כולם יודעים שקולומבוס "גילה את אמריקה". מה זאת אומרת? אמריקה הייתה שם מאז ומתמיד, רק שהעולם לא ידע עליה. קולומבוס מצא אותה וגילה עולם חדש. האדם הוא "עולם קטן", גם הוא 'מיני־גלובוס'... גם בנו יש ארצות ויבשות ומקומות עצומים. אבל לפעמים אדם יכול לחיות חיים שלמים רק בתוך חלקיק קטן בנפש שלו, בלי להיות מודע לכל המרחב העצום שקיים בעולם הגדול שבתוכו... הוא חי מאה ועשרים שנה בכפר זעיר ונידח, בלי לגלות ארצות חדשות, שנמצאות בו ומחכות שיגלה אותן...
לפעמים מתנוצץ בך איזה ניצוץ שמגיע מאותה מדינה רחוקה. למשל, כשאתה יושב בהתוועדות חסידית, כשאתה מנגן ניגון חסידי. אתה מרגיש משהו, אתה חש שמשהו נפתח בך, שגילית משהו חדש בעצמך. אתה פתאום מתוודע לכוחות וחושים חדשים שפורצים בך. איזה מין אור חדש ולא מוכר מאיר בך וממלא אותך. אבל לעיתים די קרובות, כעבור זמן קצר התריס הכבד של ההרגל והשגרה סותם את החלון שנפתח וחוסם את האור. הכול נכבה.
ההתוועדות פותחת לך את החלון, היא מגלה לך את עצמך! אומרים "לחיים", שומעים דברי התעוררות של חסידים – וזה מקלף מאיתנו, לפחות לרגע, את הקליפות ומסיר את המחסומים. נותנים לנו הזדמנות נדירה לגלות מקומות חדשים, להגיע לאזורים חדשים, ולחיות את החיים האמיתיים!
ליהודי אחד בברוקלין הייתה חנות פירות וירקות. פעם אחת בא אליו לביקור חבר ילדות שלו. הם שוחחו, ובין השאר עלה לשיחה גם המצב הכלכלי. סיפר היהודי לחבר שלו שהעסק ממש מקרטע, יש קשיים והמצב לא טוב.
אמר לו החבר: "יש לי עצה מעולה בשבילך, שתקפיץ לך את המכירות. בכניסה לחנות תתלה שלט, ותכתוב עליו 'כאן מוכרים פירות וירקות מארץ הקודש'". הוא שמע לעצה. ואכן, לאט ובהדרגה, המכירות עלו מאד.
אחרי חודש חזר החבר לביקור, והתעניין במצב העסק. היהודי סיפר לו שהפטנט הצליח. והחבר אומר: "תחליף את השלט. על השלט החדש תכתוב 'כאן מוכרים פירות וירקות מירושלים עיר הקודש'"... ושוב הוא שמע לעצה הטובה, ושוב היקף המכירות זינק וגדל מאד.
עובר חודש נוסף, והחבר עוצר שוב לביקור. ושוב הוא מגלה שהרעיון היה פשוט מבריק. כולם קונים וקונים. ברוך השם. אומר החבר לבעל החנות: "עכשיו אתן לך את העצה הכי טובה. תחליף שוב את השלט. הפעם תרשום בגדול – 'כאן  מוכרים פירות וירקות מהכותל המערבי'"... פשש... החבר התפעל מאד מהרעיון, ושוב שמע לעצה.
כעבור עוד חודש, החבר קופץ לביקור נוסף. הוא שואל את ידידו מה מצב המכירות, והוא עונה בתסכול: "אל תשאל, ממש קטסטרופה. אנשים באים, רואים את השלט, מנשקים את הפירות והולכים...".
כדי לקנות, לא מספיק לנשק. צריך לשלם... כך זה בכל דבר בחיים. וכך זה גם בהתוועדות. כאמור, בהתוועדות חסידית יש שני קצוות. מצד אחד, יש בה את המעלה העצומה של "שבת אחים גם יחד" ופתיחת הלבבות איש לרעהו. אבל יחד עם זאת, צריך לזכור ולהדגיש את המאמץ והזהירות של כל אחד לא ללכת לאיבוד אלא לקחת כל דיבור, אמרה או התעוררות ששומעים בהתוועדות, ולוודא שתהיה להם השפעה על עבודת השם האישית שלו.