על מנת להשיב כהלכה
על השאלה הזאת יש צורך
בספר, אולי בכמה, אבל ניתן
לתת לפחות כמה כיוונים
כלליים:
להפסיק֑ להישען על
אחרים. עד עכשיו אולי
תפסת את הסוגיה של עבודת
ה' כבעיה של אחרים – ההורים, המדריך בתנועת
הנוער, הרב בישיבה. עכשיו הגיע הזמן להתבגר
ולהבין שזה עניין שלך. אם לא תיקח אחריות,
אף אחד לא ינסה לשכנע ו"לחזק" אותך, כדברי
הלל: "אם אין אני לי – מי לי".
לפגוש את ריבונו של עולם בחיי החול
והשגרה. אין מה לעשות, בגיל הזה רוב שעותיך
יוקדשו ללימוד מקצוע, השתלבות בשוק העבודה
וניהול חיי משפחה. אם לא תתרגל לפגוש את
ה' במעגלי החיים הללו, אמונתך תיחלש. זכור
שהשנים שהקדשת לעולם הקודש נועדו לבנות
בך את היכולת לעבוד את ה' גם בעולם החול.
להשלים עם זה שיש דברים שלעולם לא
תבין. בגילאים מוקדמים יותר היית בטוח שעל
כל שאלה יש תשובה חד משמעית וברורה.
עכשיו הזמן להבין שכשם שהבורא הוא גדול, כך
גם בריאתו. הפלא הוא לא שאיננו מבינים הכול,
אלא שבתוך כל הגודל הזה זכינו להבין משהו.
להשתייך לקהילה. מה שהחזיק את העם היהודי
עם הראש מעל למים במשך אלפיים שנות גלות
היה חיי הקהילה לכל גווניהם. זכינו לשוב
לארצנו, אבל עדיין חשוב להשתייך לחבורה
שנותנת לעבודת ה' את המקום הראוי לה.
ללמוד את סוד האש הנמוכה. אולי הטעות
הנפוצה ביותר של גברים במטבח היא הניסיון
לקצר את זמן הבישול באמצעות הגברת עוצמת
האש. מה שבונה אותנו באמת זו דווקא האש
הנמוכה, הנגיעות הקטנות אך הקבועות של
תפילה זכה, אמונה טהורה והכרת הטוב להשי"ת,
לבני משפחתך ולחבריך. במקום להתאכזב מכך
שכבר אינך זוכה ל"אורות גבוהים", למד להפיק
סיפוק ועידוד מן האורות הקטנים הפזורים לכל
אורך הדרך.