שלום חברים! תזכו לברכות המיוחדות של חודש מנחם אב!
אתם יודעים, עיקר עניינו של החודש הזה הוא בצד של הנחמה. אמנם אנחנו עדיין בימי האבלות שלקראת תשעה באב, אבל גם האבלות מובילה בסופו של דבר לנחמה. 'מנחם אב' לא בא לנחם רק אבות, אלא גם את האימהות ואת כל המשפחה. היכולת לנחם, קשורה ביכולת לתחם. זאת העבודה הגדולה: לתחם את מה שהיה, ולבחור מחדש בטוב.
מטמוניות עקלקלות
ישנה סוגיה מאוד מעניינת סביב השאלה היכן נמצא ארון הברית. בחז"ל יש דעה אחת שהארון נלקח לבבל אחרי חורבן בית ראשון. ישנם מחקרים חיצוניים בנושא הזה, שיש להם מסקנות לא שגרתיות, ורבים מהם טוענים מכל מיני סיבות שהארון דווקא הגיע לאתיופיה מתישהו. ישנה דעה נוספת, שהארון נמצא בוותיקן ברומא יחד עם שאר כלי המקדש שגלו לשם.
אחרי כל אלה, הדעה שמקובלת על רבותינו, ולפיה פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, אומרת שהארון טמון בהר הבית. הרמב"ם כותב ששלמה המלך, שכבר בתחילת הדרך ידע שסופו של הבית להיחרב, תכנן ביחד עם תוכניות הבניין מקום נסתר שבו יוטמן הארון בעת החורבן. הרמב"ם קורא לאותו מקום "מטמוניות עמוקות ועקלקלות", כלומר, מדובר במערה נסתרת מתחת לקודש הקודשים. אם תרצו, בשפה של ימינו אפשר לקרוא למקום הזה 'סליק'. ואכן, יאשיהו המלך, שהיה אחד המלכים האחרונים ממלכי יהודה, הרגיש שהחורבן מתקרב והחליט לגנוז את הארון במקום שבנה שלמה.
האריכות של הרמב"ם בסיפור על הסליק של שלמה המלך, מפתיעה במקצת. 'משנה תורה' לרמב"ם הוא ספר הלכתי מובהק, והוא ממעט להביא דיווחים היסטוריים או דברים אחרים שלא שייכים הלכה למעשה. הרבי מלובביץ' מסביר, שהרמב"ם באמת לא בא לספר אנקדוטה שולית על מקומו של הארון. התיאור על המטמון בא ללמד שהמקום שבו נמצא הארון עד ימינו הוא לא מקום מאולתר, אלא מקום הארון בזמן הגלות הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית המקורית של בית המקדש. לארון הברית יש מקום גלוי בקודש הקודשים, ובמקביל יש מקום נסתר. מראש כך זה תוכנן, ובשביל זה גם הרמב"ם מדגיש שיאשיהו גנז אותו "במקום שבנה שלמה", היינו שזה חלק מהתוכנית המקורית.
המשמעות של האמירה הזאת היא שגם בימי הבית השני, ובעצם גם לכל אורך הגלות הארוכה, בעצם ארון הברית עמד במקומו. למרות החיסרון של הארון באופן גלוי, בסופו של דבר הוא אכן היה קיים במקום הראוי לו. ארון הברית, שהוא הנקודה העיקרית של המקדש, לא זז מעולם מהמקום. אולי לא ראו אותו בעיניים, אבל מצד האמת הוא היה במקומו.
אם תשאלו מה המצב כיום ולמה לא פשוט מוצאים את הארון, התשובה ברורה. הארון באותו מקום כל הזמן, אבל צריך להיות בדרגה מתאימה כדי לראות אותו. בעזרת ה', הוא יתגלה בעת המתאימה בקרוב בימינו, אמן!
