בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני
אם הכל צפוי, איך הרשות נתונה?
אין תירוץ
// הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת כרם ביבנה

בפיוט "יגדל", המיוסד על י"ג העיקרים של הרמב"ם, אנו אומרים: "צופה ויודע סתרינו" – גם במחשבה. "מביט לסוף דבר בקדמותו" – שיודע כבר בתחילת המעשה. ואף על פי כן "גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו", כי הוא אחראי למעשיו.
השאלה היא כפי שמנסח אותה הרמב"ם: "אם ידע שהוא צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק. ואם תאמר שידע שיהיה צדיק, ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו".
בשאלה זו דנו גדולי הראשונים והאחרונים והצעות רבות הוצעו ליישוב שאלה חמורה זו. במסגרת זו נזכיר רק אחד מההסברים. אין מעשינו תוצאה של ידיעתו, אלא להפך. ידיעתו היא תוצאה של מעשי האדם. כלומר, ריבונו של עולם נתן לאדם אפשרות של בחירה חופשית, ואינו מתערב כלל בשיקול דעתו, אלא שהוא יודע מראש מה תהיה תוצאת הבחירה. לצורך כך, אמרו הפרשנים, האריך הרמב"ם להפנים בנו שאין ידיעת הבורא כידיעתנו, ושההווה והעתיד חד. אם כן, הכרעתו של האדם בעתיד פרושה לפניו כבר עתה, כמי שצופה על פני המציאות בהווה. והעניין, שריבונו של עולם יודע את כל התלבטויות האדם ומה יהיו החלטותיו הסופיות, בדומה לפעולת המחשב היודע לחשב מראש את כל האפשרויות האין סופיות, ועל פי זה לקבוע כבר עתה את התוצאה.
לכן כתוב "הכל צפוי", ולא "צופה הכל", שאז היה משתמע שצופה כבר עתה את העתיד. לעומת זאת "הכל צפוי" משמע שהכל פרוש לפניו כבר עתה, ורואה הכל בראייה אחת.
אך לאחר כל ההסברים יש לאמץ את דברי בעל ה'אור שמח' בהלכות תשובה, שאחרי אריכות דברים בנושא כתב "סוף דבר, אין לך תירוץ על השאלה העמוקה, וכבר משלו משלים, כמו שנים שמתכסים בשמלה אחת אשר אינה מחזקת לכסות רק אחד, וכאשר ימשוך ויתכסה זה, יתגלה זה. ככה קצר מצע השכל לקבץ בידיעתו הידיעה עם הבחירה, וכאשר יחזיק האחד תתנגד השנית... ואין זה קוצר השגתינו, והיא תפארתנו כאשר אמר החכם 'תכלית הידיעה שלא אדעך'... אך נדע ברור, כי הידיעה אינה מכרחת, והאדם בחירי".

בחירה בין סוגי בחירות
// הרב מאיר גואטה, ראש בית המדרש לבוגרי צבא, בית שמש

גדולי ישראל עמלו רבות להסביר את הסוגיה, והכיוון הכללי של דבריהם הוא שידיעת ה' שונה מידיעתנו ולכן לא משפיעה כלל על הבחירה.
מרן הרב קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה רפג) נותן כיוון חדש לדברי רבי עקיבא אלו. הרב מסביר שישנם שני סוגי בחירות לאדם: הראשון הוא הבחירה החופשית שנרמזת במילים "הרשות נתונה", שאמנם היא חופשית מכל השפעה אלוקית אבל היא מושפעת מאוד מתאוות ויצרים רעים, עד שלפעמים נראה שמרוב משיכה לעניינים הגשמיים ולתאוות העולם הזה קצת איבדנו את החופש לבחור בטוב וברוחני.
כדי לאזן ו'לתת קונטרה' לתאוות, ברא הקדוש ברוך הוא באדם כוח בחירה נוסף שהרב קורא לו "הבחירה החבויה" או "הבחירה הצפויה", והוא רמוז בדברי רבי עקיבא במילים "הכל צפוי". כוח בחירה זה נובע מהנשמה הטהורה שבאדם שהיא חלק אלו־ה ממעל ולכן טבעה לבחור בטוב ובישר לפני ה', וכדברי הגמרא במסכת קידושין: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר: 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו', ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, שנאמר 'א־להים לא יעזבנו בידו'".
בזכות כוח הבחירה הזה יש אפשרות ל'קרב הוגן' אל מול התאוות. על ידו עוזר הקדוש ברוך הוא לאדם להגיע אל הטוב, כי זו תכלית הבריאה, כמו שאמר רבי עקיבא בהמשך המשנה "ובטוב העולם נידון". הקדוש ברוך הוא רוצה בהצלחת האדם ובבחירתו בטוב. וכן בתנא דבי אליהו: "ברוך המקום ברוך הוא שמכיר בראש מה שיהיה בסוף, ומגיד מראשית אחרית, מקדם אשר נעשה, ויודע מה שנעשה ומה שעתיד להיעשות, וצופה לטובה ואינו צופה לרעה".
"הכל צפוי" הוא חלק מהותי מהבחירה החופשית האמיתית של האדם, כי הוא נותן לנו את היכולת להיות בני חורין מלהתמכר לבחירה החופשית מהסוג השלילי - חופש מקדושה ולא מתאוות, ולהפוך ל"עבד ה' הוא לבדו חופשי".

רק אנחנו