בתפילת "אלוקיי נשמה" אני חוזרת ומודה לקב"ה על החזרת הנשמה לגוף.
אנחנו בנויים מגוף ונשמה שנפח בנו ה'. הגוף הוא החלק הגשמי, והנשמה היא ממש חלק מה' יתברך, חלק אלוקה ממעל ממש.
כלומר, יש בנו חלק פנימי טהור, שרוצה מטבעו לקיים את רצון ה' בפשטות! אז למה לא? כי הגוף והנפש הבהמית – כלומר הכלי שניתן לי שבאמצעותו אני יכולה לקיים את המצוות – לא תמיד בעניין. לא בא לי…
"ובאמצעות החטאים יורדים הגוף והנפש הבהמית אל מקום הטומאה", אבל – אומר הרבי – נשמתו של היהודי היא בבחינת "בת כהן", מעל למקום המיתה והטומאה, "כי גם בשעת החטא היתה באומנה איתו יתברך".
כלומר, גם אם אני חוטאת בגוף – הנשמה שלי נשארת טהורה בדיוק כפי שקיבלתי אותה היום בבוקר, ואתמול בבוקר, וכשבאתי לעולם. ומוסיף הרבי ואומר: גם הגוף היהודי הוא מציאות נצחית – "מעשה ידיי להתפאר".
אז איך אנחנו מתקנים בדור הזה?
"בדורנו זה ניתן הכוח והיכולת לתקן את הבלתי רצוי באופן שאינו כרוך בצער ובדאגה (כלומר, בתעניות ובסיגופים), אלא דווקא מתוך שמחה וטוב לבב".
(שיחת שבת פרשת משפטים תשכ"ו)
יהודה בכר הי"ד נרצח במסיבה ברעים ב־7.10. נתקלתי בסרטון שלו שבו הוא שר בדבקות "נשמה שנתת בי טהורה היא". כשהוא שר, ראיתי את הנשמה הטהורה שבתוכו מתגעגעת לה'. הוא שר בכיסופים, בהתענגות, בערגה.
אומנם מבחוץ הוא נראה אדם לא 'דתי', וזה כביכול מפתיע שהוא כל כך בעניין. אבל האמת היא שבדור שלנו אין דתי ולא דתי, יש יהודי. והנשמה היהודית בוקעת במלוא הדרה, במלוא כיסופיה, במלוא טבעה הטהור, גם במקומות לא צפויים.
יש יהודים שצועקים "רק רוח", ויש שצועקים "רק גוף ונפש". החיות של האדם היא בתנועה. בקטנות ובגדלות ובדרך משם לפה ומפה לשם. אבל איפה את?! תחליטי! תביעי עמדה, תכתבי פוסט חוצב להבות. כי אם לא חסמת את איילון בגופך למען הדעה שלך, אין לך ישות ואין לך קיום, והכי גרוע – אין לך דעה. ומי הוא אדם בלי דעה בימינו? לא יודעת. לפעמים אני מרשה לעצמי לא לקבל עמדה נוקשה ולהיות בדרך, להיות בחוסר ידיעה, בכמיהה, ברצוא ובשוב, מפה לשם ומשם לפה.
באחד הראיונות שלי אמרתי למראיינת שאני מרגישה לא פה ולא פה, בין־מגזרית או על־מגזרית או אי־מגזרית או אנטי־מגזרית. היא אמרה לי בצדקנות: "אין דבר כזה. אברהם העברי היה מהעבר האחד כשכולם היו מהעבר השני. את צריכה לבחור! אם את בוחרת בדרך ה' – את חותכת הכול. את מהעבר האחד, הם מהעבר השני!"
בהתחלה נבהלתי, כי אני בחרתי אבל לא עברתי. מה זה אומר עליי? "אבל אברהם עבר לעבר השני כי סביבו היו כולם עובדי אלילים", אמר גיא, בעלי, אחרי ששפכתי את ליבי בדאגה מה יהיה עליי ועל ילדיי, "את מוקפת יהודים!" יהודים עם נשמה אלוקית. טהורה.
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא, אַתָּה בְּרָאתָהּ כו'…
"טְהוֹרָה הִיא" – הוּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לְטֹהַר" שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהִירוּת הָאוֹר.
וְכָךְ שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה נִמְשְׁכָה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ מְאוֹד.
וְהוּא גַּם כֵּן מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ", שֶׁבְּחִינַת 'אַיִן' הוּא שֶׁמִּתְאַחֵד עִם אֱלוֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית , שֶׁאֵינוֹ יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּלָל.
('תורה אור' פרשת משפטים)
נשמה שנתת בי, טהורה היא.
שנזכור את השורש שלה, חלק בלתי נפרד מהקב"ה.
שנזכה לתת לה מקום, להקשיב לה, לשים לב אליה.
היא מחכה לנו, אבל לא כמו שאישה בחופשת לידה מחכה לבעלה, וכשהוא פותח את הדלת נופל עליו תינוק עוד לפני שהניח את התיק… היא ממש מחכה מכונסת בפינה, וכשאנחנו פותחים לה את הדלת היא מחייכת במאור פנים חיוך מאוזן לאוזן, חיוך כזה עם העיניים: "אווו, הגעת! חיכיתי לך".
