"טוב שכן קרוב" - שכן כפשוטו, שכן לישיבה הקדושה ושכן ברבנות הראשית לישראל. זכיתי בכל אלו להיות בצמידות אל הרב אליהו זצ"ל, גם בתקופת הזהב של הרבנות הראשית לישראל; החל מבקשתו הראשונה של אאמו"ר זצ"ל כי לצד כסאו בלשכה יעמוד כיסא קבוע עבור הראשון לציון הרב אליהו זצ"ל, לישיבות משותפות, ועד לשמחת תורה בישיבתנו הקדושה, כשהרב אליהו הגיע עם קהלו להקפה משותפת - שני ספרי תורה בידי שני הרבנים הראשיים, יחד עם הגאון הרב ישראלי זצ"ל, בהקפה מרוממת - "ובכן צדיקים יראו וישמחו".
קצר המצע מהשתרע לכתוב על הפגישות התכופות שהיו בין הרבנים. לא רק בתקופת כהונתם אלא גם ביושבם בהרכב אחד בבית הדין בירושלים שנים רבות לאחר מכן, בענייני הפצת תורה, יסוד ישיבות חדשות, המאבק על ארץ ישראל ושלמותה, התפילות המיוחדות בכותל המערבי שסחפו את הציבור והתפילות בגוש קטיף, כשכל העת ועל אף האווירה המרוממת הם דואגים להפרדה הנדרשת על־פי גדרי ההלכה. "תשועה ברוב יועץ", בעצה ובתבונה, פעולות שהשפעתן הברוכה ניכרת עד היום בכל המישורים ובכל רחבי הארץ.
רבים פנו אליו בענייני רפואה. כמו שכתוב בגמרא "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם". מדוע ילך דוקא לחכם? דבר זה נלמד מהפסוק "חמת מלךְ מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה" (משלי טז), ובספרים נתבאר כי שבע פעמים די"ן בגימטריא עולה חמ"ת, וכמו שכתב רש"י שיש מזיק שנקרא חמת (סנהדרין קא). לכן לקח פנחס רומח בידו – צירוף האותיות ר' וו' יוצר את האות ת' (בצורת האותיות) ויחד עם שאר האותיות ה"רומח" הוא "חמת". הכוונה היא לקחת את הדין ולהופכו לרחמים. וכך גם עשה פעמים רבות הצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל, לאחר שהעלה בגורל הגר"א, היה שולח אל הרב אליהו את הפסוק שנפל בגורל על־מנת לפרשו ולקבעו לברכה ולטובה.
אך ההליכה אל החכם אינה רק מפאת סגולתו ותורתו - יותר מכך. בגמרא (כתובות עד) נאמר "הלכה אצל חכם והתירה - מקודשת, אצל רופא וריפא אותה - אינה מקודשת". מה בין חכם לרופא? חכם עוקר הנדר מעיקרו, ורופא מרפא רק מכאן ולהבא. כלומר, ברפואה שהקדוש ברוך הוא מגלגל על־ידי חכם הריהו עוקר החולי מעיקרו, ועל כן הודגש בגמרא שילך דוקא אצל חכם.
באחד מביקורי אצל הרב זצ"ל בבית החולים הזכרתי בפניו את דברי הר"ן במסכת נדרים, שחולה שמתרפא ומתחזק, לעתים אינו חוזר לבריאותו הראשונה אלא נהיה בדרגה גבוהה יותר מכפי שהיה לפני חוליו.
בביתנו הרב היה נקרא "חכם אליהו", שזכה וזכו הציבור ליהנות מחכמתו, מעצותיו ומברכותיו, יום ולילה לא ישבותו. ולא היו אלה סתם ברכות, אלא יחד איתן הוא נטע בלבותם את האמונה כי אכן הברכה תפעל ושלא יחושו לדברים אחרים.
הרב אליהו זצ"ל ביקש לערוך תפילה בכותל המערבי בערב ראש חודש אדר תשס"ח בחששו מפני פיגוע ביהודים ח"ו. כשחזרו מהכותל היה זה זמן קצר לאחר כניסת המחבל לספריית הישיבה הקדושה, בה נטבחו שמונה תלמידים קדושים הי"ד. עוד טרם נודע הדבר בציבור מיהרתי לביתו לבקש להתפלל והנה החוויר מאוד שהרי מכך חשש, ואמרה לי הרבנית שתחיה שהרב לא התאושש מאז ולקח הדברים אל לבו. גם בהלוויה שלמחרת ביקש ממזכירו לשאת דברי הספד.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל להתאחד בלב אחד לאבינו שבשמיים ולהתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות.