן הדרך שלו להשתלבות בחיים נורמטיביים, בפנימייה, בבית הספר ובחברה, לא הייתה קלה. הוא היה ה־"trouble maker" הבלתי מעורער של המוסד החינוכי.
כיום, בגיל 28, שמעון הוא אדם מצליח ברוך ה'. הוא סיים את לימודיו בטכניון בהצלחה רבה, עובד בתפקיד מבטיח בחברת הייטק ומתפרנס בכבוד.
איך התרחש המהפך בחייו? מה יכול לשנות מסלול חיים של ילד עם רקע לא פשוט ובעיות התנהגות לכיוון ההפוך – למסלול של לימודים, התמדה והצלחה?
"הרב", אמר שמעון לבעלי, "הכול התרחש בזכותך, אתה נוכח בכל יום בחיים שלי. בשנת 2008, כאשר שוב חוללתי תעלול רציני בבית הספר, ההנהלה חרצה את גורלי לסלק אותי מבית הספר משום ש'אין מה לעשות איתי'. נקראתי אז למשרד הרב. כל כך פחדתי. אני, נער בן 12, הולך להינזף אישית על ידי רב הקהילה. נכנסתי למשרדך והצעת לי לשבת, הישרת אליי מבט ואמרת: 'שמעון, אילו ידעת איזה פוטנציאל טמון בך! אילו ידעת אילו מתנות קיבלת מבורא עולם! אתה נהדר! אתה יכול להיות המצטיין בכל תחום, בכל זמן ובכל מצב! אין משימה שתהיה גדולה על מידותיך… אני לא אתן שיוציאו אותך מבית הספר, אבל אתה, שמעון, תבטיח שאתה מתחיל להכיר, לנצל ולמצות את הכוחות שבך ואת הפוטנציאל העצום הגלום בך!'"
שמעון חיבק את הרב ואמר: "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על 'פוטנציאל שגלום בי'… בי? חשבתי, מה יש בי? כלום וכלום, הרי 'אין מה לעשות איתי', בזה האמנתי מאוד. פוטנציאל שגלום בי היה בשבילי כמו משפט בסינית עתיקה. אבל המילים שלך חדרו. תהליך השינוי שלי היה ארוך ולא קל, אבל בכל רגע מאתגר לאורך כל השנים, מאז ועד היום, אני אומר לעצמי: הרב אמר שאני פוטנציאל, הרב אמר שבורא עולם העניק לי הרבה מתנות, אז קדימה! כך צלחתי את הלימודים בבית הספר ובטכניון ואת אתגרי החיים, ובעזרת ה' עם המשפט הזה אמשיך ואתקדם".
התרגשנו מאוד, בעלי ואני וחברי הקהילה שעמדו והקשיבו למונולוג המרגש הזה. ואז הבנתי: אלה המשפטים החשובים שילדינו צריכים לשמוע בכל יום. אלה מילים שיכולות לשנות מסלול חיים. עלינו לשנן אותן לעצמנו, לילדינו, לתלמידינו ולכל הסובבים אותנו במשפחה ובקהילה.
אילו ידעתם
כתב הרבי מלובביץ' באחד ממכתביו:
ההתחלה של הבוקר של יהודי היא, שכאשר הוא קם משנתו הוא אומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". היינו שהוא מכיר בכך שהשם יתברך הוא בעל הבית ומושל על העולם בחמלה רבה. כלומר, דרישותיו של השם יתברך מאדם (בכלל) ויהודי בפרט, הרי הוא – ברוך הוא – דורש רק מה שיכולים לעשות. ליתר דיוק, מה שנדרש מיהודי, בוודאי באפשרותו לבצע בזמן המתאים.
הקב"ה מחזיר לנו את הנשמה בכל בוקר, ובחמלתו הרבה נותן לנו את הכוחות למלא את התפקיד שמצפה לנו כאן בעולם.
אחת המשמעויות של הביטוי "רבה אמונתך" היא שהעובדה שהקב"ה מחזיר לאדם את נשמתו בכל בוקר מעידה על גודל אמונתו של הקדוש ברוך הוא בנו. "רבה אמונתך" – בנו! וכמאמר חז"ל: "אֵ־ל אמונה, שהאמין בעולם ובראוֹ". השם מאמין בעולם, בטוב הגלום ביקום בכלל ובכל אדם בפרט.
כשאנו פוקחים את העיניים בבוקר, אנו מכירים בעובדה שבורא העולם השיב לנו את נשמתנו. בלילה הנשמה עלתה למרומים כדי לשאוב כוחות חדשים, וכעת היא שבה חדשה ורעננה לקראת משימת היום הבא. אם לתרגם את האמור למילים פשוטות, הקב"ה מביע בנו אמון, נותן לנו כוחות ואומר לנו: אילו ידעתם איזה פוטנציאל טמון בכם! אילו ידעתם אילו מתנות קיבלתם מבורא עולם! אתם נהדרים! אתם יכולים להיות המצטיינים בכל תחום, בכל זמן ובכל מצב! רק תבטיחו שאתם מכירים בזה, ותעשו הכול שהיום לא ילך לאיבוד. תעשו הכול כדי לנצל ולמצות את הכוחות שיש בכם, את הפוטנציאל העצום הגלום בכם!
בשבילי, זו התפילה החשובה ביותר, בסיס הכוח לכל היום מדי יום: "מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".