בפרקים הבאים
השאלה היכן נמצא הארון התעוררה אצלי בעקבות האישיות שהחליטה לגנוז אותו – הלא הוא יאשיהו המלך. אתם יודעים, יאשיהו המלך היה בעל תשובה לא רגיל, שעשה מאמצים אדירים כדי להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. הוא היה נין של מלך יהודה הצדיק – חזקיהו.
כידוע, הגמרא מספרת על חזקיהו שחלה בחולי כבד בגלל הסירוב שלו להתחתן. כאשר הוא כבר עמד למות, בא אליו ישעיהו הנביא והטיח בו ביקורת, שהמחלה באה לו בגלל שהוא לא עסק בפריה ורביה. למה חזקיהו, שהיה איש יקר וצדיק כל כך, לא רצה להתחתן? הסיבה היא, שהוא ראה ברוח קודשו שעתיד לצאת ממנו בן – מנשה – שיהיה מלך גדול ברשעות. מנשה נחשב לאחד המלכים היותר רשעים, שעשה עוולות חמורות מאוד, יותר מכל מלכי יהודה האחרים.
במבט ראשון, נראה שהסיבה של חזקיהו להימנע מהקמת משפחה היא סיבה מוצדקת. בכל זאת, ישעיהו מוכיח אותו ואומר לו שלא מוטל עליו לקחת בחשבון שיקולים ששייכים לעולם נסתר. הוא מצידו צריך למלא את תפקידו בתמימות, וריבונו של עולם מהצד שלו יעשה את הטוב בעיניו. האמת היא, שזאת גם אמירה מאוד חשובה לכל אחד מאיתנו. אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו יכולים במסגרת שהקב"ה נתן לנו, בלי חשבונות מה יהיה ומה יצא מזה.
בכל אופן, בסופו של דבר חזקיהו נענה לאמירתו של הנביא, והתחתן. אכן, כפי שהוא ראה את הנולד, נולד ממנו מנשה שהרבה להרשיע. אלא שההיסטוריה המשיכה להתגלגל, ואנחנו כבר יודעים לומר שחזקיהו לא ידע שהגלגל התהפך שוב, וממנשה הרשע יצא נכד בעל תשובה, הלא הוא יאשיהו המלך, שהיה הצדיק והמובחר שבכל מלכי יהודה. עליו קונן ירמיהו באיכה שהוא "רוח אפינו משיח ה'", והוא זה שזכה לדאוג לדורות עולם ולהטמין את ארון הברית בסליק המיועד עבורו, וכך שמר עבור כל עם ישראל על הקדושה הפנימית ביותר, שלא תיעלם.
זמן לנחמה
הרבה פעמים אנחנו נופלים לייאוש בגלל המציאות הנראית לעין. מהשלמת הסיפור של חזקיהו בלידת יאשיהו, אפשר ללמוד שהקב"ה תמיד מוביל הכל, לטובה גדולה. אין מה להתייאש. אנחנו מצידנו צריכים לעשות כל מה שבאפשרותנו, ומשם והלאה לסמוך על ריבונו של עולם שייקח את העולם קדימה למקום טוב, עוד מעבר לפרק הבא בעלילה, שנראה לנו שאנחנו יודעים לומר מה יקרה או לא יקרה בו.
חברים יקרים! בחודש מנחם אב אנחנו מתמלאים אמונה שהנחמה האמיתית בוא תבוא. גם אם המציאות מאכזבת ולא נראית כפי שהיינו רוצים, עלינו לתת אמון בריבונו של עולם שיעשה את חלקו ויביא את הטוב השלם להתגלות, בעזרת ה' כבר בפרק הזמן הקרוב אלינו. כמו שהטוב של רוח אפינו משיח ה' – יאשיהו – התגלה אחרי שלושה דורות מחזקיהו המלך, כך נזכה שהפרקים הטובים בסיפור שלנו יגיעו. למרות תחושת האבלות שהשיא שלה בצום תשעה באב עוד לפנינו, אף על פי כן כבר מתחילת החודש אנחנו חושבים על נחמת "מנחם-אב".
