מצוות נר חנוכה מתקיימת בהדלקה מחוץ לבית. וציינה הגמרא, שבשעת הסכנה כשאין אפשרות להדליק בחוץ, מדליקים את הנר בתוך הבית – "בשעת הסכנה מדליקו על שולחנו ודיו".

כיום נחלקו הפוסקים והקהילות השונות כיצד לנהוג, האם לנהוג כהנהגה שרווחה בארצות הגלות בהן היתה סכנה ואיבה להדליק בחוץ, ולהמשיך להדליק בתוך הבית, או שיש חובה לחזור להנהגה הראשונית שנהגו בה אבותינו בארץ ישראל לפני הגלות וסכנת האומות ולהדליק על פתחי הבתים.

כשנעמיק בשיטות אלו, נבחין שגנוזות בהן השקפות עולם שלמות ומהותיות.

המנהג והפסיקה המורה להמשיך להדליק בתוך הבית, משמרת הנהגת עולם החוששת מהרוחות הרעות הנושבות בחוץ ומבקשת להישמר מהן, להתכנס פנימה, להיאחז באור הפנימי ולהבעירו.

מנגד, השיטה המורה לחזור ולהדליק על פתחי הבתים כעיקר תקנת חז"ל, משקפת הנהגה האומרת שעלינו לצאת ולהאיר באור תורה וקדושת ישראל את החושך השורר בחוץ.

בכל אחת משיטות חשובות ויקרות אלו מצוי חיסרון. השיטה השמרנית אמנם אינה מאירה את אורה כלפי החוץ, אך לעיתים עלולים הסוברים שיש להאיר בחוץ להתעלם מהסכנות המצויות ברשות הרבים.

בשל כך עלינו לאחוז בשתי דרכים אלו יחד, אכן להאיר כלפי החוץ באורנו הגדול ולא לחשוש מפני הרוחות הרעות, אך זאת מתוך התכנסות והתעצמות ברורה עם אור ישראל הפנימי, שמכוחו אנו פונים ומאירים רחובות קריית מלך.

איחוד שני קצוות אלו אנו לומדים מהנהגת יוסף הצדיק והאחים. אחי יוסף ובראשם יהודה שמים דגש על התעצמות עם הקודש הפנימי בתוך מחנה ישראל. מנגד, יוסף הצדיק, המשנה למלך מצרים והמשביר לכל עם הארץ, מאיר כלפי חוץ, מעורב הוא עם אומות העולם ומשפיע להם מאורו. יוסף הצדיק המחבר שמים וארץ מאחד בקרבו שני קצוות אלו. בזכות ראייתו את דמות דיוקנו של אביו יכול הוא להתמודד עם הרוחות הרעות שמאיימות אליו בצאתו החוצה.

מעין דברים אלו רמוזים בדברי שלמה במשלי "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". ה"נר" בלשון המקרא הוא כלי החרס בו שמים את השמן. על מנת להאיר באורה של תורה, חייבים כלי עם הגדרות שיוכל להכיל את ה'אורות'. כשם אין טעם לכלי ללא האור ולמצווה ללא הכוונה, כך אין משמעות ראויה לכוונה ולאורות בלי שיופיעו דרך הכלי והמצווה כפי כלליה ודקדוקיה. כי נר מצווה ותורה אור.

עלינו, בני ארץ ישראל החפצים להיות דבקים בסגולת ישראל ומכוחה להאיר את העולם, לפתח דרך חדשה-ישנה זו המאחדת שתי שיטות אלו, שראשה בשמים ורגליה בארץ, מתעצמת עם אורה וחוסנה הפנימי ומתוכו מאירה את עולמות החוץ החשוכים.

יהי רצון שנזכה כולנו להיות שותפים בדרך זו להאיר את החושך, ולזכות במהרה לקיום הפסוק "עד שיפוח היום ונסו הצללים", ונזכה כולנו לחזות באור החדש שעל ציון יאיר במהרה בימינו אמן!