בס"ד

קרוב אליך ברשת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שאל את עצמך – מהי התפילה בעיניי? האם היא רק מלל שחובה עליי כיהודי להוציא משפתותיי, רשימת בקשות מאלוקים? או שיש כאן משהו מעבר לזה – מפגש. זה נשמע בשמים, אבל זה בידיים שלך ושלי ושל כל אחד ואחת מאיתנו. לחוש קרבת אלוקים על אמת, לשוחח עם האין סוף. זו משמעות המילה 'תפילה' – מלשון התחברות )כפירוש רש"י על "נפתולי אלוקים נפתלתי" – התחברתי(, כשתסתכל כך על התפילה, סביר להניח שעדיין יהיה לך קשה להתרכז, כי זה תפקיד היצר, אבל לא תחוש שעמום. החוויה של חיבור עם האינסוף זוהי חוויית העונג העמוקה ביותר שיכול בן אנוש לחוש. יש כאלו שהגיעו לרמה של כלות הנפש מרוב השתוקקות לנעימות ולמתיקות האין סופית של הבורא )אם אתה חושש, אל תדאג, לזה לא תגיע כל כך מהר…(. אבל מעבר לזה, תפילה אמיתית משנה את המבט על היום ועל החיים. אצל חסידים כשאומרים "היום התפללתי", הכוונה היא שהיום באמת חשתי חיבור בתפילה. ואז היום נראה אחרת. מה עושים תכל'ס? אי אפשר 'ליפול מהמיטה' ישר למפגש עם אלוקים. זה דורש הכנה. חז"ל תקנו לומר פסוקי דזמרה ולקרוא את שמע וברכותיה כדי להגיע ל"ואהבת את השם אלוקיך" ומתוך זה לגשת לפני המלך. בדורנו שהתמעטו הלבבות מומלץ ללמוד מאמר חסידות שיעורר את ליבך, ואם אתה חברהמן במיוחד – תפוס גם טבילה במקווה. אבל העיקר היא ההתבוננות. "דע לפני מי אתה עומד". דע – תחוש. קח לעצמך אפילו מספר שניות לפני התפילה ובמהלכה, להתבונן בגדולת הבריאה, ביופי שלה, בחכמה האינסופית שבה ומתוך כל זה תבין את גדולת ה' שאתה עומד לפניו ואת טובו האינסופי (כדברי הרמב"ם בהלכות דעות). לא הצליח לך? אל תתייאש. למד עוד, התבונן והתעמק עוד בגדולת השם, עד שתחוש את ה'קליק'. אין ספק, בסוף זה יבוא ובגדול. וחביבי, זה שווה את המאמץ!
האדמו"ר מפיאסצנה אומר שבשביל תפילה אמיתית שעולה עד למעלה, צריך להמריא על כנפי הרגש. כל רגש, אם זה כאב או שמחה, אם זו התרגשות או דאגה. והוא טוען כי אם נדע לחבר ביניהם יעלו תפילותינו מעלה מעלה. אם פתאום באמצע החיים אתה מוצא את עצמך דואג, כי ההורים שלך לא ענו לך כבר כמה זמן, אל תחכה לרגע, אל תשאיר את הרגש הזה כך סתם עלי האדמות. חבר אותו לתפילה על בריאותם והצלחתם של הוריך, ובכך תעלה את הרגש הזה עד לשמיים ותרוויח תפילה אמיתית. כך גם במקרה שאתה חווה שמחה גדולה. נצל את החום הפנימי הזה ובעצם תבקש שכך יהיה תמיד, ואפילו יותר מכך. ומה עושים עם תפילה מנוסחת, שלא תמיד נוגעת ברגש, שחוזרת על עצמה וכבר הפכה שחוקה? תפילת קבע, ללא רגש, עומדת להישאר לה כאן, סתם כך עלי האדמות. ברור שיש לה משמעות מעצם העשיה לשם שמיים, אבל למה לנו לוותר. אומר הרבי מפיאסצנה: בחר לך קטע אחד בכל תפילת שמונה עשרה, ואליו תצלול פנימה. לדוגמא: אם אני לוקחת את "ובנה ירושלים", אני עוצמת את העיניים ורואה מולי את ירושלים נבנית. רואה איך הכבישים עמוסים וכולם נוסעים לראות את המקדש. רואה את האבנים מאירות, רואה את האנשים מלאי התרגשות, מתפעלים מהמראות החדשים, ואז מברכת "ברוך אתה ה' בונה ירושלים". 'בונה' בהווה, ולא בלשון עתיד, כי עכשיו זה מולי. זוהי הסיבה שבכל הדורות, בכל הגלויות ובכל המצבים יהודים התפללו ובירכו בלשון הווה – "גואל ישראל", "רופא חולי עמו ישראל", "מברך השנים" ו"מצמיח קרן ישועה". תפילה בכוונה רואה את כל מתהווה ברגע זה. זו נקראת תפילה של ממש.
קרה לך פעם שהגעת לרופא מומחה אחרי חודשיים של המתנה לתור, והוא יושב מולך ועונה לשיחות שהמזכירה מעבירה לו, כשאת יושבת ומחכה להשחיל מילה? לי זה קרה, וכשהתייאשתי וראיתי שזמן תורי הולך ועובר לו, קמתי ואמרתי לרופא )שהיה בטלפון( בחיוך עקום "אצלצל אליך מבחוץ". תוך שניה המזכירה קיבלה הוראה לא להעביר אליו שיחות ואני קיבלתי את מלוא הקשב. קרה לך פעם שזכית בשובר יקר ליום ספא ובריכה, יום של פינוק וכיף ליום הולדת או כמה שעות לעצמך? היית לוקחת איתך לשם ילד בן שנתיים? יש מקומות וזמנים שאנו רוצים את כל תשומת הלב לעצמנו ולמה שאנו עושים. בעידן שלנו אנו עסוקים בכמה דברים בו זמנית, מולטי טסקינג, דרך-אגב ו'על הדרך'. לעשות דבר אחד בלבד זה כבר לא נורמלי. הילכו שניים יחדיו בלי אוזניות לכל אחד? האם נבשל בלי שיהיה שיעור ברקע? האם נלך לחתונה, בר מצווה ולהבדיל ניחום אבלים, בלי טלפון דלוק בכיס?! ואז בא זמן תפילה. אי אפשר לפטפט, אי אפשר לגלוש, אי אפשר להאזין לאחר. פתאום קשה. פתאום משעמם. יש לך עכשיו פגישה. אל תכניסי את כל העולם לפגישה. תיהני משיחה פרטית איתו יתברך. איך מתחברים? קודם כל מתנתקים. מהטלפון, מהסביבה ומהמחשבות. שמים את הטלפון רחוק מהישג יד. לא מתיישבים ליד חברים שיש לנו משהו להגיד להם. כל אדם יודע מה גורם לו להסיח את דעתו. זה הזמן שלך. שיחה עם הקדוש ברוך הוא! נסי להתכונן לשיחה. לא פחות מהרופא, לא פחות מהספא, את רוצה לנצל את מלוא הזמן עבורו באת. מה עוד? מתחברים. קראי את המילים מתוך הסידור. כל יום תתרכזי בקטע אחד. תהיי דרשנית ותפרשי ברכה אחת משמונה עשרה בפירוש אלגורי שמדבר על החיים שלך. למילים בסידור יש גוף ונשמה. הקשיבי למילים, הן טובות ומנחמות. מבטאות אותנו יותר טוב מאיתנו. תני לעצמך להיכנס למילים. הן ידברו אלייך ובשבילך. תני למילים לזרום כמו נהר ששוטף ומחיה.

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print
עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן