גיא נולד לפני 39 שנים בעיר רמת גן, וגדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות. כשגדל, התחיל גיא לשחק כדורגל מקצועי, ובעמל גדול של אימונים ללא הפסקה הצליח והגיע למקומות גבוהים וראה ברכה בעמלו. אחרי מספר שנים בהן שיחק בקבוצות בארץ, עבר גיא לשחק במכללות בארה"ב ושם התחיל להתעניין ביהדות.
בשלב כלשהו החליט גיא שהוא עוזב הכל וחוזר לארץ כדי ללמוד תורה. הוא נחת בארץ, ומיד התחיל ללמוד במכון מאיר. גיא ממש נדלק והתאהב בתורה, כמו שאמר לי חבר שלו שהיה איתו בחו"ל: "גיא זכה לחזור בתשובה מאהבה". הלב שלו היה בוער לקב"ה, לתורה ולמצוות, ועם כל הקושי שהיה כרוך בכך עמל ללא הפסקה. בענווה גדולה הוא למד ממש כנער מתחיל, והלך וצמח ביראת השמיים שלו.
אחרי זמן לא רב החליט גיא שהוא רוצה בית של קדושה, וזכה להכיר את אשתו, רעות. הם בנו את ביתם, ונולדו להם שלוש בנות מתוקות. גיא המשיך ללמוד במכון מאיר ובעוד כולל, וגם הספיק ללמוד קרוב לשנה בישיבת הר המור. בגלל הצורך בפרנסת המשפחה יצא גיא לעבוד, דבר שהיסב לו צער גדול על שנאלץ לעזוב את בית המדרש. בשל כך, את כל הלו"ז שלו היה בונה בצורה כזאת שתאפשר לו כמה שיותר ללמוד תורה. בכל תחילת שנה, כשמנהל התיכון היה בונה לו מערכת, הוא היה מנסה לגרד עוד שעה שתהיה פנויה לעוד חברותא או זמן ללימוד דף היומי. הלב שלו פשוט בער לתורה.
גם התפילות שלו היו דבר מיוחד במינו, מלוות בתמימות וטהרה שרק מי שראה אותו יכול לתאר, וכך גם אהבת המצוות שהייתה לו. בחג סוכות האחרון, כשיצא לכמה ימים הביתה, גיא התעקש לבנות סוכה מפוארת אפילו אם היא תשמש ליום אחד בלבד. הוא נסע לקנות את ארבעת המינים הכי יקרים ומהודרים, והכל מתוך שמחה עצומה.
פריחה בלחימה
בשנה האחרונה גיא היה במשך חודשים רבים במילואים בגבול הצפון. התפקיד הרשמי שלו היה רכז דת ומסורת ועוזר לרב הגדוד, אבל גיא פרח שם והוציא את כל כוחותיו אל הפועל. החברים מהצבא מספרים שבכל רגע שלא הייתה פעילות, גיא היה יושב בפינה שלו ליד השולחן והספרים, כשלצידם פינוקים ושתיה, כשהוא לומד ומלמד אחרים. כולם עברו אצלו לחברותא, לשמוע איזה דבר תורה או סתם לקבל חיזוק באמונה וביטחון בקב"ה והרמת המורל.
לא יאומן כמה השפעה הייתה לו בתפקיד הכל כך חשוב הזה. כל החיילים היו אומרים שבלי גיא שמלווה אותם מקדימה, הם לא מרגישים בטוחים לצאת אל הקרב. כולם העידו שגיא היה לוחם, והתעקש לבצע את כל המשימות כמו שאר החיילים.
בשבת בראשית, ממש כמה שעות לפני היציאה שלהם מלבנון, בעיירה עייתרון, גיא נקרא לקחת חלק במשימה ולהיכנס יחד עם הכוחות לטהר בית מסוים ולאסוף אמל"ח. בבית היו שני מחבלים והלוחמים ניהלו איתם קרב גבורה שבסופו הם חוסלו, אבל לצערנו היו לכוחותינו נפגעים רבים. גיא נפצע קשה מאוד ובמשך שבועיים נלחם על חייו, שבועיים שבהם כל עם ישראל עמד לצד המשפחה וקרע שערי שמיים בתפילה ותורה. בערב שבת פרשת לך לך השיב גיא את נשמתו לבוראו.
לעמול בהתמדה
אנחנו נמצאים כבר למעלה משנה במלחמת 'שמחת תורה', וגיא היה כל כולו שמחת תורה: מלא בתורה, דבק בתורה – והכל מתוך שמחה עצומה. הקומה ההולכת ונחשפת בעם היקר שלנו, שגיא היה שותף מלא 'לפעול עם א־ל' בהופעה שלה, זו קומת הקודש בעם קודש שנותנת ערך ומשמעות לכל קיומנו פה בארץ ומשיבה אותנו לטבע האמיתי של חיינו.
הדבר המאפיין ביותר את גיא, הוא היותו לוחם. יש סוג אנשים שנולדים מלאי כישרונות, אבל גיא היה הביטוי החזק ביותר לאיש עמל. כל מה שהיה לו, הגיע מתוך עמל והשקעה בהתמדה וחריצות שאין לתאר. כך זה היה בעולם החול, בכדורגל, ועוד יותר מכך בעולם הקודש, בעמל של תורה, עמל של תיקון המידות, ועמל של תשובה ומצוות.
גיא זכה לא רק למות כלוחם שמוסר נפשו למען עם ישראל, אלא עוד יותר מכך - לחיות כלוחם, לוחם של "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום", בחיים של מסירות נפש למען הופעת התורה בעולם, ולוחם של בעירה עמוקה לדבוק בה' יתברך מתוך כלליות ואחריות על כלל עם ישראל.
אנו בטוחים שכמו שגיא לחם למטה לחיות חיים כאלה, ביתר כוח הוא יילחם למעלה למען ישועתם של ישראל והופעת הגאולה השלימה, וכמובן - בנתינת כוח וחיים לבני משפחתו היקרה שמחזקים את כל מי שרק שומע ונפגש איתם.
גיא שלי, אהוב ליבי, בעלי היקר.
קשה עלי הפרידה. נפשי קשורה בך. נשמה אחת אנחנו. עומדת כאן לידך ומתקשה למצוא מילים.
זכיתי לקבל מתנה נפלאה. בעל מסור ואוהב, אבא מסור ואוהב לבנות, חרוץ, בעל צניעות וענווה, אוהב את התורה, אוהב את המצוות, את ה', מכבד את הוריו במסירות.
תודה לך גיא על עשר שנים נפלאות, על כל האהבה והטוב שהרעפת עלי, על שלוש הבנות המתוקות שלנו, ועל הכוח שלך שדחף ועודד אותי להתקדם, להיות יותר טובה, והכל מתוך עין טובה ואהבה.
ותודה לך גיא על ימי החסד האחרונים בבית החולים, שזכיתי להיות קרובה אליך עוד קצת לפני שנפרדים. לא אשכח איך נפרדת ממני בדמעות.
בעלי היקר, כל חייך עמלת. לימדת אותי לקרוא לזה 'עמל משובח', לחיות ממה שנקנה בעמל. עמלנו לבנות את ביתנו. כמה עמלת להיות אבא יותר טוב, בעל יותר טוב. חלמת להקים סיוע למשפחות, שיהיה יותר שלום בית, וזכית עוד בחייך לראות ברכה בעמלך.
כל כך מתאים לך, גיא, לעלות למעלה בערב שבת, יום של עמל והכנות, ובתוך עמל החיים שלך זכית להתקבל בתוך עם ישראל בגופך, בנפשך, בחייך, במותך. בפציעתך זכית לזכות את הרבים בעשיית טוב אין קץ.
שלחתי אותך למלחמה בלב אחד איתך, להיות חייל פשוט, בשליחות, פשוט לעשות את דבר ה' - לא מתוך אהבת מלחמה, אלא מתוך רצון ושליחות להוסיף אור וטוב בעולם, עד כדי מחיר אישי של מסירות נפש.
בשבת בה נפצעת, שבת בראשית, הלכתי עם הבנות לאחינועם לקרית משה, מקרית יובל, ועברנו דרך הר הרצל, וסיפרתי לבנות על הגיבורים שנמצאים כאן בהר הרצל עבור כולנו, אבל לא שיערתי בנפשי על מה אני מדברת, שאתה בעוד שבועיים מצטרף אליהם.
כולנו גאים בך, גיא. כולנו מודים לך. אנחנו בפרשת לך לך. לך לך, גיא, מחיל אל חיל. תמשיך להתפלל עלינו מלמעלה עם כל נשמות הקדושים והטהורים, חבריך שנפלו איתך. תמשיך להתפלל על הפצועים שנפצעו בקרב, ובמחיצתם של רבי עקיבא ותלמידיו תבקש גאולה ונחמה.
תהיה מליץ יושר עבור משפחתנו, תן לנו כוח לעבור את המסע הזה.
תחסר לנו מאוד, גיא, ועם זאת אתה כבר בתוכנו.
ולעם ישראל היקר אני פונה: אני רוצה לומר לכם תודה על התפילות, על החסד והמעשים הטובים והערבות ההדדית שליוו אותנו בשבועיים האחרונים. שום דבר לא הולך ריקם. הכל מצטרף למגמת הטוב שאנחנו חפצים בה. נמשיך להיות טובים.
מכאן שולחת תפילה לחיילים הפצועים שנפצעו בקרב ולכלל הפצועים במלחמה, ובתוכם גם אביתר מנחם חיים בן זהבה ששכב לידו בשבועיים האחרונים ונפצע איתו בקרב, אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה.
נצא מכאן מחוזקים בתוספת כוח, בגבורת רוח, בזקיפות קומה.
נוסיף חיים וטוב בעולם ונזכה לגאולה במהרה.
רעות שלך
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
ישבתי באוהל המנחמים של החייל ידידיה בלוך הי"ד, וחשבתי: זו האמת. אחותו תיארה את מעגלי החיבוק
"מבחינתי, כששמעתי שמחבלים פשטו על מוצב סופה, זה היה כמו לשמוע שהמחבלים נמצאים אצלי בסלון של
לחיות, לנשום את תמצית החיים, להיות מוכן למות. * "שומע אבי? יש כאן יופי של סברא
