האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
עליך להתחתן עם מי שתרגיש איתו כימיה, הנאה, חיבור נעים, יחד עם שיקולים רציונאליים של גיל, מוטיבציה, מידות. אבל הראשון שצריך להתחתן אתו זה עם עצמך...
מה אתה רוצה באמת? מה מסתתר שם, מאחורי הדחפים שלך? מה הטוב שבך, שהנפילות מסתירות? למה כל כך קשה לסנגר על עצמך, לסלוח לעצמך? אם אתה עוצם עיניים, מה האידיאל שאתה מצייר לעצמך? מתי תדע להיות שבע רצון ממי שאתה?
ב'שער הזיווגים' מסביר האר"י ז"ל שעלינו לבנות את הזיווג החיצוני והפנימי כאחד. ומהי החתונה הפנימית? החיבור ביני לבין עצמי. משמעות הדבר היא לכוון את כל הביקורת לחשיבה חיובית בלבד, כי הרי 'תחשוב טוב יהיה טוב'. במקום המודל הטוען 'הכל או לא כלום', להציע מודל חדש: 'אין יותר שלם מלב שבור', כדי לאפשר לעצמי לפתח חשיבה מתוקנת, שמבוססת על קבלת המציאות ורק מתוכה לפעול לתקנה. לחשוב: מה אני לומד מהשני? במה ייהפך יחסי אל הזולת לנתינה, הטבה והשקעה, ולא של קבלה?
המטרה היא לעמוד מתחת לחופה ולדעת, שהעניין הזוגי הוא עניין של עבודה עצמית ולא עבודה של תיקון זולתי. כמובן, יש להתייחס למידות וכדומה, אבל בסופו של דבר המידות תלויות בממד הרגשי. ככל שנדע לחבק, כלומר לראות כל מציאות בשורש העמוק והטוב שלה, נוכל להתחבר טוב יותר. קודם כל עם עצמי, עם עומק חיי נשמתי, עם עמי ועם ה'.
בכתבי הקבלה, לאה ורחל מייצגות שני ממדים בכל אחד מבני הזוג. רחל התנ"כית היא האחות היפה והרצויה, שמגלמת את התכונות של אטרקטיביות, קסם ורומנטיות של בן הזוג. המילה 'רחל' פירושה כבשה, המאופיינת בצבע לבן בוהק, ובטבע השלו והחביב שלה.
לעומת זאת, המילה 'לאה', פירושה עייפה, והיא מייצגת את אותם האלמנטים היותר מסובכים, מביכים ומטרידים בבני הזוג. הממד של לאה רכת העיניים, שנחלשה מדמעות ומחרדה, מגלם את המאבק המתיש עם השדים האפלים והדחפים בחיינו.
הדרמה שהתרחשה בחתונה של יעקב, אביו של העם היהודי, מתרחשת כמעט בכל חתונה. אתה חושב שאתה מתחתן עם רחל: בן הזוג הנאה, המושלם והפיקטיבי שחלמת עליו. אבל במציאות, אתה מגלה שבסופו של דבר התחתנת (גם) עם לאה, עם אותן שכבות של מתח נפשי בלתי פתור.
בתחילה אתה יכול לאהוב ולהעריך רק את ממד ה'רחל' בבן הזוג שלך, ולתעב את חלק ה'לאה' שלו. אך במהלך החיים, תגלה שדווקא ממד ה'לאה', יותר מכל דבר אחר, הוא זה שנועד לנשמה שלך. זאת, משום שאותם חסרונות ופגמים שלו יאתגרו אותך להתעלות מעל האגו שלך, ולהפוך לאדם שאתה מסוגל להיות.
