כשמנסים לקדוח חור בקיר ליד חור קיים, יש סיכוי טוב שהמקדחה תחליק לתוך החור הקודם. וכששואלים את שאלת הפרנסה כמו ששאלו אותה לפני מאות שנים, זו החלקה גדולה, ממש סטירה לפנים של רבונו של עולם. אז בבקשה הסכימו שלא אענה ישירות על השאלה. חשוב יותר שעצם השאלה, אם היא אי פעם תרוץ לכם באיזשהו פורמט בראש, תישאל אחרת.

במשך אלפי שנים עם ישראל ברובו חי במצב ירוד כמעט מכל בחינה - בעלי משפחה שצמו במשך השבוע לא רק מתוך זיכוך אישי אלא חישבו שכך לילדים שלהם יהיה אוכל; ליהודים נאסר לעבוד במקצועות רבים שבהם היו יכולים אולי להיחלץ מן המציאות העגומה של חייהם; השפלות ונישול אקראי מנכסים בגלל קנאת הרשויות או יריבים מקומיים היו תכופים. ובשגרה מהסוג הזה, השאלה שמתנוססת כאן בראש הדף היא אכן כואבת וזועקת, כשחולף על פני יהודי או גוי שלהבנתי צדיקים פחות ממני ומקנחים את האף בשטרות.

אבל היום אנחנו חיים בדור של שפע אדיר. רוב הקוראים כאן מסוגלים תוך חמש דקות להגיע לסוּפֶּר שגם אם ישהו בו חמש שעות לא יצליחו אפילו לקרוא את מה שכתוב על כל המוצרים השונים.

ואם חיפשת לקנות משהו בחנות וזה יקר מידי - שום בעיה, תזמין במכשיר שמונח בכיס שלך את אותו המוצר מהצד השני של הכדור שלנו בחלקיק מהמחיר. נדיר בישראל למצוא אנשים רעבים ללחם, ולא רק שקו העוני עולה (עם עליית השכר החציוני), גם ההזדמנויות להתפרנס בדרכים אלטרנטיביות ובמינימום שעות רק הולכת ועולה.

יש יותר ויותר אנשי עסקים שמקדישים בכל יום כמה שעות ללימוד תורה, ויותר אברכים שמוצאים דרכים לעבוד שעתיים בכל ערב ולשלם שכירות גם בלי להסתמך על עזרה מבחוץ. חוץ ממקרים כלכליים קשים ונדירים, ה' מפנק לנו את הצורה ומוכן לפנק יותר. אפשר להיות מאושר לגמרי כל עוד האברך לא יזיל ריר כשהוא יראה את איש ההייטק.

היום בזכות כרטיסי אשראי ואפליקציות של העברת כסף אנחנו מודעים הרבה יותר מפעם שכסף זה בסך הכל מספרים שזזים ממקום למקום, ומה שחשוב בעניין הוא לא אם יש לי יותר ממישהו אחר, אלא אם יש לי את מה שקונה לי את מה שאני רוצה באמת. אז במקום לשאול את השאלה המחליקה שבראש העמוד, טוב לערוך את רשימת הפינוקים שקיבלת מה', והיא ארוכה מני ים. ההסתכלות הזאת עוד תכניס לך הרבה יותר שפע לחיים. תודה לה' שחזרתי בתשובה בדור שכזה.