זה הסוד מאחורי כיסוי ההינומה: כאשר החתן מכסה את כלתו, הוא בעצם מצהיר: "אני אוהב ומכבד אותך לא רק על החלק שגלוי לי, אלא גם על החלק שעדיין מוסתר ממני ועלול להגיח רק מאוחר יותר. אני מחויב לא רק ל'רחל' שבך, אלא גם ל'לאה' שבך". וזהו סוד הנישואים.בכתבי הקבלה, לאה ורחל מייצגות שני ממדים בכל אחד מבני הזוג. רחל התנ"כית היא האחות היפה והרצויה, שמגלמת את התכונות של אטרקטיביות, קסם ורומנטיות של בן הזוג. המילה 'רחל' פירושה כבשה, המאופיינת בצבע לבן בוהק, ובטבע השלו והחביב שלה.
לעומת זאת, המילה 'לאה', פירושה עייפה, והיא מייצגת את אותם האלמנטים היותר מסובכים, מביכים ומטרידים בבני הזוג. הממד של לאה רכת העיניים, שנחלשה מדמעות ומחרדה, מגלם את המאבק המתיש עם השדים האפלים והדחפים בחיינו.
הדרמה שהתרחשה בחתונה של יעקב, אביו של העם היהודי, מתרחשת כמעט בכל חתונה. אתה חושב שאתה מתחתן עם רחל: בן הזוג הנאה, המושלם והפיקטיבי שחלמת עליו. אבל במציאות, אתה מגלה שבסופו של דבר התחתנת (גם) עם לאה, עם אותן שכבות של מתח נפשי בלתי פתור.
בתחילה אתה יכול לאהוב ולהעריך רק את ממד ה'רחל' בבן הזוג שלך, ולתעב את חלק ה'לאה' שלו. אך במהלך החיים, תגלה שדווקא ממד ה'לאה', יותר מכל דבר אחר, הוא זה שנועד לנשמה שלך. זאת, משום שאותם חסרונות ופגמים שלו יאתגרו אותך להתעלות מעל האגו שלך, ולהפוך לאדם שאתה מסוגל להיות.
זה הסוד מאחורי כיסוי ההינומה: כאשר החתן מכסה את כלתו, הוא בעצם מצהיר: "אני אוהב ומכבד אותך לא רק על החלק שגלוי לי, אלא גם על החלק שעדיין מוסתר ממני ועלול להגיח רק מאוחר יותר. אני מחויב לא רק ל'רחל' שבך, אלא גם ל'לאה' שבך". וזהו סוד הנישואים.
האם יש זיווג אחד ויחיד עליו הכריזו בשמיים, שאותו אנו אמורים לזהות (משימה קשה ומלחיצה), או שמא יש לנו מספר זווגים אפשריים?
מנסיוני, כדאי מאוד לפעול לפי הגישה השניה, לפיה יש מספר זיווגים אפשריים ואין מה לחכות לאחד/אחת משמיים. גישה זו מחזירה את הכדור ועמו האחריות לפתחנו. היא דורשת לדייק במה נכון ומתאים לפנימיות שלנו. היא מחייבת אותנו ללמוד מהי משיכה מתוקנת, ואת ההבנה שלעתים מגלים את בן הזוג במבט שני או שלישי.
יש לבדוק האם החיבור הזה יכול להוביל לצמיחה רוחנית, לשותפות, להערכה הדדית, להשלמה ולהכלה של השוני ושל החולשות של שנינו, במקום לטאטא אותן מתחת לשטיח. דווקא תהליך של בחירה מודעת, מקנה יסודות מתוקנים לזוגיות, ויכול להביא אותנו לדרגת זיווג משמים.
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
רבים מכם חוו פעם את ההתלבטות הזו במה להשקיע – בעם ישראל, בארץ ישראל, או אולי
בכל פעם שנאור כרמי, המנהל המוסיקלי של ׳צמאה׳, מתחיל לעבוד על ניגון חדש, בשלב הראשון הוא
ארץ ישראל, אמא אדמה, היום את בטח שמחה במיוחד, היום יום הולדת לאילנותייך, כיאה לצניעותך הוא
הרב, טוב לנו ביחד, אנחנו לא רוצים להיפרד. * תרשו לי לתמלל שיח דמיוני והיפותטי לחלוטין,